טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

אפילו בחיטי קורדניתא אין חוששין לקידושין - חיטה

"וניבטליה בשית? כיון דאיסורא דרבנן עילויה כדאורייתא דמיא, ולאו ברשותיה קיימא, ולא מצי מבטיל. דאמר רב גידל אמר רבי חייא בר יוסף אמר רב: המקדש משש שעות ולמעלה, אפילו בחיטי קורדניתא אין חוששין לקידושין" (פסחים, ז ע"א).

פירוש: ושואלים: וְנִיבַטְּלֵיהּ בְּשִׁית [ושיבטלנו בשעה שישית] עם שריפתו! ומתרצים: כֵּיוָן דְּאִיסּוּרָא דְּרַבָּנַן עִילָּוֵיהּ [שיש איסור מדברי חכמים עליה], שהרי משעברו חמש שעות אסור הוא בהנאה מדברי חכמים כִּדְאוֹרַיְיתָא דָּמְיָא [כמן התורה הוא נחשב], וְלכן לָאו בִּרְשׁוּתֵיהּ קָיְימָא, וְלָא מָצֵי מְבַטֵּיל [ולא ברשותו הוא עומד, ואינו יכול לבטל]. וראיה לדבר שהחמירו חכמים עד כדי כך אף בחמץ מדבריהם שאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר ר' חִיָּיא בַּר יוֹסֵף אָמַר רַב: הַמְקַדֵּשׁ אשה מִתחילת שֵׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה בדבר שיש בו חשש חמץ, אֲפִילּוּ בְּחִיטֵּי קוּרְדָנַיְתָא [בחיטין מן ההרים] שהן קשות ביותר, ולכן אין ודאות שהחמיצו משנפלו עליהן מים, ובכל זאת אומרים אנו שכיון שיתכן שהחמיצו הרי הן כשאר חמץ האסור בהנאה, ולכן אין לו כל ערך, והמקדש בו אשה אֵין חוֹשְׁשִׁין לְקִידּוּשִׁין. כי אין הקידושין תופסים אלא אם כן קידש בשוה פרוטה. הרי שעמדו חכמים על דעתם ובטלו לגמרי את הקידושין והתירו חשש אשת איש מן התורה, אף כי חמץ זה אסור מדברי סופרים בלבד (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: חטה     שם באנגלית:    Wheat    שם מדעי:    Triticum sp
  

נושא מרכזי לעיון: מהם חיטי קורדניתא?

לריכוז המאמרים שנכתבו על החיטה וקישוריות הקש\י כאן.

בתלמוד אנו פוגשים זני חיטה שונים שלחלקם נוסף גם שם לוואי. במשנה (בבא בתרא, פ"ה מ"ו): "ארבע מדות במוכרין מכר לו חטים יפות ונמצאו רעות הלוקח יכול לחזור בו ... שחמתית ונמצאת לבנה לבנה ונמצאת שחמתית וכו'". הרמב"ם מפרש: "שחמתית, שגוונה אדום וכו'". תוי"ט (שם) מאפיין את שני הזנים: "שחמתית ונמצאת לבנה - שחמתית עושים קמח מרובה. ולבנה עושה הפת יותר נאה ויפה וכו'". זני חיטה נקראו גם על שם מוצאם: "תמן תנינן זרע קישואין שנים חייב, זרע דילועים שנים, זרע פול מצרי שנים, תני חטים מדיות שתים וכו'" (ירושלמי, שבת פ"ז דף ט טור ד /ה"ב). על מספרם הרב של הזנים אנו לומדים במדרש (איכה רבה, וילנא, פרשה ג): "תזנח משלום נפשי נשיתי טובה, רבי אלעזר ברבי יוסי בשם ר' חנניה בריה דרבי אבהו אמר, מעשה באשה אחת בקיסרין שהוליכה את בנה אצל נחתום אחד, אמרה לו למד את בני אומנות, אמר לה ימתין אצלי חמשה שנים ואני מלמדו חמש מאות מינין בחטה, כמה מינין יש בחטה? ר' אחא אמר בחטי מנית חטים דלא מנין, ורבנן אמרי חמש מאות בחטין כמנין מנית, ר' חנינא ור' יונתן הוו יתבין וחשבין להון עד שתין וקמו להון וכו'".

גם חיטי קורדניתא נקראים על שם מקומם וכפי שמפרש רש"י (פסחים, ז ע"א): "אפילו בחיטי קורדנייתא - הצומחים בהרי אררט קשין הם מאד, ואפילו הכי אין חוששין לקדושין אם באו עליהם מים". בירושלמי (פסחים, פ"א דף כז טור ג /ה"ד) אנו מוצאים שם נרדף לחיטי קורדניתא: "המקדש בחמץ משש שעות ולמעלן לא עשה כלום. אמר רבי חונה ויאות אילו חטים קורטבניות במדבר דילמא טבן אינין במועדא כלום וכו'". על פי ההקשר ניתן לשער שחיטים קורטבניות הן חיטי קורדניתא ובירושלמי אנו לומדים שהן חיטים מדבריות. על פי המפרשים המדובר בזן חיטים קשה אולי אחד מזני החיטה הקשה (Triticum durum).

את הקשר בין קורדניתא והרי אררט אנו מוצאים בתרגומים לפסוק המתאר את סופו של המבול: "ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט" (בראשית, ח ד'). מתרגם אונקלוס: "ונחת תיבתא בירחא שביעאה בשבעת עסרא יומא לירחא על טורי קרדו". בתרגם יונתן נמצא תאור מפורט יותר של מקום עגינתה של התבה: "וּנְחַת תֵּיבוּתָא בְּיַרְחָא שְׁבִיעָאָה הוּא יַרְחָא דְנִיסָן בְּשֶׁבְסְרֵי יוֹמִין לְיַרְחָא עַל טַוְורֵי דְקַדְרוֹן שׁוּם טַוְורָא חַד קַרְדַנְיָא וְשׁוּם טַוְורָא חַד אַרְמִינְיָא וְתַּמָן מִתְבַּנְיָא קַרְתָּא דְאַרְמַנְיָא בְּאַרְעָא מַדִינְחָא". דבריו מפורשים בכתר יונתן (שם): "ותנח התיבה בחודש השביעי הוא חודש של ניסן בשבעה עשר יום לחודש על הרים של אררט שם הר אחד קרדניא ושם הר אחד ארמיניא ומשם נִבנית עיר ארמניא בארץ מזרח".
 
 

מקורות עיקריים:  

יהודה פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 142-145).

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.