כניסה הרשמה

פורטל הדף היומי > להרחיב > ערער - "תפוחי הכרתיים" (מנחות כח ע"ב)

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו

כמין תפוחי הכרתיים – ערער

"... וגביעין למה הן דומין? כמין כוסות אלכסנדריים, כפתורים למה הן דומין? כמין תפוחי הכרתיים, פרחים למה הן דומין? כמין פרחי העמודין. ונמצאו, גביעין עשרים ושנים, כפתורים אחד עשר, פרחים תשעה. גביעים מעכבין זה את זה, כפתורים מעכבין זה את זה, פרחים מעכבין זה את זה, גביעים כפתורים ופרחים - מעכבין זה את זה" (מנחות כח ע"ב).

שם עברי: ערער שם באנגלית: Juniper שם מדעי: Juniperus

שם נרדף במקורות: ברוש, ברות, בראתא, ברותא, ברתא, אברות, יברות.

נושא מרכזי לעיון: לזיהוי הברתים ותפוחיהם

על זיהוי הברתים הארכתי במאמר "קרות בתינו ארזים רהיטנו ברותים". לקריאתו לחץ כאן.

בגירסה שלפנינו נכתב "תפוחי כרתיים" אך בכת"י הגירסה היא "ברתיים" כאמור בסוגיה אחרת במנחות (סג ע"א): "... וב"ה אומרים: כלי היה במקדש ומרחשת שמה, ודומה כמין כלבוס עמוק, וכשבצק מונח בתוכו דומה כמין תפוחי הברתים, וכמין בלוטי היוונים, ואומר: וכל נעשה במרחשת ועל מחבת, אלמא על שום הכלים נקראו ולא על שום מעשיהם". ברייתא זו עשוייה לתרום לזיהוי ה"ברות" משום שאולי היא מתארת את מבנה פרי עץ זה. ייתכן ומבנה זה הוא גם המבנה של כפתורי המנורה כאמור בסוגייתנו: "... וגביעין למה הן דומין? כמין כוסות אלכסנדריים, כפתורים למה הן דומין? כמין תפוחי הכרתיים, פרחים למה הן דומין? כמין פרחי העמודין וכו'". כאמור, ההשוואה בין "תפוחי הברתים" ו"תפוחי הכרתיים" תלויה במחלוקת גירסאות בגמרא ובשורות הבאות אתייחס לשתי הנוסחאות.

תפוחי הברתים

דרך לקבוע את זהות הצמח שעליו גדלו "תפוחי הברתים" היא בעזרת השוואה בין "תפוחי הברתים" ו"בלוטי היוונים". מדברי הגמרא משתמע שצורתם דומה ולשניהם מבנה שאיננו כדורי שהרי על המרחשת נאמר: "ודומה כמין כלבוס עמוק, וכשבצק מונח בתוכו דומה כמין תפוחי הברתים, וכמין בלוטי היוונים". לגבי בלוטי היוונים הדבר מובן היטב שהרי לבלוט יש מבנה סגלגל דמוי ביצה מאורכת (על בלוטי היוונים ראה במאמר "וכמין בלוטי היוונים"). לגבי תפוחי הברתים כותב הרמב"ם (בית הבחירה, פ"ג הלכה ט'): "... והכפתורים כמין תפוחים כרותיים שהן ארוכין מעט כביצה ששני ראשיה כדין וכו'". אמנם הוא גורס כרותיים אך מדבריו נוכל להסיק לפחות לגבי צורת הבצק. תאור המבנה הביצתי של כפתורי המנורה על פי הרמב"ם אמנם מתאים לזיהוי בלוטי היוונים כבלוטי האלון, אך הוא מעורר קושי רב אם נזהה את "תפוחי הברתים" (הדומים לבלוטי יוונים) עם מיני הערער או עם הברוש. בניגוד לבלוטים המאורכים הרי שאצטרובלי הערער והברוש כדוריים, כמעט לחלוטין, ואי אפשר לייחס להם מבנה ביצתי (תמונות 5-6). מנקודת ראות זו דווקא לחלופת אורן ירושלים יש יתרון משום שלאצטרובל הצעיר יש מבנה מאורך (אם כי חרוטי ולא ביצתי) (תמונה 7). גם תאורו של הערוך (ערך תפוח) לתפוחי הברתים אינו מתאים לפרי כדורי משום שלדעתו רוחב תפוחים עולה על עובים. לשונו של רבינו גרשום (מנחות, סג ע"א) מורכבת ועדיין לא הצלחתי לפענחה: "דכלי היה במקדש ומרחשת שמו ודומה מצד אחד כמין כלבוס כמו פגום כעין זה (כאן מופיע שרטוט של מלבן שבסיסו הוא המימד הרחב) ועמוק היה הכלי כמין תפוחי הברתיים עגול כולו חוץ ממקום הכינוס ונמוך שאינו עבה הרבה".

כמוצא לקושי לזהות עם תפוחי הברתים עם אצטרובלי הערער הברושי והגלעיני בגלל צורתם הכדורית אני מציע לזהות אותם עם אצטרובלי מין ערער שלישי – הערער האדום (Juniperus phoenicea). גם משרעת תפוצת מין זה היא באזור הים תיכוני ממרוקו ופורטוגל מזרחה לאיטליה, טורקיה ומצרים. מזרחה בהרי הלבנון, ירדן ובמערב ערב הסעודית בקרבת ים סוף. בדרך כלל הוא גדל בקווי גובה נמוכים בקרבת החוף אך מגיע גם לגובה 2,400 מ' בדרום טווח התפוצה שלו בהרי האטלס. עץ זה היה ידוע גם בארץ ישראל (אם כי ייתכן ולא גדל בה) ונעשה בו שימוש לבנייה ומעידים על כך אתרים עתיקים בנגב. כמחצית מעצי הבניה במצדה הם ערערים, כנראה מאֱדום. גם בין עצי ההסקה במכרות הנחושת בתמנע נמצאו עצי ערער (1). היתרון בזיהוי זה הוא בכך שאחד ממופעיו או על פי הגדרה אחרת תת מין שונה (Juniperus phoenicea var. turbinata) המוגבל כיום לדיונות חול חופיות הוא בעל אצטרובלים סגלגלים (תמונות 8-9). בפלורה פלסטינה (2).מתוארת צורת האצטרובלים של הערער האדום כך: "subglobular or ovoid". תאור זה מתאים לתאורם של תפוחי הברתים במקורות כמו למשל דברי הרמב"ם (בית הבחירה, פ"ג הלכה ט') שהוזכרו לעיל: "... והכפתורים כמין תפוחים כרותיים שהן ארוכין מעט כביצה ששני ראשיה כדין וכו'".


תמונה 1. ערער גלעיני צילם: אלי ליבנה		תמונה 2. ערער ברושי צילם: אבנר כהן


תמונה 3. ברוש		תמונה 4. אורן


תמונה 5. ערער גלעיני - איצטרובלים צילם: אלי ליבנה		תמונה 6. ברוש מצוי - איצטרובלים

תמונה 7. אורן ירושלים - איצטרובל צילם: חיים מאירסון


תמונה 8. ערער אדום צילמה: שרה גולד		תמונה 9. ערער אדום - "אצטרובל" במבט מהצד – נמצא במערת הרומח. מתוך: א. שמחוני ומ. א. כסלו.

