סקר
מה מרתיע אותי במסכת חולין?
האורך!
פרק אלו טריפות
ענייני קדשים
לא מרתיע!


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

דומה כמין תפוחי הברתים, וכמין בלוטי היוונים – בלוטי האלון

 

"תנו רבנן: ב"ש אומרים האומר הרי עלי מרחשת יהא מונח עד שיבא אליהו, מספקא להו אי על שום כלי נקראו או על שום מעשיהן. וב"ה אומרים: כלי היה במקדש ומרחשת שמה, ודומה כמין כלבוס עמוק, וכשבצק מונח בתוכו דומה כמין תפוחי הברתים, וכמין בלוטי היוונים, ואומר: וכל נעשה במרחשת ועל מחבת, אלמא על שום הכלים נקראו ולא על שום מעשיהם" (מנחות סג ע"א)


שם עברי: אלון    שם באנגלית:  Oak    שם מדעי:   Quercus
 
שם נרדף במקורות:  בלוטא, בלווטא, אלון (הספלול)   שמות בשפות אחרות: ערבית - בלוט


נושא מרכזי: מהם בלוטי היוונים ומהי צורתם?

 

בנוסף לסוגייתנו אנו מוצאים את השם בלוט גם במסכת ראש השנה (כג ע"א): "... דאמר רבה בר רב הונא, אמרי בי רב: עשרה מיני ארזים הם, שנאמר: אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן, אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו ... כי אתא רב דימי אמר: הוסיפו עליהם אלונים אלמונים אלמוגין. אלונים בוטמי, אלמונים בלוטי, אלמוגין כסיתא וכו'". מפרש רש"י במקום: "בלוטי - צירקוו"ה בלעז, שגדילין בו פירי שקורין גליאנדר"ה". ד"ר משה קטן ב"אוצר לעזי רש"י" מתרגם את המילה האיטלקית צירקוו"ה cerqua לאלון. שם זה דומה לשם הלטיני של האלון – Quercus. השם גליאנדר"ה לדעתו מקביל לגלנ"ץ המוזכר במקומות אחרים והוא הבלוט. רבינו גרשום (מנחות סג ע"א) מפרש: "וכן נמי בלווטי היוונים פרי האלונים".

בסוגייתנו התמונה, על פי פירוש רש"י, מסתבכת מעט. "דומה כמין תפוחי הברתים - בלווטי גלני"ץ הגדילים באלונים שקורין קשטני"א כדמתרגמינן (ישעיהו ו) כאלה וכאלון כבוטמא וכבלווטא". נראה שנפלה כאן טעות בציון ד"ה וצ"ל "בלוטי היוונים". כאמור, לדעתו של ד"ר משה קטן גלני"ץ הם בלוטים והמילה קשטני"א היא שיבוש וצ"ל קישנ"א (chesne) כלומר אלון. המונח בלוטי יוונים קשה ואולי יש כאן רמז לשימוש שעשו היוונים בעץ האלון לגילוף פסליהם או אולי מדובר באחד ממיני האלון הנפוץ ביוון או סביבתה.

הצעה אחרת שמעתי מפי גב' רות ויסקוט שהכירה את השם "קִסטַאנַה" בערבית, כפי שדוברה בבית הוריה בבגדד. בשם זה נקרא העץ קסטניה (Castanea sativa) וגם פריו. באנגלית הוא נקרא Sweet Chestnut. עץ זה נקרא בטעות, בעברית בת ימינו, ערמון. הקסטניה הוא בן משפחת האלוניים ופריו דומה במידה רבה לבלוטי האלון. בערבית הוא נקרא שאה-בלוט. ייתכן אם כן שאין צורך להגיה את המילה קשטני"א וכוונת רש"י הייתה, אכן, לפרי הקסטניה. על פי הסבר זה נצטרך להניח שרש"י הבחין בין גליאנדר"ה שהוא שם בלוטי האלון לבין גלני"ץ שהוא שמם של פירות או בלוטי ה"ערמון".

סוגייתנו המשתמשת בתפוחי הברותים ובלוטי היוונים לתאור המרחשת עשוייה לתרום, אולי, לאפשרות זיהוי מיני העצים עליהם פירות אלו גדלים: "ודומה כמין כלבוס עמוק, וכשבצק מונח בתוכו דומה כמין תפוחי הברתים, וכמין בלוטי היוונים וכו'". ניתן להבין בבירור שכוונת הגמרא לומר שהמרחשת דומה לכלבוס עמוק ואילו הבצק שבתוכה דומה לפירות. מאחר והתבנית היא כלבוס עמוק הרי שלבצק יש מבנה גלילי מאורך שצורת בסיסו תלוייה בצורת הכלבוס. אם נקבל את זיהוי בלוטי היוונים כבלוט שהוא פרי האלון הרי, שייתכן וכוונת הגמ' לומר שספלול הבלוט הוא המרחשת ואילו הזרע המונח בתוכו מקביל לבצק ומקבל את צורת הספלול. לזרע צורה מחודדת וא"כ צורת בסיס המרחשת איננו שטוח אלא בעל מבנה של קערה. ראה עוד על צורת הבצק במאמר "תפוחי הברתים". על האלון והבלוט ראה בהרחבה במאמר "אלונים בוטמי".


בלוט הקסטניה          צילם:  Fir0002/Flagstaffotos

הבלוטים או אגוזי האלון הם פריו של עץ האלון. הבלוט מכיל בדרך כלל זרע בודד (לעיתים רחוקות שני זרעים) העטוף בקליפה נוקשה עטוית קשקשים, בצורת כוס קטנה או גביע הנקראת ספלול. כאמור, הבלוטים הם פרי בניגוד לאצטרובל המחטניים שאיננו פרי בהגדרה הבוטנית. מקור שמו של הבלוט הוא מהשורש העברי ב.ל.ט. אולי מפני שזרעו של הבלוט בולט החוצה מהספלול שלו.
 
 

      
תמונה 1.  בלוט אלון   תמונה 2.  אלון התבור - בלוט 

 

תמונה 3. אלון תבור – הבלוט עדיין חבוי בתוך הספלול  (השווה לתמונה למעלה)




תמונה 4. אלון מצוי – הבלוט  חבוי באפן חלקי בתוך הספלול 



מקורות עיקריים:

מיכאל זהרי, עולם הצמחים (עמ' 201).
יהודה פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 107-108).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 10 (עמ' 25).
 

לעיון נוסף:

אלון התולע באתר צמח השדה
אלון התבור  באתר צמח השדה
אלון מצוי  באתר צמח השדה
על פרי הקסטניה ושמותיו ראה: זהר עמר, גידולי א"י בימי הביניים (עמ' 222-223).



 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר