סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו – כלב הבית


"משנה. חמץ שנפלה עליו מפולת הרי הוא כמבוער. רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו. גמרא. אמר רב חסדא: וצריך שיבטל בלבו. תנא: כמה חפישת הכלב? שלשה טפחים. אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי: הא דאמר שמואל כספים אין להם שמירה אלא בקרקע מי בעינן שלשה טפחים או לא? אמר ליה: הכא משום ריחא בעינן שלשה טפחים, התם משום איכסויי מעינא הוא, ולא בעי שלשה וכו'" (פסחים, לא ע"ב).

פירוש: משנה. חָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפּוֹלֶת הֲרֵי הוּא כִּמְבוֹעָר ואין צורך לחפור ולהוציאו משם כדי לשורפו. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כּל שהחמץ טמון באופן שֶׁאֵין הַכֶּלֶב יָכוֹל לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו הרי זה כמבוער. גמרא אָמַר רַב חִסְדָּא: אף שאין צורך לחפור ולהוציא את החמץ, בכל זאת צָרִיךְ שֶׁיְּבַטֵּל את החמץ בְּלִבּוֹ שמא יתגלה החמץ בתוך הפסח ויעבור עליו. תָּנָא [שנינו בתוספתא]: כַּמָּה חֲפִישַׂת הַכֶּלֶב כדי עומק של שְׁלשָׁה טְפָחִים. אָמַר לֵיהּ [לו] רַב אַחָא בְּרֵיהּ [בנו] של רַב יוֹסֵף לְרַב אַשִׁי: הָא [הלכה זו] שאָמַר שְׁמוּאֵל כְּסָפִים של פקדון אֵין לָהֶם שְׁמִירָה שאפשר יהיה לומר שהם מצויים במקום בטוח ומשומר מן הגנבים ויהיה שומר חינם פטור על גניבתם, אֶלָּא כשמטמינים אותם בַּקַּרְקַע מִי בָּעֵינַן [האם צריכים אנו] לענין זה להטמינן שְׁלשָׁה טְפָחִים בעומק הקרקע אוֹ לֹא? אָמַר לֵיהּ [לו] הָכָא [כאן בפסח] מִשּׁוּם רֵיחָא [ריח] הלחם בָּעֵינַן [צריכים אנו] שְׁלשָׁה טְפָחִים, שחוש הריח של הכלב חד רק עד עומק שלושה טפחים. הָתָם [שם בכספים] מִשּׁוּם אִיכְסוּיֵי מֵעֵינָא [הכיסוי מעין] הוּא, וְלֹא בָּעֵי [צריך] שְׁלשָׁה טפחים, שהכלב ובעלי חיים לא יחטטום ובני אדם כבר אינם רואים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: כלב הבית   שם באנגלית: Dog   שם מדעי: Canis lupus familiaris

שם נרדף במקורות: נבחן, למס, גורייתא, קיטנייתא


נושא מרכזי:  חוש הריח בכלבים


אין במשנה הסבר למנגנון שבעזרתו הכלב עשוי למצוא את החמץ אך את פרט זה משלימה הגמרא: "משום ריחא". מפרש רש"י: "שהכלב מריחו ומחטטו ומוציאו". על פי דברי הגמרא העומק המקסימלי שבו ניתן עדיין לזהות את החמץ הוא עד שלושה טפחים. חוש הריח של הכלבים אכן נחשב כמפותח במיוחד. יכולת ההרחה המעולה של הכלבים נובעת מהתפתחות יוצאת דופן בשני תחומים: א. התפתחות של האזורים במוח המנתחים את האותות של חישת הריח. ב. קיומם של קולטני ריח רבים באף. לרוב הכלבים בין 125 מיליון ל- 220 מיליון קולטני ריח, ולגזעים מסוימים, ובמיוחד כלבי דם (1), מספרם יכול להגיע גם עד ל- 300 מיליון. לשם השוואה לאדם יש כ - 5 מיליון קולטני ריח בלבד. במוחם של כלבים קיימת קליפת הרחה (Olfactory cortex) גדולה, לעיבוד המידע המתקבל ממערכת קולטני הריח. גודלם של בולבוסי הריח (Olfactory Bulbs) במוחם של כלבים, ביחס לנפח המוח כולו, גדול פי 40 מגודלם היחסי של בולבוסי הריח במוחם של בני אדם. לעומת זאת במוח האדם קיימת קליפת ראיה גדולה לעיבוד מידע חזותי.

מינים מסוימים בקרב הכלבים מצטיינים במציאת ריחות ספציפיים אפילו בהשוואה למיני כלבים אחרים. ידוע שהכלב מסוגל להבדיל בין שני סוגי ריחות: א. ריח שמקורו באוויר: ריח אשר אדם, בעלי חיים או חפץ משאיר בסביבה כאשר הוא עובר בה. ריח כזה נעלם במהירות אך חזק באופן יחסי. ב. ריח שמקורו באדמה: ריח הנשאר כחתימה על האדמה. ריח כזה הוא בדרך כלל חלש יותר, נוטה להתערבב עם ריחות אחרים אך מתנדף באטיות רבה, תכונה המאפשרת לכלב להתחקות אחריו זמן רב לאחר החתימה הראשונית.

האדם למד לנצל את חוש הריח של הכלבים למטרות רבות. הכלבים סייעו לאדם לעקוב אחר בעלי חיים בעת מסעות ציד ולמצוא נעדרים. בימינו משתמשים בכלבים לצורך איתור חומרי נפץ. שימוש מעניין בחוש הריח של הכלבים עשו הסובייטים בתקופת מלחמת העולם השניה. הם אילפו כלבים, בעזרת הנחת מזון, לרוץ מתחת לטנקי אויב ולפוצץ אותם בעזרת חומר נפץ שהיה רתום לגופם. השיטה נתקלה בבעיה קשה משום שבאימונים נעשה שימוש בטנקים סובייטים, אשר בשונה מהטנקים הגרמניים פעלו על דיזל ולא על בנזין, דבר שגרם לכך שהכלבים העדיפו לרוץ דווקא אל מתחת לטנקים הסובייטיים, אשר נדפו ריח דיזל ולא אל טנקי האויב. לפי הנתונים הסובייטים, הושמדו במהלך המלחמה כ-300 טנקי אויב באמצעות כלבים נגד טנקים. לפי אותם נתונים, בקרב קורסק לבדו הושמדו בדרך זו 12 טנקים גרמניים. 




 כלב דם              המקור:
 


(1) כלב דם הוא גזע של כלב גדול אשר פותח באופן מיוחד לאיתור עקבות ריח אדם. בגלל תכונה ייחודית זו כלב הדם נמצא בשימוש כדי לאתר אסירים נמלטים או נעדרים.


 


א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר