סקר
כמה זמן אתה כבר גולש בפורטל הדף היומי






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

המשחק בקוביא ומלוה בריבית ומפריחי יונים – יונת הבית

 

"גופא, אמר רבי יהושע בן לוי: כל מקום שאמר רבי יהודה, אימתי ובמה במשנתינו אינו אלא לפרש דברי חכמים. ורבי יוחנן אמר: אימתי לפרש, ובמה לחלוק. ואימתי לפרש הוא? והא תנן: ואלו הן הפסולים: המשחק בקוביא, ומלוה בריבית, ומפריחי יונים, וסוחרי שביעית. אמר רבי יהודה: אימתי בזמן שאין לו אומנות אלא היא, אבל יש לו אומנות שלא היא הרי זה כשר. ותני עלה בברייתא; וחכמים אומרים: בין שאין לו אומנות אלא היא, ובין שיש לו אומנות שלא היא הרי זה פסול" (עירובין, פב ע"א).

פירוש: גּוּפָא [לגופו של דבר] שהובא אגב נושא אחר, שבים לדון בו: אָמַר ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַר ר' יְהוּדָה "אֵימָתַי" וּ"בַּמֶּה דברים אמורים" בְּמִשְׁנָתֵינוּ אֵינוֹ אֶלָּא לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי חֲכָמִים. וְר' יוֹחָנָן אָמַר "אֵימָתַי" לְפָרֵשׁ הוא, ואולם "בַּמֶּה" ענינו לַחֲלוֹק. על כך מקשים. וְ"אֵימָתַי" לְפָרֵשׁ הוּא בכל מקרה? וְהָא תְּנַן [והרי שנינו במשנה]: וְאֵלּוּ הֵם הַפְּסוּלִים לעדות מדברי חכמים משום שהחשיבום חכמים כגזלנים וחומסים: הַמְשַׂחֵק בַּקּוּבִּיָּא לשם רווח כסף, וּמַלְוֶה בָּרִיבִּית, וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים העושים תחרויות ביונים ומהמרים עליהן. וטעם פסולם משום שבכל משחק מזל וכיוצא בו אין המשתתף מקנה בכל לב את הממון שהוא מהמר עליו, שהוא סבור שירויח ולא יפסיד, ונמצא הלוקח ממון כגון זה לוקח כסף שהנותן לא הקנהו לו, והריהו כגזלן מדברי חכמים. וְסוֹחֲרֵי פירות שְׁבִיעִית שמותר לאוכלם, אך לא לסחור בהם. אָמַר ר' יְהוּדָה: אֵימָתַי פסלו חכמים את כל אלה בִּזְמַן שֶׁאֵין לוֹ אוּמָּנוּת אֶלָּא הִיא עיסוק זה בלבד, אֲבָל יֵשׁ לוֹ אוּמָּנוּת כשרה שֶׁלּא הִיא, אף על פי שמרויח כסף גם בדברים אלה הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. כי לדעתו, המרויח כסף במשחקי מזל אינו עבריין וגזלן, אלא טעם פסולם של כל אלה לעדות הוא משום שאינם עוסקים ביישובו של עולם, וכיון שממונם בא להם בלא יגיעה אינם מתחשבים בהפסד ממונם של אחרים. ולכן אם יש להם אומנות אחרת כשרים. ולפי הכלל צריך היה לומר שדברי ר' יהודה הם לפרש בלבד. אך תָּנֵי עֲלָהּ [שנינו עליה, על כך] בְּבָרַיְיתָא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין שֶׁאֵין לוֹ אוּמָּנוּת אֶלָּא הִיא, וּבֵין שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוּמָּנוּת שֶׁלּא הִיא הֲרֵי זֶה פָּסוּל. הרי שדברי ר' יהודה, אף שאמרם בלשון "אימתי", לא לפרש באו אלא לחלוק! (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: יונת הבית   שם באנגלית: Domestic pigeon

שם מדעי: Columba livia domestica   שמות נרדפים במקורות: תסיל


נושא מרכזי: מהו איסור הפרחת יונים?

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על יונת הבית הקש/י כאן.



סוגייתנו לא פירשה מהי הסיבה לפסולם של המנויים במשנה (משחק בקוביא, מלוה ברבית, מפריחי יונים וסוחרי שביעית) ודבר זה נידון בסוגיות אחרות. נתייחס במאמר זה לפסולם של מפריחי היונים בלבד. בשאלה זו עוסקת הגמרא בסנהדרין  (כה ע"א): "מאי מפריחי יונים? הכא תרגומה אי תקדמיה יונך ליון. רבי חמא בר אושעיא אמר: ארא. מאן דאמר אי תקדמיה יונך ליון מאי טעמא לא אמר ארא? אמר לך: ארא מפני דרכי שלום בעלמא. ומאן דאמר ארא מאי טעמא לא אמר אי תקדמיה יונך ליון? אמר לך היינו משחק בקוביא. ואידך? תנא תולה בדעת עצמו ותנא תולה בדעת יונו וכו'"(1).

בסוגייה זו אנו מוצאים שני פירושים למהות האיסור שעליו עוברים "מפריחי יונים" שבגללו הם פסולים לעדות: 

לפירוש הראשון האיסור הוא לקיים מירוצי יונים ובלשון הגמ' "אי תקדמיה יונך ליון". מוסיף רש"י: "אם תקדמיה יונך ליון - ליוני אתן לך כך וכך". עד היום מקובלים מירוצי יונים במקומות שונים בעולם ובהם המנצחים זוכים בפרסים יקרי ערך. לאחרונה התחדש המנהג הזה אפילו בא"י. היונים המשתתפות הן יוני דואר העוברות אימוני כושר ומסוגלות להגיע בעזרת רוח גבית למהירות של 100 קמ"ש. אימוני כושר אלו נערכים בין 10 ל – 15 שנה ולכן מעדיפים המשתתפים בתחרויות אלו לקנות יונים שאומנו בחוות מיוחדות בחו"ל. התחרויות נערכות בשעות הבוקר הקרות לפני שהעופות הדורסים מסוגלים לדאות בעזרת תרמיקות (זרמי אוויר חם) ולטרוף את היונים המתחרות. המירוצים מבוססים על התנהגותה הטריטוריאלית של היונה הגורמת לכך שהיא שואפת לחזור לשובך שלה גם ממרחקים של מאות ק"מ. התחרות מתבצעת על ידי כך שמשחררים את היונים המתחרות בו זמנית ובודקים מי מהן תחזור ראשונה לשובכה.

מקשה הגמרא על פי פירוש זה מה החידוש בהפרחת יונים לעומת משחק בקוביא ומתרצת שלכל אחד ממשחקים אלו יש מאפיין מיוחד לו. אם היה נכתב במשנה רק משחק בקוביא היינו סוברים שמותר להפריח יונים שהרי ההצלחה תלויה ביונה ולא ביכולת הבעלים ולכן יש כאן גמירות דעת להקנות את מחיר ההתערבות במקרה של הפסד. ולהיפך, אם היה נכתב רק מפריח יונים היינו סוברים שרק בזה אסור משום שהדבר תלוי ביכולת המאלף ולכן אין גמירות דעת להקנות במקרה הפסד. בלשון רש"י: "בנקשא תליא מילתא - שיש לו דפין של עץ מנקשין זו לזו, והיונה שומעת קולן ומכרת שבעלה מזרזה וממהרת לעוף. הכי גרסינן אנא ידענא בנקשא טפי. נקשא - הכאה זו על זו". ייתכן מאד ששיטת האילוף התבססה על מתן חיזוקים חיוביים בצורת מזון טעים במיוחד. המאלף השמיע קולות נקישה בעזרת לוחות עץ תוך כדי הצעת מזון ובאופן זה למדו היונים לקשר (התנייה) בין קול מסויים למזון. בימינו מקובל לאלף את היונים על ידי שחרורן במרחק הגדל בהדרגה מהשובך עד מרחקים של עשרות ומאות ק"מ. המירוץ המתואר במשנה על פי פירוש זה של הגמרא היה חייב להתנהל במרחקים קצרים שאפשרו ליונים לשמוע את קול הנקישות. מתאר רבינו חננאל את שיטת התחרות: "ומפריחין אותן שניהן בבת אחת ומנקשין אחריהן וכו'".

