סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם

יומא עד ע"ב

 
"אמר ריש לקיש: טוב מראה עינים באשה יותר מגופו של מעשה, שנאמר: (קהלת ו, ט) טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ-נָפֶשׁ".

מה משמיענו ריש לקיש?
כתבו התוספות ישנים הסמ"ג הסמ"ק המהר"ם ן' חביב ועוד, שמשום כך צריך להיזהר מלהביט בנשים.
וקשה, וכי לכך יִקָּרֵא "טוב"?! "רע מראה עינים, או חמור מראה עינים מגופו של מעשה" היה צריך לומר!
ועוד, שגופו של מעשה הוא איסור תורה, והבטה באשת איש אינה אלא איסור דרבנן לדברי הרמב"ם.

אלא שיש הבטה באשה שהיא מצוה, כלשון הרמב"ם בפירושו למשנה מסכת סנהדרין פרק ז, ד: "אבל אם נסתכל בה לידע אם היא יפת מראה כדי שישא אתה, או מכוערת בצורתה ולא ישאנה הרי זה חובה (כך בתרגום הר"י קאפח, ובתרגום הדפוס: מצוה) והתורה זירזה על כך". ודברי ריש לקיש הם כדברי תנא אושעיא זעירא דמן חברייא במסכת תענית דף כד ע"א: "משל לכלה שהיא בבית אביה, כל זמן שעיניה יפות - אין כל גופה צריכה בדיקה".

ועוד יש לפרש על פי מסכת שבת דף כה ע"ב: "(איכה ג, יז) וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי נָשִׁיתִי טוֹבָה. מאי: וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי? - אמר רבי אבהו: זו הדלקת נר בשבת. נָשִׁיתִי טוֹבָה - ...רבי אבא אמר: זו מטה מוצעת ואשה מקושטת לתלמידי חכמים". נָשִׁיתִי נדרש מלשון אשה, אך מניין הסמך שתהא מקושטת? אלא שנסמך על הדלקת הנר משום שלום בית שנדרש מהרישא מלשון וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי, ותועלת הנר לחזות באותם הקישוטין – "טוב מראה עינים באשה יותר מגופו של מעשה". וראה עוד בקישור זה.
ועל פי זה גם מבוארים דברי רשב"ג אליבא דרב אשי במסכת כתובות דף סה ע"ב: "אוכלת בלילי שבת ושבת" – שיהא מראה עינים באור יום, לפני שיצטרך להאפיל. וכמו שאמרו בסוגייתנו "אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל".

עוד יש לפרש שלא דיבר ריש לקיש אלא כנגד עצמו וכנגד התורה, ונקראה התורה אשה – (משלי יד, א) חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ. שלא בנה ביתו ריש לקיש ולא נתקרב לתורה אלא בנושאו אשה מתוך הבטה ביופי, כאמרם במסכת בבא מציעא דף פד ע"א שאמר לו רבי יוחנן: חילך לאורייתא! אמר לו: יופייך לנשים! אמר לו: אם תחזור בך - אתן לך את אחותי היפה ממני. ואילו מגופו של מעשה לא נתגדל ריש לקיש בתורה. טוב מראה עינים – אֵין טוֹב אֶלָּא תוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ (אבות פרק ו משנה ג). ויחד עם אותו טוב שמצא אז ריש לקיש, מצא אז ריש לקיש טוב נוסף: מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב (משלי יח, כב).

עוד יש לפרש טוב מראה עינים באשה, שאין מדובר בהבטה באשה, אלא בהבטת האשה עצמה. וגופו של מעשה אינו תשמיש, אלא שממשיכה הסוגיה ועוסקת בעניני אכילה ושתיה כסוגיות הסמוכות לפניה ואחריה. ודברי ריש לקיש הם כדברי מדרש אסתר רבה פרשה ג, י: "אמר רבי אבון רוצה אשה שתהא בבתים מצויירין ובגדים מצויירין מלאכול עגלים מפוטמין". ובלשון הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק א, ט: "אמר רבי אבין רוצה אשה שתהא מבטת בצורות נאות מלאכול עגלות פטומות". טוב לאשה מראה עינים נאה מאשר הנאה מעשית כאכילת מעדנים. גם הפסוק אותו דרש ריש לקיש עוסק באכילה, שני פסוקים לפניו כתוב: כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ (קהלת ו, ז). ולפירושים הראשונים לא נקט הכתוב אלא: "לישנא מעליא, כדכתיב (במשלי ל, כ) כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן" (מסכת כתובות דף סה ע"ב).



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר