רבה ופומבדיתאי
שבת קנג ע"א
"אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: מהספדו של אדם ניכר אם בן העולם הבא הוא אם לאו... אמר ליה אביי לרבה: כגון מר, דסנו ליה כולהו פומבדיתאי, מאן אחים הספידא? - אמר ליה: מיסתיא את ורבה בר רב חנן".
אביי היה שכנו של רבה, במסכת עירובין דף סח ע"א: "אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי: מבואה דאית ביה תרי גברי רברבי כרבנן לא ליהוי ביה לא עירוב ולא שיתוף?!".
ורבה בר רב חנן היה מבקר את רבה רבו תדיר, במסכת עירובין דף נא ע"ב: "רבה בר רב חנן הוה רגיל דאתי מארטיבנא לפומבדיתא, אמר תהא שביתתי בצינתא. אמר ליה אביי...".
לכן חזקה על שניהם שיהיו בשעת הספדו של רבה.
אמנם לבסוף גם רבא תלמידו עסק בהספדו, במסכת בבא מציעא דף פו ע"א: "נפל פתקא מרקיעא בפומבדיתא: רבה בר נחמני נתבקש בישיבה של מעלה. נפקו אביי ורבא וכולהו רבנן לאיעסוקי ביה, לא הוו ידעי דוכתיה. אזלו לאגמא חזו צפרי דמטללי וקיימי, אמרי: שמע מינה התם הוא. ספדוהו תלתא יומי ותלתא לילותא".
פירש רש"י: "דסנו ליה כולהו פומבדיתאי - משום דמוכח להו במילי דשמיא, ובני פומבדיתאי רמאין הן, כדאמרינן בשחיטת חולין (חולין קכז, א): פומבדיתאי לוייך שני אושפיזך".
עוד על פומבדיתאי בקישור זה.
עוד י"ל דסנו ליה כולהו פומבדיתאי משום שאמרו לקמן בבמסכת שבת דף קנו ע"א: "אמר רבה: אנא במאדים הואי. - אמר אביי מר נמי עניש וקטיל". ופירש רש"י: "עניש - בני אדם העוברין על דבריו".
ואפשר דהיינו הך, ופירוש קטיל שמוכיחם קשות בדיבורו, כמו במסכת בבא מציעא דף נח ע"ב: "תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק: כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים".
פירוש נוסף במה רבה עניש וקטיל, בקישור זה.