תפוחי הכרתים

בכת"י מופיעות גרסאות אחרות ובמקום תפוחי הברתים נכתב "תפוחי הכרתים" (או כרותים). רש"י (מנחות כח ע"ב) זיהה את ה"כרתיים" כשם של מקום. בעקבות גרסה זאת יצא א. הראובני לכרתים על מנת לחפש צמח ייחודי לאי הנושא תפוחים (3). הוא גילה את המין מרווה כרתית הנושא עפצים בגודל דובדבן או אגוז שצורתם כתפוחים. עפצים אלו נאכלים בעודם צעירים. השם המדעי של הצמח הוא Salvia pommifera ומשמעותו "נושאת התפוחים". לדעת א. הראובני ארץ ישראל ובבל היו קשורים לכרתים ולכן גם תושבי מקומות אלו הכירו את "תפוחים" אלו והשתמשו בהם על מנת לתאר מבנה של חפצים. אחד מחפצים אלו היו כפתורי המנורה כדברי שמואל בשם "זקן אחד": "... כפתורים למה הן דומין? כמין תפוחי הכרתיים" (מנחות כח ע"ב). העפצים חובקים את הגבעול כמקשה אחת והוא ממשיך לצמוח מעליהם ולגדל עלים. העלעלים שעל ראש תפוחי הכרתיים הם כעין הפרח שעל הכפתורים במנורה. א. הראובני מעלה את ההשערה שייתכן ושמו של האי כפתור המקראי נגזר ממבנה העפצים דמוי הכפתורים. מין קרוב למרווה הכרתית הנמצא בארץ הוא המרווה המשולשת (Salvia fruticosa) שגם לה עפצים דמויי תפוחים הנאכלים בעודם ירוקים. הם טעימים, עסיסיים וריחניים וגם בהם צורת כפתור ופרח העשויים מקשה אחת עם הגבעול. גם שמה הלטיני של המרווה המשולשת נגזר מכך שהיא נושאת פירות. לדעת נ. הראובני סביר כי כפתורי המנורה שיקפו את תפוחי המרווה המשולשת אך כאשר נזקקו אמוראי בבל לתארם הם השתמשו בדוגמת "תפוחי הכרתיים" שהיו מפורסמים יותר בבבל כמעדן שיובא מהאי כרתים.

מפגש מאוחר יותר עם "תפוחי הכרתים" היה לא. דנין שסייר אף הוא בכרתים וכתב (4): "כיום ברור שיש בכרתים שני מינים שונים הניכרים ונבדלים זה מזה. הם שיחניים, נושאים עפצים דמויי תפוחים וקרויים בשם העממי פסקומילו ("מילו" ביוונית הוא תפוח. מ.ר): מרווה משולשת – Salvia fruticosa הגדלה גם בארץ, ומרווה כרתית – Salvia pommifera שגדלה בכרתים ובדרום יוון".


תמונה 10. מרווה משולשת צילמה: שרה גולד		תמונה 11. מרווה משולשת - עפץ צילמה: שרה גולד

(1) Simchoni, O. and Kislev, M. E., 'Relict Plant Remains in the 'Caves of the Spear', Israel Exploration Journal, Vol. 59, No. 1 (2009), pp. 47-62.

(2) תודה לפרופ' מ. א. כסלו על ההפניה למקורות חשובים.
(3) 'כפתורי המנורה והתפוחים הכרתיים', לשוננו, חוברת א' 1928. על פי נ. הראובני 'טבע ונוף במורשת ישראל', עמ' 125-128.
(4) באתר "צמחיית ישראל ברשת".

מקורות עיקריים:

ז. עמר, צמחי המקרא, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשע"ב (עמ' 159-161).
י. פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 79-80).
י. פליקס, עצי בשמים יער ונוי - צמחי התנ"ך וחז"ל (172-175).
א. שמחוני ומ. א. כסלו (תש"ע). שרידי מזון של יושבי מערות הרומח בסופו של מרד בר-כוכבא, בתוך: ח' אשל ור' פורת (עורכים). מערות המפלט מתקופת מרד בר-כוכבא, קובץ שני, (עמ' 127-108). ירושלים: החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ומכון יסלזון לחקר תולדות ישראל לאור האפיגרפיה.

לעיון נוסף:

ש' לב-ידון, נ' ליפשיץ וי' ויזל, "כרונולוגיית טבעות של קורות עצי ארז הלבנון מגג מסגד אל-אקצה", ארץ-ישראל, י"ז (תשמ"ד), עמ' 96-92.
ערכים ב"צמח השדה": "ברוש מצוי"; "ערער ברושי"; "ערער גלעיני ", "ערער אדום", "מרווה משולשת".

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

לראש העמוד שליחה לחבר הדפסה הוספה למועדפים