סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

חיצת הקנים, קנה קנה פחות משלשה נידון משום דיומד או לאו – קנה

 

"בעא מיניה אביי מרבה: חיצת הקנים, קנה קנה פחות משלשה נידון משום דיומד או לאו? אמר ליה: תניתוה, היה שם אילן או גדר או חיצת הקנים נידון משום דיומד. מאי לאו קנה קנה פחות משלשה! לא, גודריתא דקני. אי הכי היינו אילן! ואלא מאי קנה קנה פחות משלשה, היינו גדר! אלא מאי אית לך למימר תרי גווני גדר, הכא נמי תרי גווני אילן" (עירובין, יט ע"ב).

פירוש: ועוד בְּעָא מִינֵּיהּ [שאל ממנו] אַבַּיֵי מֵרַבָּה: חִיצַּת הַקָּנִים (מחיצת קנים העומדת כעין דיומד) והיו בה קָנֶה קָנֶה פָּחוֹת מִשְּׁלשָׁה טפחים זה מזה, שדינם כלבוד, האם נִידּוֹן מִשּׁוּם דְּיוּמָד אוֹ לָא? אֲמַר לֵיהּ [לו]: תְּנֵיתוּהָ [כבר שניתם אותה בברייתא]. שכן שנינו: הָיָה שָׁם אִילָן אוֹ גָּדֵר אוֹ חִיצַּת הַקָּנִים נִידּוֹן מִשּׁוּם דְּיוּמָד. מַאי לָאו [האם לא] הכוונה שהיו בחיצת הקנים קָנֶה קָנֶה פָּחוֹת מִשְּׁלשָׁה? ודוחים: לָא, מדובר כאן בְּגוּדְרִיתָא דְּקָנֵי [בסבך של קנים] הצמודים זה לזה ויוצרים כעין עמוד. ומקשים: אִי הָכִי הַיְינוּ [אם כך הרי זה] אִילָן, ובודאי לא חזר התנא על אותו דבר פעמיים. טענה זו נדחית: אֶלָּא מַאי [מה תאמר] שחיצת הקנים היא קָנֶה קָנֶה פָּחוֹת מִשְּׁלשָׁה, אם כן לדעתך הַיְינוּ [הרי זה] גָּדֵר! אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר [מה יש לך לומר] ולהסביר ששנה תְּרֵי גַּוְונֵי [שני מיני] גָּדֵר! הָכָא נַמִי [כאן גם כן] שנה תְּרֵי גַּוְונֵי [שני מיני] אִילָן, ואין איפוא להוכיח מכאן לענייננו (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: קנה מצוי   שם באנגלית: Common Reed   שם מדעי: Phragmites australis


נושא מרכזי: מהי "גודריתא דקני"?


תקציר: למונח "גודריתא דקני" הוצעו מספר פירושים המעוררים שאלות רבות. לפי רב האי גאון ואחרים הכוונה לחבילת קנים. הקושי בשיטה זו הוא מדוע, כאשר גודלה מספיק בכדי לחקוק כשיעור דיומד, מסתפק אביי לגבי כשרותה? מפרשים אחרים מציעים שהכוונה לקנה זקוף המתפצל בגובה מסויים מעל פני הקרקע לענפים רבים. מודל זה מעורר קשיים רבים מנקודת מבט הלכתית (סכום הקשיים מופיע ב"קרן אורה" להלן) אך גם קושי מציאותי שהרי הצמח קנה איננו מתפצל. ניתן ליישב את רוב הקשיים אם נניח שאין מדובר בגזע זקוף אלא בהתפצלות לאורכו של קנה שורש, השרוע על פני הקרקע, היוצרת שורת קנים. כך ניתן יהיה להבין את המשמעות המילולית של "גודריתא דקני" שהרי היא גדר קנים (כך מתרגם גם סוקולוף) ומונח זה איננו הולם את ההצעות האחרות. בין אם הכוונה לחבילת קנים או לקנים המשובצים בין אבני גדר ובין אם מדובר בצמח זקוף המתפצל בראשו אין הם דומים לגדר.

על פי שני ה"איכא דאמרי" יש יתרון וחסרון ב"גודריתא דקני" בהשוואה ל"קנה קנה פחות משלושה". ייתכן והיתרון בקנה השורש בכך שהוא מעניק לקנים המתפצלים ממנו חזות של גדר ומעמד של דיומד למרות שהקנים העולים ממנו רחוקים זה מזה יותר משלושה. מאידך גיסא גדר של "קנה קנה פחות משלושה" עדיפה משום שהיא בנוייה מקנים לבודים זה לזה.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
 
מקור שמו המדעי של הקנה המצוי (Phragmites) ביוונית הוא phragma שמשמעה גדר או מסך. השם רומז לעובדה שהקנה המצוי גדל על גדות הנחלים במושבה צפופה (הקרויה חישה) המזכירה גדר (ראו במאמר "מרובין כחושים של קנה"). ייתכן גם שמקור השם הוא בכך שהקנים שימשו לבניית גדרות או מחיצות כמתואר בסוגייתנו. ממהלך הסוגיה משתמע שקיימות שתי שיטות לבניית גדר קנים וברור שלאחת מהן יש מעמד "דיומד" ובשניה אביי מסתפק (הספק תלוי בשני ה"איכא דאמרי"). א. גדר שבה הקנים נפרדים זה מזה אך ניצבים "תוך שלושה טפחים" בסמוך זה לזה ("גדר"). ב. גדר הנקראת "גודריתא דקני" ("אילן").

על פי ה"איכא דאמרי" הראשון אביי מסתפק לגבי גדר העשויה "קנה קנה פחות משלושה" אך אילן ו"גודריתא דקני" שגם לה יש מעמד של אילן ("תרי גווני אילן") בוודאי נידונים משום דיומד. מפרש רש"י: "תרי גווני אילן - אשמעינן אילן שלם דאיכא למימר יחלק ויחקק, ואשמעינן האי אף על גב דליכא למימר הכי שרי, הואיל ותחתיו אחד הוא כדיומד, אבל קנה פחות משלשה – לא". לפי ה"איכא דאמרי" השני הספק של אביי הוא לגבי "גודריתא דקני" ואילו "קנה קנה פחות משלושה" הדומה לגדר בוודאי נידון משום דיומד. כאן מתהפך מעמד שתי שיטות הגידור ודווקא "קנה קנה פחות משלושה" נחשב לראוי יותר וכך מפרש רש"י: "מאי לאו גודריתא דקני - ושמע מינה, דאף על גב דאין עוביו ארבעה בגובה עשרה אמרינן רואין. לא קנה קנה פחות משלשה - דעשוי כדיומד ממש, ובלא רואין איכא תיקון מעליא. בשורות הבאות ננסה לברר מהי אותה "גודריתא דקני"? מה היתרון או החסרון שבה בהשוואה לגדר או אילן?
את "גודריתא דקני" אנו פוגשים גם במסכת שבת (נ ע"ב): "מר זוטרא ואיתימא רב אשי אמר: בגורדיתא (1) דקני שפיר דמי" (2). הסוגייה שם עוסקת בהיתר נעיצת סכין בשבת בין ענפי (עלי) קנה לצורך איחסונו משום שאין חשש שמא יחתוך (או יקלף) ענף בעת הוצאת הסכין (להלן נפגוש הסברים נוספים לסוגיה זו). הדיון להלן מבוסס על ההנחה שמשתמעת מדברי חלק מהראשונים ש"גודריתא דקני" (עירובין) זהה ל"גורדיתא דקני" (שבת) ולגרסאות נוספות של מונח זה. בין המפרשים אנו מוצאים שתי גישות עיקריות להסבר מונח זה: א. "גודריתא דקני" היא מבנה או חלק ממבנה העשוי מקנים שכבר נקצצו. ב. "גודריתא דקני" בנוייה מקנה או מקנים המחוברים לקרקע. 
 

א. "גורדיתא דקני" - קנים קצוצים

חבילת קנים

מתוך דברי כמה מהראשונים אנו לומדים שרב האי גאון סבר שגודריתא דקני היא חבילת קנים. ייתכן ומקור זהות זו הוא מאמר הגמרא בשבת (ח ע"ב): "אמר רב יהודה: האי זירזא דקני, רמא וזקפיה רמא וזקפיה לא מיחייב עד דעקר ליה" (3). אני מעיז להעלות את הצעה זו רק לאור כך שאנו מוצאים גירסאות רבות למונח "גורדיתא" וחלקן דומה במידה רבה ל"זירזא".

הרמב"ם (הלכות שבת, פי"ז הלכה כ"ח) פסק, כנראה, בעקבות פירוש רב האי גאון ובעקבות סוגייתנו: "היה במקום אחד מן הזויות או בכל זוית מארבעתן אבן גדולה או אילן או תל המתלקט עשרה מתוך ארבע אמות או חבילה של קנים, רואין כל שאילו יחלק יש בו אמה לכאן ואמה לכאן בגובה עשרה נדון משום זוית שיש בה שני פסין וכו'". גם הריטב"א (שבת, שם) התייחס לדברי רב האי גאון: "... ויש מפרשים חבלה של קנים סמוכה לארץ ואינו כן שאם כן היאך הקשה היינו אילן".
 

קנים כחומר בנייה

ברשב"א (שבת, נ ע"ב) אנו מוצאים: "וכן נראה מדברי רבינו האיי גאון ז"ל שפירש גזראתא דקני שפיר דמי, שאם יש בין נדבכי הבנין קנים או שהיה הבנין בקנים מותר לנעצה לכתחלה שאין לקנים גומא, עד כאן לשונו". לפי דבריו "גורדיתא דקני" (או גזראתא דקני) הם קנים המשולבים בין שורות הלבנים על מנת לסתום את הפרצות ביניהם. הריטב"א בשבת (נ ע"ב ד"ה "בגזרתא דקני שפיר דמי") כותב: "... והנכון דגזרתא דקני הוא גדר של קנים ודרכם להיות מרווחים ופעמים שיש שם עפר, וקמ"ל דלא חיישינן לא למזיז עפר ולא לעושה גומא". ייתכן וכוונתו לכך שמדובר בגדר העשויה קנים שהרווחים ביניהם מולאו בעפר. בניגוד לרשב"א הסובר שהיתר הנעיצה הוא בקנים הרי שלריטב"א ההיתר הוא לנעוץ סכין בעפר המילוי בין הקנים.
 

ב. "גורדיתא דקני" – קנה או קנים מחוברים לקרקע 

קנה מסתעף

פירוש אחר ל"גודריתא דקני" אנו מוצאים בדברי ראשונים אחרים. רש"י (שבת, נ ע"ב) מפרש: "בגורדיתא דקני - קנים הדקלים (צ"ל הדוקרנים) שיוצאין הרבה בגזע אחד ותכופין זה בזה, שפיר דמי לנעוץ בתוכן סכין לשמרו, ואין חוששין שמא יגרור הקליפה וחייב משום מוחק". בסוגייתנו הוא מפרש: "גודריתא דקני - קנים מחוברין הרבה בעץ אחד סמוך לארץ, ומלמעלה הן מתפרשין". תוס' (שבת, שם): "גורדיתא דקני - מין אילן כפירוש הקונטרס כדמשמע בעושין פסין (עירובין יט:) ומיירי למטה מג' דליכא איסור משתמש במחובר כדאמר בפרק כל הכלים ובפרק בתרא דעירובין". הריטב"א (עירובין, שם): "וגודרייתא דקני. הם מחוברים יפה למטה עד עשרה גובה אבל מעשרה ולמעלה מתפרדין יותר משלשה, והיינו דמספקא לן בהו בלישנא בתרא". במאירי (שם): "וכן קנים מחוברים הרבה בגבעול אחד והוא הנקרא גדודיתא דקני הואיל ותחתיו מיהא אחד הוא נדון משום דיומד וכו'". המכנה המשותף לכל שיטות אלו שמדובר בקנה אחד המסתעף בראשו או מספר קנים ההדוקים זה לזה בחלקם התחתון לחטיבה אחת ומסתעפים בחלקם העליון. 
 

קשיים בהבנת "גודריתא דקני"

הריטב"א בשבת (נ ע"ב ד"ה "בגזרתא דקני שפיר דמי") מקשה על פירוש רש"י (4) ולכן הציע את הפירוש שהובא לעיל בסעיף א':

"פרש"י ז"ל גזרתא דקני, קנים הדוקרנים שיוצאים הרבה תכופים בגזע אחד, וקשה פשיטא דהכא ליכא משום מזיז עפר ממקומו, ועוד הרי משתמש במחובר דכל שהוא קשה כעוזרדין אסיקנא בעירובין (ל"ד ב') שהוא אסור במחובר, וי"ל דהיא גופה קמ"ל דבתשמיש כי האי לא גזרו בקנים, והנכון דגזרתא דקני הוא גדר של קנים ודרכם להיות מרווחים ופעמים שיש שם עפר, וקמ"ל דלא חיישינן לא למזיז עפר ולא לעושה גומא".

מקושייתו על רש"י ניתן להסיק שהוא הבין בדבריו ש"גודריתא דקני" בעלת "גזע" זקוף ומוגבה (כפירוש הריטב"א בעירובין) ולכן אין חשש למזיז עפר. ל"גזע" זה מבנה של גזע עץ "קשה כעוזרדין". למעשה עומדים קשיים לפני שתי השיטות שהוצגו עד עתה וכפי שכותב ה"קרן אורה" (עירובין, יט ע"א) הנשאר ב"צריך עיון":

"שם גמרא איכא דאמרי גודריתא דקני קא מיבעי ליה. לפירוש רש"י ז"ל נראה דמיבעי ליה כיון דלמעלה הם מפורשים אי אמרינן רואין, כיון דלמטה אחד הם, ומה שכתב אף על גב דאין עוביו ד' בגובה עשרה אינו מובן (עיין הגהת הב"ח), ויותר נראה דהכי גרסינן אף על גב דאין עוביו בגובה עשרה, והריטב"א ז"ל כתב דעד עשרה הם מחוברים יפה ומעשרה ולמעלה הם מתפרשין, ועל זה קשה, מאי איכפת לן במה שלמעלה מעשרה, ולרש"י ז"ל גם כן תיקשי אם יש במקום שמתפרשין בין זה לזה יותר מג' אמאי מותר, ואי אין בין זה לזה פשיטא דמותר, ומלשון הרמב"ם ז"ל (ה' שבת פי"ז הכ"ח) נראה דגודריתא דקני היינו חבילה של קנים, ואמרינן ביה נמי רואין כל שאילו יחקק ויש בו אמה על אמה וגם בזה יש לדקדק אם כן מאי קמיבעי ליה, וצ"ע".

לענ"ד ניתן להוסיף קושי נוסף מתוך נקודת מבט מציאותית. הקנה במקרא ובספרות חז"ל מזוהה ברמת וודאות גבוהה וניתן להניח ש"גודריתא דקני" קשורה לקנים המוכרים לנו. קנים אלו אינם מסתעפים מגזע משותף. בדרך כלל הקנים גמישים ואינם קשים "כעוזרדין". לאור קשיים אלו ברצוני להציע מבנה אחר וייתכן וזו גם כוונת רש"י.
 

שורת קנים העולה מקנה שורש משותף

נקדים במספר שורות תאור של מבנה הקנה ואופן התרבותו. הקנה מתרבה הן בעזרת זרעים והן בעזרת רבייה א-מינית (וגטטיבית) על ידי הנצה של קנים חדשים מתוך מפרקי קנה שורש (תמונה). קנה השורש זוחל על פני הקרקע או מתחתיה בכיוון הלחות והמים. הוא מגיע לעומקים שבין 40 ס"מ למטר. השורשים שיוצאים מקנה השורש אל תוך הקרקע מגיעים לעומק של עד מטר. רחבם של הקנים 1-3 ס"מ, הם זקופים, חזקים וגמישים ובדרך כלל אינם מסתעפים. בגמר התפתחותם הם עשויים להגיע לגובה של 2-5 מ' (הם מגיעים במהירות לגובה י' טפחים). 

לאור העובדה שקנים אינם מסתעפים כעץ מעל פני הקרקע (כהצעתם של רוב הראשונים) עלינו להניח שהאופן בו מחוברים הקנים זה לזה ב"גודריתא דקני" הוא בעזרת קני שורש הזוחלים על פני הקרקע דבר המעניק להם מבנה של גדר. המודל המוצע הוא של התפצלות המתרחשת לאורך קו אופקי ולא אנכי היוצרת רצף של קנים בצורת גדר. לאור הצעה זו מובן הקשר בין ההיתר של מר זוטרא (או רב אשי) להיתרים שנאמרו בגמרא קודם לכן (5). הוא התיר לנעוץ סכין בתוך גבעולי קנים העולים מקנה השורש (בשלב הראשון לפני התפרשות העלים) ולא חשש ל"מזיז עפר" או "עושה גומא". תוס' (שבת) אכן כתב: "... ומיירי למטה מג' דליכא איסור משתמש במחובר וכו'".

על פי הסבר זה ניתן להבין גם את הסוגייה בעירובין. כאשר הקנים מחוברים בעזרת קנה שורש החיבור ביניהם נראה לעין ומעניק להם מעמד של דיומד למרות שלא קיים גזע רחב (והמרחק ביניהם איננו פחות משלושה). מאידך גיסא ל"קנה קנה פחות משלשה" יש יתרון משום שהם נראים כגדר (מדין לבוד). לסכום: ספיקו של אביי, על פי ה"איכא דאמרי" הראשון הוא בקנים שבהם קנה השורש תת-קרקעי (או שהם ננעצו בקרקע לאחר שנתלשו) ולכן הגבעולים נראים נפרדים ואילו "גודריתא דקני" הנידונה משום דיומד היא כאשר קנה השורש זוחל מעל פני הקרקע והקנים נראים מחוברים זה לזה כאילן. על פי ה"איכא דאמרי" השני עדיפה המחיצה של "קנה קנה פחות משלושה" משום שהקנים לבודים זה לזה ואילו ב"גודריתא דקני" הם מרוחקים יותר (על פי גישה זו קנה השורש אינו מהווה סיבה מספיקה להתייחס ל"גודריתא דקני" כדיומד).

הסבר זה עשוי לתרום גם להבנת דברי רבינא בר שילא (סוכה, יג ע"א): "אמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא: הני דוקרי דקני מסככין בהו, אף על גב דאגידי נינהו, אגד בידי שמים לא שמיה אגד. אף על גב דהדר אגיד להו, איגד בחד לא שמיה אגד. תניא נמי הכי: קנים ודוקרנין מסככין בהן. קנים פשיטא? אימא קנים של דוקרנין מסככין בהן" (6). מפרש רש"י במקום: "קנים של דוקרנים - שיוצאים בגזעם כמין דוקרנים הרבה". לאור העובדה שהמונח "קנים של דוקרנים" מופיע לעיתים, בדברי הראשונים, כמקביל ל"גודריתא דקני" ניתן להציע גם כאן הסבר דומה. אם אדם משתמש לסיכוך באגודת קנים המחוברים זה לזה באמצעות קנה השורש שממנו הם התפתחו אין הם נפסלים בפסול "חבילה" וגם אם יקשור את צידם השני. החיבור הטבעי על ידי קנה השורש המשותף נקרא אגד בידי שמים שאיננו פוסל ואילו הקשירה הבודדת לא די בה לגרום לפסול חבילה. כאמור, קנים אינם מסתעפים ולכן הדרך היחידה שבאמצעותה קנים עשויים להיות מחוברים זה לזה "על ידי שמים" היא בעזרת קני השורש שלהם.
 

שיטת רש"י

לאחר העלאת ההצעה החדשה להסבר מבנה ה"גודריתא דקני" עיינתי שנית בדברי רש"י ומצאתי שלא מן הנמנע שגם כוונתו לכך ולא כפי שהבינו המפרשים שהתקשו בדבריו. מפרש רש"י בעירובין (שם): "גודריתא דקני - קנים מחוברין הרבה בעץ אחד סמוך לארץ, ומלמעלה הן מתפרשין". העץ האחד הסמוך לקרקע הוא קנה השורש שלאורכו מתפצלים ("מתפרשין") הקנים. קנה שורש זה מחבר את הקנים זה לזה. ההבדל היחיד בין הצעה זו וההבנה של הראשונים הוא להמיר את הגזע האנכי ב"גזע" אופקי כלומר קנה שורש. בכך "נחסכות" שאלות רבות כמו מה גובהו של החלק המשותף? מה משמעות המונח "סמוך לקרקע" בדברי רש"י? מה היתרון שיש למבנה מעין זה אם נניח שאין בבסיס ה"גודריתא" שיעור כדי לחקוק דיומד? 

בהמשך דבריו כתב רש"י: "תרי גווני אילן - אשמעינן אילן שלם דאיכא למימר יחלק ויחקק, ואשמעינן האי אף על גב דליכא למימר הכי שרי, הואיל ותחתיו אחד הוא כדיומד, אבל קנה פחות משלשה – לא". "ותחתיו אחד הוא כדיומד" הוא קנה השורש המחבר את הקנים זה לזה ומעניק להם מעמד גדר. באופן דומה מפרש רש"י גם בשבת (נ ע"ב): "בגורדיתא דקני - קנים הדקלים (צ"ל דוקרנים) שיוצאין הרבה בגזע אחד ותכופין זה בזה וכו'". קנה השורש הוא הגזע האחד המחבר אותם זה לזה ("תכופין זה בזה"). על פי ההבנה הקודמת לא ברורים דברי רש"י "ותחתיו אחד הוא כדיומד". מה הדמיון בין גזע משותף, בהנחה שאין בו כדי לחקוק, לבין דיומד? בניגוד לכך אם נניח שמדובר בגזע אחד שרוע על פני הקרקע וקנים העולים ממנו יש מקום לדמות אותו לדיומד. 

באופן זה ניתן ליישב את שאלות הריטב"א על רש"י: "פרש"י ז"ל גזרתא דקני, קנים הדוקרנים שיוצאים הרבה תכופים בגזע אחד, וקשה פשיטא דהכא ליכא משום מזיז עפר ממקומו, ועוד הרי משתמש במחובר דכל שהוא קשה כעוזרדין אסיקנא בעירובין (ל"ד ב') שהוא אסור במחובר וכו'". א. אם נקבל את ההנחה שרש"י איננו מדבר על גזע זקוף אלא על קנה שורש שרוע על גבי הקרקע ברור מדוע יש חשש למזיז עפר. ב. קנה השורש גמיש למדי ואיננו קשה כעוזרדין. נחזור לשאלת ה"קרן אורה": "ולרש"י ז"ל גם כן תיקשי אם יש במקום שמתפרשין בין זה לזה יותר מג' אמאי מותר, ואי אין בין זה לזה פשיטא דמותר וכו'". על פי דברינו באמת הקנים רחוקים ("שמתפרשין") זה מזה יותר מג' ומותר משום שקנה השורש מעניק להם חזות של מחוברים. ב"איכא דאמרי" השני כותב רש"י: "מאי לאו גודריתא דקני - ושמע מינה, דאף על גב דאין עוביו ארבעה בגובה עשרה אמרינן רואין. לא קנה קנה פחות משלשה - דעשוי כדיומד ממש, ובלא רואין איכא תיקון מעליא. בהו"א ההבנה היא ש"גודריתא דקני" נידונה משום דיומד כ"חיצת הקנים" (בגלל קנה השורש (7)) למרות שאין בה שיעור המאפשר לראותה כדיומד והדחייה ש"חיצת הקנים" היא "קנה קנה פחות משלושה" ואז מדין לבוד היא כדיומד עצמו. 


קנה שורש של קנה מצוי שממנו מבצבצים גבעולים צעירים          
צילום:  Ohio State Weed Lab Archive, The Ohio State University, Bugwood.org

 

 


(1) מדברי הראשונים משתמע ש"גודריתא" זהה ל"גורדיתא" וכנראה גם ל"קנים הדוקרנים".
(2) פירוש: מָר זוּטְרָא וְאִיתֵימָא [ויש אומרים] שרַב אַשִׁי הוא שאָמַר זאת: בְּגוֹרְדִיתָא דְּקָנֵי [בקנים המפרידים בבית] (גאונים) שַׁפִּיר דָּמֵי [יפה הדבר, מותר] לנעוץ סכין ביניהם בשבת, ואין לחשוש שמא יבואו לחתוך.
(3) פירוש: בהקשר מסויים אל הכוורת שדובר באופן טלטול שאין בו חיוב, מביאים את מה שאָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי זִירְזָא דְּקָנֵי [אותה חבילת קנים] רְמָא וּזְקַפֵיהּ, רְמָא וּזְקַפֵיהּ [שהשליכה והרימה, השליכה והרימה] לֹא מִיחַיַּיב [אינו מתחייב] משום טילטולה ברשות הרבים עַד דְּעָקַר לֵיהּ [שיעקור אותה] מעל גבי הקרקע, וכל עוד לא עקרה מעל גבי הקרקע אף על פי שהוא מטלטלה דרך ארוכה אין זה נחשב לעקירה והנחה האסורות על פי התורה, שכן תמיד נשאר חלק מן הקנים מונח.
(4) השוואה בין דבריו בסוגיות בשבת ועירובין מעידה על כך שהוא הבדיל בין "גודריתא" לבין "גורדיתא" שם גרס "בגזרתא" משום שפירש את שניהם באופן שונה.
(5) רב הונא ושמואל עסקו בהיתר נעיצת סכין למרות החשש לכאורה לעשיית גומא ואילו על פי שיטת הראשונים האחרים החידוש ב"גודריתא דקני" הוא שאין חוששים שמא יחתוך קנים.
(6) פירוש: אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רָבִינָא בַּר שֵׁילָא: הָנֵי דּוֹקְרֵי דְּקָנֵי [אותם קנים היוצאים יחד ממקום אחד] מְסַכְּכִין בְּהוּ [בהם] כמות שהם. ואַף עַל גַּב דַּאֲגִידִי נִינְהוּ [אף על פי שאגודים הם] אֶגֶד בִּידֵי שָׁמַיִם לָא שְׁמֵיהּ [אין שמו, איננו נחשב] אֶגֶד. ויתר על כן; אַף עַל גַּב דַּהֲדַר אָגֵיד לְהוּ [אף על פי שהוא חוזר ואוגד אותם בצד האחר] אִיגֵּד בְּחַד לָא שְׁמֵיהּ [קשר בצד אחד אין שמו, איננו נחשב] אֶגֶד. ומעירים: תַּנְיָא נַמִי הָכִי [שנוייה ברייתא גם כן כך]: קָנִים וְדוֹקְרָנִין מְסַכְּכִין בָּהֶן. ויש לתהות: קָנִים פְּשִׁיטָא [פשוט, מובן] שמסככין בהן, שהרי קיימים בהם כל המידות שמנו חכמים בסכך כשר! אֶלָּא אֵימָא [אמור] ותקן כך: קָנִים שֶׁל דּוֹקְרָנִין אף שהם צומחים אגודים יחד (דוקרני דקני), בכל זאת מְסַכְּכִין בָּהֶן.  
(7) על פי ההסבר החלופי צריך לומר שהסיבה נעוצה בגזע הזקוף המשותף למרות שאין בו שיעור רוחב ד' וגובה י'.

 
 

לעיון נוסף:

קנה מצוי באתר צמח השדה




א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

 
כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר