|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
נטל את המחתה בימין – עדיפות הימין
"נטל את המחתה בימין ואת הכף בשמאל. יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא? זו מרובה וזו מועטת. ואפילו בזמן ששניהן שוין, וכמעשה דרבי ישמעאל בן קמחית זו חמה וזו צוננת" (יומא, מז ע"א).
פירוש: נאמר במשנה כי נָטַל הכהן אֶת הַמַּחְתָּה בִּימִין וְאֶת הַכַּף בִּשְׂמאל. על סדר זה תוהים, כפי הפתגם המקובל: יַצִּיבָא בְּאַרְעָא וְגִיּוֹרָא בִּשְׁמֵי שְׁמַיָּא [האזרח מוטל בארץ והגר בשמי השמים]? כלומר, הלא זה היפך הסדר הראוי! שהרי עיקר המצוה היא בקטורת, ומחתת הגחלים אינה אלא לשרוף את הקטורת, והיה צריך שיקח העיקר בימינו והטפל בשמאלו! ומשיבים: טעם הדבר הוא כי כך נוח יותר, שכן זו המחתה מְרוּבָּה בגחלים וכבידה, וְזוֹ הקטורת מוּעֶטֶת. וַאֲפִילּוּ בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶן שָׁוִין שיש לו בכף כשלושה קבים קטורת, וּכְמַעֲשֶׂה של ר' יִשְׁמָעֵאל בֶּן קִמְחִית שהיו ידיו גדולות ביותר, והיו מכילות קבים אחדים, מכל מקום זוֹ המחתה חַמָּה וצריך משום כך להחזיקה ביד ימין לזהירות יתר וְזוֹ הקטורת צוֹנֶנֶת, ונוח לאחוז אותה ביד שמאל (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). הנושא המרכזי: על ה"ימין" ותופעת הכיווניות (Chirality)
|