הפירוש השני הוא של רבי חמא בר אושעיא: מפריחי יונים הם ציידים הלוכדים יונים השייכות לאחרים, "ארא - אשתליו"ן, מלומד להביא יונים ממקומן לבית בעלים על כרחן, ויש בהן גזל". ארא הוא שיטה שבה הגזלן מושך אל שובכו יונים משובך זר בעזרת יונה מאולפת. רבינו חננאל מתאר לכידה באופן שונה: "קושרין חוט ארוך בעוף ומפריחין אותו בגג ומצפצפין ומתקבצין סביבותיו עופות של בני אדם מן שובכין אחרים וכיוון שמתקבצין פושט רשת ונוטלן וכו'".

יוני הבית יוצאות דופן מבין שאר חיות הבית בכך שאין הן נחשבות כרכושו המלא (מדאורייתא) של בעליהן משום שלא נעשה בהן קנין גמור והן חופשיות לנוע כרצונן ולכן גזל זה הוא רק מדרבנן משום דרכי שלום. מפרש כאן רש"י: "מפני דרכי שלום בעלמא - דתניא (חולין קל"ט, ע"ב) יוני שובך ויוני עלייה יש בהן גזל מפני דרכי שלום, ולא גזל גמור, דלא זכה בהן בעל השובך, דממילא קאתו ורבו להתם, ובגמרא דהשואל (ק,ב, ע"א) גרס לה". לעומת זאת דינן של יונים המגודלות בכלובים סגורים שונה הן לעניין גזל והן לעניין מצוות שילוח הקן: "מכאן אמרו: יוני שובך ויוני עלייה שקננו בטפיחין ובבירות ואווזין ותרנגולין שקננו בפרדס חייב בשילוח, אבל קננו בתוך הבית, וכן יוני הרדסיאות פטור" (חולין קל"ט ע"ב).

 

   
צילם: משה חובב - ירושלים   יונת דואר – ניכרת בדונגית מפותחת


 


(1) פירוש: עוד שנינו במשנה שמַפְרִיחֵי יוֹנִים אף הם פסולים לעדות. ושואלים: מַאי [מה הם] "מַפְרִיחֵי יוֹנִים"? הָכָא תַּרְגּוּמָהּ [כאן תרגמו, הסבירו] זאת שהוא עושה מירוצי יונים אִי תִּקְדְּמֵיהּ יוֹנָךְ לְיוֹן [אם תקדים יונתך את יונתי]. ר' חָמָא בַּר אוֹשַׁעֲיָא אָמַר: אָרָא (שמלמד את יוניו לצוד ולהביא יונים משל אחרים). ושואלים: מַאן [מי] שאָמַר שההסבר הוא אִי תִּקְדְּמֵיהּ יוֹנָךְ לְיוֹן [אם תקדים יונתך ליוני], מַאי טַעְמָא [מה טעם] לֹא אָמַר אָרָא? אָמַר [יכול היה לומר] לְךָ: אָרָא מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם בְּעָלְמָא [בלבד] הוא, ואינה גזל ממש, שאין לו לבעל היונים ביוניו בעלות גמורה, שהיונים גדלות מאליהן בביתו. וּמַאן [ומי] שאָמַר אָרָא מַאי טַעְמָא [מה טעם] לֹא אָמַר שההסבר הוא אִי תִּקְדְּמֵיהּ יוֹנָךְ לְיוֹן [אם תקדים יונתך ליוני]? אָמַר [יכול היה לומר] לְךָ: בכך אין חידוש כי הַיְינוּ [זהו] אותו דבר כ מְשַׂחֵק בְּקוּבִּיָּא, כלומר, זהו אותו פסול של כל משחקי המזל. וְאִידָךְ [והאחר] מה עונה הוא על קושי זה? לדעתו יש לחלק ולומר כי תָּנָא [שנה] גם תּוֹלֶה בְּדַעַת עַצְמוֹ כשמשחק בעצמו בקוביא וסבור שירוויח וְתָנָא תּוֹלֶה בְּדַעַת יוֹנוֹ.


 

לעיון נוסף:

"בית ארבעת כורין מלא שגר היונה"




א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

 


כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר