סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

כלבא בלא מתיה שב שנין לא נבח – כלב הבית

 

"דתניא: התיר רבי שיהו בני גדר יורדין לחמתן, ואין בני חמתן עולין לגדר. מאי טעמא? לאו משום דהני עבוד דקה והני לא עבוד דקה? כי אתא רב דימי אמר: טטרוגי מטטרגי להו בני גדר לבני חמתן. ומאי התיר התקין. ומאי שנא שבת? דשכיחא בה שכרות. כי אזלי להתם נמי מטטרגי להו? כלבא בלא מתיה שב שנין לא נבח. השתא נמי מטטרגי בני חמתן לבני גדר! כולי האי לא כייפי להו" (עירובין, סא ע"א).

פירוש: דְּתַנְיָא [שהרי שנינו בברייתא]: הִתִּיר רַבִּי שֶׁיְהוּ בְּנֵי גֶדֶר יוֹרְדִין בשבת לְחַמְּתָן, וְאֵין בְּנֵי חַמְּתָן עוֹלִין לְגֶדֶר. מַאי טַעְמָא [מה הטעם], לָאו [האם לא] מִשּׁוּם דְּהָנֵי עֲבוּד [שאלו בני גדר עשו] דַּקָּה, וְהָנֵי לָא עֲבוּד [ואלה בני חמתן לא עשו] דַּקָּה. ולכן בני גדר מודדים להם מן המחיצה הנמצאת בקצה העיר ונמצאת חמתן בתוך תחומה, בני חמתן שלא עשו מחיצה מודדים להם רק מבתיהם והקיצונים שביניהם, אין גדר בתוך תחומם. ומספרים: כִּי אֲתָא [כאשר בא] רַב דִּימִי אָמַר: לא מטעמי עיבור תחומין נאמר דבר זה אלא טַטְרוּגֵי מְטַטְרְגֵי לְהוּ [מכים ופוצעים היו] בְנֵי גֶדֶר את בְנֵי חַמְּתָן, וּמַאי "הִתִּיר" הִתְקִין. שלא היה כאן היתר מטעמי הלכה, אלא תקנה משום שלום הבריות שלא יגיעו לכלל קטטה. ושואלים: וּמַאי שְׁנָא [ובמה שונה] שַׁבָּת שהתקין בה תקנה זו, משום דִּשְׁכִיחָא [שמצויה] בָּהּ בשבת שִׁכְרוּת, שהכל סועדים בה כרצונם ויכולים להרשות לעצמם להרבות בשתיה יותר ויבואו לידי הכאה. ושואלים: כִּי אָזְלִי לְהָתָם, נַמִי מְטַטְרְגֵי לְהוּ [כאשר הולכים בני גדר לשם לחמתן, גם כן יפצעו אותם שם] את בני חמתן, ומה הועילה התקנה? ועונים על פי משל העממי: כַּלְבָּא בְּלָא מָתֵיהּ, שַׁב שְׁנִין לָא נְבַח [הכלב שלא במקומו, שבע שנים אינו נובח]. שאף שהכלב נובח על הכל כשהוא במקומו, כשאינו במקומו מפחד הוא ואינו נובח. אף בני גדר, כשהם מצויים בעיר אחרת אינם מעיזים כל כך. ושואלים: אם כן, יש לחשוש לסכנה הפוכה, הָשְׁתָּא נַמִי מְטַטְרְגֵי [עכשיו גם כן יכו] בְּנֵי חַמְּתָן לִבְנֵי גֶדֶר, שבני חמתן הם בעלי הבית וייפרעו מאורחים אלה! ומשיבים: בכל זאת כּוּלֵּי הַאי לָא כָּיְיפִי לְהוּ [כל כך אינם כפופים להם], ואף שעוברים דרך עירם, אינם מעיזים לנגוע בהם בפועל, ונמצא שאינם מגיעים להכאה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: כלב הבית           שם באנגלית: Dog          שם מדעי:  Canis lupus familiaris

שם נרדף במקורות: נבחן, למס, גורייתא, קיטנייתא


נושא מרכזי: מה הקשר בין מיקום הכלב ותוקפנותו?

 
כלב הבית הוא תוצר ביות ישיר או עקיף (דרך כלב הבר) של הזאב ושימר הרבה ממאפייניו ההתנהגותיים למרות שלחלקם אין ערך עבור בעל חיים ביתי. למשל, הכלב הכנעני נוהג לחפור בורות, עדות לחיי הבר, בהם נהגו אבותיו לחפור בורות ולהטמין בהם מזון לעת חירום בדומה לזאב. אם ברצוננו להכיר את התנהגות הכלבים שחז"ל פגשו ייתכן וכדאי לעשות זאת בעזרת הכלב הכנעני שהתפתח באזורנו (ישראל, סוריה, לבנון, החלקים המערביים של ירדן ומצרים) לפני אלפי שנים ונחשב לזן עתיק וקרוב ביותר לזאב. הקשר בין הכלב הכנעני והאדם מתוארך לתקופת המקרא ואולי על זן זה נכתבו הפסוקים המתייחסים לכלב. נביחת הכלב מוזכרת כבר ביציאת מצרים: "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה" (שמות, יא ז'). במערות עינן והיונים נמצאו שרידי כלבים שגילם נאמד באלפי שנים. בסיני נמצא ציור סלע שנחרט בסביבות שנת 200 לאחר הספירה המתאר כלב בגודל ומבנה של הזן הכנעני.

