טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

והא איכא כמיהין ופטריות – פטריות

"אמר רבינא ואיתימא רב נחמן: אף אנן נמי תנינא: בכל מערבין ומשתתפין, חוץ מן המים והמלח. ותו ליכא? והא איכא כמיהין ופטריות! אלא שמע מינה: אין למידין מן הכללות, ואפילו במקום שנאמר בו חוץ" (עירובין, כז ע"א).

פירוש: אָמַר רָבִינָא, וְאִיתֵימָא [ויש אומרים שאמר זאת] רַב נַחְמָן: אַף אֲנַן נַמִי תָּנֵינָא [אף אנחנו גם כן שנינו] ראיה לכללו של ר' יוחנן ממשנתנו: בַּכּל מְעָרְבִין וּמִשְׁתַּתְּפִין, חוּץ מִן הַמַּיִם וְהַמֶּלַח וְתוּ לֵיכָּא [ויותר אין] שאין מערבין בהם? וְהָא אִיכָּא [והרי יש] כְּמֵיהִין וּפִטְרִיּוֹת שאף בהן אין מערבין?! אֶלָּא למד מכאן שֶׁאֵין לְמֵידִין מִן הַכְּלָלוֹת וַאֲפִילּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'חוּץ' (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: פטריות    שם באנגלית:  Fungus  שם מדעי: Fungi
שם נרדף במקורות: פטרא, ארדיליא, ארדיא, ארדי

שם עברי: כמהה    שם באנגלית:  Truffle  שם מדעי: Tuber
שם נרדף במקורות: ארדיליא, ארדא


נושא מרכזי: מדוע אין מערבין בכמהין ופטריות?

פטריות - לרשימת נושאים נוספים וקישוריות הקש/י כאן.

אין מערבין בכמהין ופטריות משום שלצורך העירוב יש להניח מזון בעל ערך תזונתי, מכל סוג שהוא, בין מגידולי קרקע ובין מבעלי חיים. הפטריות נחשבות כלא מזינות בדומה למים ומלח. מפרש רש"י בקידושין (לד ע"א): "חוץ מן המים ומן המלח - דמידי דזיין בעינן והני לא זייני שבמקום מזונותיו של אדם חשובה דירתו ושביתתו. והאיכא כמהין ופטריות - מיני אוכלין הם וקים להו לרבנן דלא זייני". הסבר מפורט יותר מופיע בחידושי הרשב"א (עירובין, כז ע"א): "והאיכא כמהין ופטריות - שהן נאכלין כמות שהן, אלא שאין אדם סומך עליהן לא מחמת סעודה ולא מחמת ליפתן". באופן דומה מפרש גם הריטב"א (שם): "והא איכא כמהין ופטריות - פירוש שאע"פ שנאכלין כמות שהן אינם ראויין לעירוב שהרי אין אדם סומך עליהם לא מחמת סעודה ולא מחמת לפתן ולא חשיבי אוכלא לבני אינשי, ומאן דאכיל ליה בתורת ליפתן בטלה דעתו אצל כל אדם". בניגוד לפירוש המילה "לפתן" (קומפוט) בימינו המציינת תבשיל מתוק של פירות או חלקים מהם המוגש בדרך כלל כקינוח הרי שבספרות חז"ל הכוונה לסוג מזון שמלווה אכילת פת. ייתכן שהכוונה לממרח כלשהו או מטבל אך ללא ספק אין הוא קינוח המוגש בסוף הסעודה. כך נוכל להבין את המחלוקת בברכות (מ ע"א): "אמר רב: ״טול ברוך, טול ברוך״ אינו צריך לברך. ״הבא מלח״ ״הבא לפתן״ צריך לברך. ורבי יוחנן אמר: אפילו ״הביאו מלח״ ״הביאו לפתן״ נמי אינו צריך לברך, ״גביל לתוֹרי, גביל לתורי״ צרִיך לברך".

ניתן לשער שבעת העתיקה אכן היה היחס לפטריות כ"ליפתן" כלומר כקינוח סעודה ולא כ"מזון". ערכן הקלורי של הפטריות נמוך (22 קלוריות ל – 100 גרם) והן מכילות מעט מאד שומן ופחמימות. לעומת זאת הן מכילות וויטמינים חשובים משמעותיים מאד לאדם בן זמננו. ייתכן והמזון הטבעי של האדם בעת העתיקה סיפק את וויטמנים אלו והוא לא היה זקוק להעשרה נוספת בעזרת הפטריות.

בשורות הקודמות ניסיתי ליישב במעט את את "פשט" לשון הגמרא כפי שהבינו אותו הראשונים (רי"ף, רמב"ם) והאחרונים (שולחן-ערוך, או"ח שפו, ה) וגם פסקו על פיו שלא ניתן לערב על ידי כמהין ופטריות. דרך אחרת היא דרכו של הגר"א (הגהה א', עירובין כז ע"א) ההופך את הקערה על פיה בעזרת תוספת של המילה "וכו'" לגירסת הגמרא שלפנינו: "אמר רבינא ואיתימא רב נחמן: אף אנן נמי תנינא: בכל מערבין ומשתתפין, חוץ מן המים והמלח. ותו ליכא? והא איכא כמיהין ופטריות! אלא שמע מינה: אין למידין מן הכללות, ואפילו במקום שנאמר בו חוץ". מגירסה זו אכן משתמע שלא ניתן לערב בעזרת כמהין ופטריות. הגר"א סבר שהלכה מעין זו לא תתכן שהרי לדעת האמורא שמואל אכילת פטריות ("ארדיליא") מאפשרת להצטרף לזימון (ברכות, מז ע"א) ואם כן וודאי שהן נחשבות למזון. הפתרון שהציע הגר"א הוא לגרוס "וכו'" לאחר המשפט "חוץ מן המים והמלח" משום שעיקר חסר מן הספר. קושיית הגמרא איננה מדיני עירוב אלא מהמשכה של המשנה בעירובין (כו ע"ב), העוסקת במעות מעשר שני. הגירסה המלאה היא, אם כן: "אמר רבינא ואיתימא רב נחמן: אף אנן נמי תנינא: בכל מערבין ומשתתפין, חוץ מן המים והמלח וכו' והכל ניקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן המלח. ותו ליכא? והא איכא כמיהין ופטריות!". שאלת הגמרא מכמהין ופטריות היא על חלק המשנה העוסק בקנייה בכסף מעשר שני, שלגביהם כתוב בתחילת הספרא: "ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך... אין לי אלא כל דבר שהוא וולד וולדות הארץ וגדולי קרקע, יצאו כמהין ופטריות", שאותם לא ניתן לקנות בכסף מעשר שני (הסבר זה הוא על פי מאמר ב"דקדוקי סופרים השלם" - ראה כאן).

תמונה 1.     קשוטית האשל מבצבצת מתוך גזע אשל היאור		תמונה 2. כמהין  - גופי פרי        צילם:  Poppy

לעיון נוסף:

בפורטל הדף היומי: "ועל כמהין ופטריות אומר שהכל". המאמר כולל חומר רב על המעמד ההלכתי של הפטריות.
א. דנין, "סיפורי צמחים – מה נאכל היום"  חומר רב על הכמהין ועל פונדקאיהם. 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.