טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

שלא יהו תלמידי חכמים מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים – תרנגול הבית

"תנו רבנן: בעל קרי שנתנו עליו תשעה קבין מים טהור. נחום איש גם זו לחשה לרבי עקיבא, ורבי עקיבא לחשה לבן עזאי, ובן עזאי יצא ושנאה לתלמידיו בשוק. פליגי בה תרי אמוראי במערבא: רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא. חד תני שנאה, וחד תני לחשה. מאן דתני שנאה, משום בטול תורה, ומשום בטול פריה ורביה. ומאן דתני לחשה, שלא יהו תלמידי חכמים מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים" (ברכות, כב ע"א).

פירוש: תנו רבנן [שנו חכמים בברייתא]: בעל קרי שנתנו (שפכו) עליו תשעה קבין מים שאובים די לו בכך כדי להיות טהור ואינו חייב עוד לטבול במקווה. ומסופר: נחום איש גם זו לחשה (אמר בצינעה) להלכה זו לר' עקיבא, ור' עקיבא לחשה לבן עזאי תלמידו, ואילו בן עזאי יצא ושנאה לתלמידיו בשוק בפירסום. בגרסת הדבר פליגי [נחלקו] בה תרי אמוראי [שני אמוראים] במערבא (בארץ ישראל), ר' יוסי בר אבין ור' יוסי בר זבידא. חד תני [אחד מהם שנה]: בן עזאי שנאה לתלמידיו בשוק, וחד תני [ואחד מהם שנה]: בן עזאי גם הוא לחשה לתלמידיו. ומסבירים את הבדלי הסברה שמאחורי הבדלי הנוסחה. מאן דתני [מי ששנה, אותו חכם שגרס] שבן עזאי שנאה להלכה זו בשוק בפרסום, הרי טעמו של דבר משום ביטול תורה, כי מאחר שבעל קרי שלא טבל אסור בדברי תורה, הרי כל הקלה בדיני טבילתו מקילה עליו את הלימוד. וכן משום ביטול פריה ורביה, שמא יימנעו אנשים בגלל חובת הטבילה מפריה ורביה. ומאן דתני [ומי ששנה, החכם שגרס] שבן עזאי רק לחשה לתלמידיו ולא פירסם הלכה זו כדי שלא יהיו תלמידי חכמים מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים, אם יהא קל כל כך להיטהר (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: תרנגול הבית    שם באנגלית:  Chicken  שם מדעי: Gallus gallus domesticus

שם נרדף במקורות: שכוי, גבר, זגתא


נושא מרכזי: מאפייני התנהגות הרבייה של תרנגולים.

תרנגול הבית - לרשימת נושאים נוספים וקישוריות לחץ כאן.

על פי דברי הגמרא התרנגולים מהווים משל למי שמצוי אצל אשתו תדיר ובשורות הבאות נתאר את מאפייני הרביה של התרנגולים המצדיקים את השוואה זו. ראשית אקדים שכל מרכיבי התנהגות הרבייה של בעלי החיים מהווים מערך שלם ומתואם שכולו מביא, בסופו של דבר, להצלחה מירבית בהעמדת דור הצאצאים. מחקרים רבים מצאו מתאמים בין כל אחד ממרכיבי התנהגות הרבייה לבין בית הגידול של בעל החיים. אין לי ספק שכל מי ש"יצלול" לתוך ים מחקרים זה יחוש היטב בדבריו של נעים זמירות ישראל: "מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך" (תהלים, קד כ"ד).

אם נתייחס למחלקת העופות בלבד הרי שניתן למצוא קשר ברור בין מספר הביצים בתטולה, גודל הביצים והמרווח בין בקיעת הביצים לבין תנאי הסביבה ואורח חיי הצפור. למשל, במיני צפורים הניזונים ממזון שזמינותו איננה קבועה, מרווח הבקיעה גדול, דבר המגדיל את סיכוייו של הגוזל הבוגר לשרוד כאשר כמות המזון בסביבה איננה מספיקה להזין יותר מאשר גוזל אחד. במקרים אלו הגוזל הגדול מאחיו חזק די הצורך על מנת להשתלט על כל המזון המובא לקן. במינים החשופים לסכנת טריפה הביצים גדולות יחסית, דבר המקצר את משך הזמן עד לפריחה מהקן, משום שהגוזלים בוקעים כאשר הם כבר בשלבי התפתחות מתקדמים. צאצאי רוב דוגרי הקרקע הם אפרוחים המסוגלים לעזוב את הקן דקות ספורות לאחר הבקיעה ולהסתתר מטורפים.