באשקלון התגלה בית קברות לכלבים, מאמצע המאה החמישית לפנה"ס, שהכיל 700 פרטים שנקברו בזהירות בתנוחה זהה: הם הונחו על צידם כשרגליהם כפופות וזנבם מקופל סביב רגליהם האחוריות. לדעת הארכיאולוגים קיים דמיון רב בין כלבים אלו ובין הכלב הכנעני. בסרקופאג המתוארך לסוף המאה הרביעית לפנה"ס שנמצא בצידון מתוארים המלך אלכסנדר הגדול ומלך צידון במחזה ציד של אריה כאשר הם נעזרים בכלבי ציד דומים לכלבים הקבורים באשקלון ולכלב הכנעני.
 

אופיו של הכלב הכנעני

הכלב הכנעני שונה משאר גזעי הכלבים באופיו הטיפוסי והיחודי הנובע מכך שחי והתפתח במשך דורות רבים באזורים פתוחים. העובדה שכלב זה קשור לנופים פתוחים גרמה לכך שממעטים לגדלו בסביבה עירונית וכיום ניתן למוצאו ככלב רועים בעיקר אצל הבדואים במרחבי הנגב. הכלב הכנעני מצטיין בתחושת טריטוריאליות מפותחת במיוחד. אמנם לכל גזעי הכלבים יש התנהגות טריטוריאלית ברמות שונות אך ברוב הגזעים היא מבטאת רכושנות בלבד ולא קשר לנחלה משל עצמם. זנים אחרים מגינים על חפציו ורכושו של בעליהם כאשר הכלב רואה בטריטוריה חלק מבעליו. לעומת זאת הכלב הכנעני מתייחס לאזור מגוריו ותכולתו כאל רכושו כאשר בעליו הוא רק חלק מתכולה זו. הוא לומד את גבולות נחלתו ושומר עליה ללא כל קשר לפעילות הבעלים. כלב כנעני החי בבית מתייחס למשפחתו האנושית כאל להקה ולעיתים מנסה לגלות מנהיגות כלפי אחדים מבני המשפחה. מסיבה זו, הכלב הכנעני הוא כנראה, כלב השמירה הטוב ביותר להגנה על אזור מוגדר כמו בית. כלבים מגדירים את רכושם על ידי סימון השטח בשתן, ופעולה זו שכיחה בקרב זכרים מכל הגזעים אולם, בכלבים הכנענים, הנקבות טריטוריאליות לא פחות מהזכרים וגם הן מסמנות את השטח בשתן. דפוס התנהגות זה נפוץ בכלבי הבר ונדיר בגזעים המבויתים.

ההתנהגות המתוארת בסוגייתנו אינה בלעדית לכלב הכנעני אך בגלל אופיו הטריטוריאלי היא מודגשת יותר. "כלבא בלא מתיה" כלומר כלב שסולק מעירו המהווה עבורו טריטוריה יאבד את הצורך לנבוח. הנביחה היא אחד מהאמצעים (המקדים תקיפה ממשית) להרחיק פולשים פוטנציאליים אך בהעדר טריטוריה התנהגות זו הופכת למיותרת. 

ניתן להניח מתוך הקשר הסוגיה שהנביחה המוזכרת כאן היא חלק מהתנהגות תוקפנית ולא נביחה הנובעת מסיבות אחרות כמו פחד או תקשורת תוך מינית. למשל המובא בגמרא קיימת נקודת מבט נוספת: כאשר כלבים נמצאים בסביבה זרה הם מאבדים הרבה מבטחונם העצמי ומעדיפים "להוריד פרופיל" ובוודאי שלא יגלו התנהגות תוקפנית. לאחר "שבע שנים" כלומר לאחר תקופה של הסתגלות ותפיסת נחלה חדשה עשוי הכלב לחזור ולנבוח. הקשר בין "בטחון עצמי" ובין בעלות על נחלה הוכח במחקרים התנהגותיים רבים שנערכו במיני בעלי חיים שונים. התברר שבקרבות טריטוריאליים, בדרך כלל, מצליח בעל הנחלה להרחיק פולשים גם אם איננו חזק יותר מבחינה פיסית. 

 

כלב כנעני            צילום:  Matilda
 


 

רשימת מקורות:

ויקיפדיה: "כלב כנעני".
"כלב כנעני" באתר Petnet
 
 

לעיון נוסף:

בפורטל הדף היומי: בחינת מעמדם של הכלבים במקרא וספרות חז"ל – "וכי פודין את הקדשים להאכילן לכלבים".

 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר