שתהא שלהבת עולה מאיליה
שבת כ ע"א
"שתהא שלהבת עולה מאיליה, ולא שתהא שלהבת עולה על ידי דבר אחר".
דרשה זו דרשו בספרא (אמור פרשה יג; וכן במסכת שבת דף כא ע"א) מלשון המילה "להעלות" שבפסוק: וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ... לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד (פרק כז, כ), ולא כתוב "להדליק".
אמנם האדם הוא המדליק, אך עליו לגרום לכך שיהא בכח השלהבת לדלוק מעצמה לבדה.
המנורה מורה על חכמת התורה, כדברי רבי יצחק: "הרוצה שיחכים - ידרים, ושיעשיר - יצפין, וסימניך: שלחן בצפון ומנורה בדרום" (מסכת בבא בתרא דף כה ע"ב).
על המחדש בדברי תורה להראות כיצד חידושו מתברר מתוך סברות ברורות העולות מאליהן מתוך המקורות.
וכדברי הירושלמי שבת פרק יט הלכה א; ופסחים פרק ו הלכה א:
"רבי זעירה בשם רבי אלעזר: כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה".
דברי תורה אינם יכולים להאמר בהשערה, מסברת הכרס. עליהם להיות מושתתים על המקורות שבתורה שבכתב ושבעל פה.
וראה עוד בקישור זה.