מרכיבים חשובים נוספים בהצלחה הם מבנה "קבוצת הרבייה" כמו למשל מונוגמיה לעומת פוליגמיה. רבייה מונוגמית קשורה למצבים בהם אין די בהורה יחיד על מנת לטפל בגוזלים. כמעט בכל בעלי החיים עונת הרבייה מקבילה לעונה שבה התנאים הסביביים נוחים וזמינות המזון מקסימלית. מסיבה זו האביב הוא העונה המועדפת על רוב בעלי החיים באזורנו. בישראל מרוכזת עונת הרבייה של העופות באביב ובקיץ. יוצא מן הכלל כמעט בודד לתבנית שתארתי הוא האדם שאיננו מוגבל לעונה מסויימת. כידוע, מחלקת היולדות בבתי החולים פעילה במהלך כל השנה אם כי קיימות עונות פוריות יותר. תצפיות לאורך השנים מצביעות על כך שהעונה ה"שקטה" היא זו הנמשכת בין החדשים מרץ עד מאי ואילו העונה המצטינת בפריון רב (ובלידת בנים בשכיחות גבוהה יותר) היא זו שבין חודשים ספטמבר עד נובמבר. להבדל זה שבין האדם לרוב רובם של בעלי החיים יש כמה סיבות אך אנו נתרכז רק באחת מהן. בניגוד לבעלי חיים התלויים לחלוטין בסביבה הרי שהאדם מסוגל להשיג מזון גם כאשר אין הוא מצוי בסביבה באופן טבעי (אגירה, ייבוא וכו'). האדם גם מסוגל להגן על עצמו (ועל היילוד) מפני פגעי הסביבה. האדם מכסה את עצמו בבגדים המגנים עליו מפני הקור ומסתתר בבתים (ואפילו מערות).

כאמור, עונת הרבייה של בעלי החיים בכלל והעופות בפרט מוגבלת לתקופה קצרה. אחד מהיוצאים מן הכלל הוא המין תרנגול הבית המטיל ביצים במהלך כל השנה. שינוי זה בהתנהגות התרנגול הוא תוצאה של תהליך הביות שהוא עבר. האדם למד לנצל את התרנגול לצורך אכילת בשרו וביציו וברר במהלך הדורות פרטים המטילים ביצים רבות ככל שניתן. השינוי התאפשר בעזרת המזון ומקומות המסתור שהאדם מספק לחיות הבית שלו. תופעה זו קיימת גם בעופות משק נוספות כגון תרנגול הודו וברווז הבית.

כיום יכולה התרנגולת להטיל כ- 250 ביצים בשנה. תרנגולות מתחילות להטיל ביצים בגיל 5-6 חודשים. תרנגולת בריאה מטילה בממוצע ביצה אחת ביום. עד גיל שנה הביצים שמטילות התרנגולות קטנות, ולאחר התבגרותן הביצים המוטלות גדולות יותר. תרנגולת אינה זקוקה לתרנגול כדי ליצור ביצה ולהטילה. הביצה מוטלת כתגובה לגירויים חיצוניים, בעיקר הארה. כדי שתהיה הטלה יומיומית צריכה התרנגולת גירוי הארה של 16-14 שעות ביום. חשוב להדגיש שנתונים אלו משקפים את התרנגולות בנות תקופתנו ובעבר המספרים היו קטנים יותר אך ניתן לשער שהם היו גדולים בהרבה מעופות אחרים.

אמנם הטלת הביצים איננה מותנת בהפרייה (1) אך במקביל להטלת הביצים על ידי התרנגולות עסוקים התרנגולים (הזכרים) בהפרייה ומכאן הצורך של התרנגולים להיות "מצויים אצל נשותיהם". בניגוד לרוב מיני העופות היוצרים קשר זוגי רק במהלך עונת הרבייה הקצרה הרי שהתרנגול חי בתוך הלהקה ועוסק בפעילות רבייה לאורך כל השנה. היבט אופייני נוסף לתרנגולים הוא העובדה שהם פוליגמים קנאים. התרנגול מגן בקנאות על להקת התרנגולות בחצר ומגרש באגרסיביות (עד זוב דם) כל זר פולש. לסכום הרי שהתרנגול הוא סמל לבעל חיים העוסק בפעילות רבייה באופן קיצוני. הוא פעיל יום יום במהלך כל השנה (התרנגולת מטילה ביצים ברווחים של כ – 24 שעות בממוצע) והן משום שהוא שולט על כל להקת התרנגולות שבחצר. 
   

תמונה 1. תרנגול הבית - זכר rooster           צילם:   Chenspec		תמונה 2. תרנגול הבית - נקבה         צילם:   Dustin Brinktriene

 
הרחבה

בעבר שיערו שמוצא תרנגול הבית הוא בתרנגול בנקיבא (Gallus gallus עוף הג'ונגל האדום). שני מינים אלו סווגו כמין אחד משום שהם מכליאים באופן חופשי זה עם זה. בניתוח גנטי שנערך לאחרונה התברר שלפחות הגן לעור צהוב חדר לתרנגול הבית כתוצאה מהכלאה עם "עוף הג'ונגל האפור" (Gallus sonneratii ). משערים שמינים נוספים של בני הסוג Gallus מעורבים בהתפתחות תרנגול הבית.
  

תמונה 3. תרנגול בנקיבה - תרנגול הג'ונגל האדום		תמונה 4. תרנגול הג'ונגל האפור        צילם:  Der Irbis

(1) ביצים מוזרות. "תנו רבנן: ביצים מוזרות - נפש יפה תאכלם" (חולין, סד ע"ב). רש"י: "ביצים מוזרות - שאינן של זכר ואין אפרוח קלוט בהם לעולם".

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]

ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.