דרדקי
שבת קמה ע"ב
"איתער בהו רבי יוחנן, אמר להו: דרדקי, לא כך אמרתי לכם, (משלי ז, ד) אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ, אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך - אומרהו, ואם לאו - לא תאמרהו".
הקשה השפת אמת:
"שם בגמרא: אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי אסי מפני מה כו'. אמר ליה כו' איתער רבי יוחנן אמר להו דרדקי לא כך אמרתי לכם כו' אם ברור לך כו'. צ"ע אמאי קרא להשואל גם כן דרדקי הלא הוא היה צריך לשאול".
כלומר, הניחא שגער רבי יוחנן במשיב, שכן לא היה לו להשיב מסברת הכרס בלא מקור או ראיה ברורה, וכדברי הירושלמי במסכתות שבת פרק יט ה"א; ופסחים פרק ו ה"א: "רבי זעירה בשם רבי אלעזר: כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה". והוא היה צריך לנהוג כדברי מסכת כלה רבתי פרק ד הלכה ה: "אם שאלוך דבר ואין אתה בקי בו, אל תבוש לומר איני יודע". וראה עוד בקישור זה. אבל למה נקט רבי יוחנן בלשון מזלזלת כלפי השואל, הרי עשה כדין המשנה: "לא הביישן למד" (אבות ב משנה ה) והוא לא בוש ושאל?
ויש לישב, שאדרבה דברי רבי יוחנן נאמרו בדרך אהבה. שכן קטן שצריך לאמו פטור מן הסוכה לכולי עלמא, כי דרך אותו קטן להעיר את אימו כאשר הוא זקוק לה. וכך אמר להם רבי יוחנן: כיון שכל כך צמאים הייתם לשמוע את דבר ה', היה לכם להעירני בלא לבוש כאותן דרדקי, ולשאלני.
עוד בענין שיטתו של רבי יוחנן שדברי האחרונים תלויים בדברי הקדמונים, בקישור זה, ובקישור זה.
