|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
וזהו תנורו של עכנאי - נחש
"... והא איכא הא דתנן: חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא, רבי אליעזר מטהר, וחכמים מטמאים, וזהו תנורו של עכנאי; מאי עכנאי? אמר רב יהודה אמר שמואל: מלמד, שהקיפוהו הלכות כעכנאי זה וטמאוהו" (ברכות, יט ע"א).פירוש: דתנן [ששנינו במשנה]: תנור של חרס שחתכו חוליות חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא, ר' אליעזר מטהר תנור זה מלקבל עוד טומאה, שלעומתו אין התנור נחשב כבר ככלי שלם אלא כמורכב משברים, וכלי חרס שבור אינו מקבל טומאה. וחכמים מטמאים, שהם סבורים כי מאחר שהתנור ממלא את תפקידו בשלמות גם כך, הריהו נחשב כיחידה אחת וככלי שלם. וזהו הנקרא תנורו של עכנאי. על כך שואלים: מאי [מה] פירוש "עכנאי"? משום מה קראוהו כך? אמר רב יהודה אמר שמואל: מלמד שהקיפוהו חכמים את ר' אליעזר הלכות וראיות כעכנאי (נחש) זה, וטמאוהו את התנור ומה שבתוכו (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
לנושאים נוספים העוסקים בנחש ראו: "נחש – ריכוז נושאים וקישוריות"
תנוחה זו של הנחשים מהווה רקע לסיפור המתאר את חסימת מערת הקבורה של רב כהנא מפני רבי יוחנן (בבא קמא, קיז ע"ב): "... על לגבי מערתא, חזה דהוה הדרא ליה עכנא, אמר ליה: עכנא, עכנא, פתח פומיך ויכנס הרב אצל תלמיד, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה, בעא רחמי ואוקמיה"(1). מפרש רש"י: "הדרא ליה עכנא - נחש גדול עשה עצמו כגלגל ומקיף את פי המערה ונותן זנבו לתוך פיו ואין אדם יכול ליכנס. פתח פיך - הרחיבי פתחיך להסיר זנביך מפיך ועשה פתח ליכנס".
ייתכן גם שהמשל "הקיפוהו הלכות כעכנאי" אינו מתאר את תנוחת הנחשים בלבד אלא גם את תחושת המחנק שליוותה את רבי אליעזר בעקבות השאלות והראיות הרבות שהוצגו לפניו. תחושה זו מזכירה את שיטת הציד של הנחש חנק משריץ (Eryx jaculus) ההורג את טרפו על ידי הכרכות מסביבו, תוך כדי הפעלת לחץ, דבר הגורם בסופו של דבר לחנק.
|
 |
 |
לכלל מתמטי זה יש השלכות חשובות לעולם הביולוגיה והפיסיקה אך אנו נתייחס לתופעות ביולוגיות בלבד. ככלל בעלי חיים קבועי חום (הומיאותרמיים) קטנים זקוקים לכמויות מזון גדולות יחסית לבעלי חיים גדולים. אמנם בעל חיים גדול צורך מזון בכמות גדולה יותר באופן מוחלט אך יחסית לכל ק"ג ממשקל גופו הוא צורך פחות מזון. הסיבה לכך היא שבעל חיים קטן מאבד חום לסביבה בקצב מהיר יותר. לדוגמה החדפים שהם היונקים הקטנים ביותר בארץ (משקלם 2-3 גרם בלבד) אוכלים בלילה אחד (הם פעילי לילה) מזון כמשקל גופם.
היבט נוסף של התופעה מנוסח בכלל הנקרא "כלל ברגמן". מתברר שגודל הפרטים באוכלוסיות שטווח התפוצה שלהם משתרע על פני קוי רוחב שונים הולך וגדל ככל שמצפינים. אם משקל זאבי סיביר עשוי להגיע ל – 70 ק"ג הרי שמשקל הזאבים בארץ ישראל הוא כ – 12-15 ק"ג. תופעה דומה קיימת במיני יונקים רבים וקבוצות בעלי חיים נוספות.
גורם נוסף המשפיע על "יחס שטח הפנים לנפח" הוא צורת הגוף. למשל, כדור הוא הצורה שבה יחס שטח הפנים לנפח הוא הקטן ביותר. ככל שצורתו של גוף קרובה יותר לכדור היחס שטח פנים/נפח קטן יותר. כאשר קר לנו אנחנו מתקפלים ו"מתכדררים". הנפח הכולל של גופנו לא השתנה, אבל הקטנו את שטח הפנים שבא במגע עם הסביבה החיצונית הקרה וכתוצאה מכך את איבוד החום. תופעה זו באה לידי ביטוי בכלל הנקרא "כלל אלן". בדומה ל"כלל ברגמן" גם "כלל אלן" מבוסס על העובדה שקצב איבוד החום רב יותר ככל ששטח הגוף גדול יותר אלא שבניגוד ל"כלל ברגמן" כלל זה לא קשור לגודל הגוף אלא לצורתו. על פי כלל זה איברים בולטים (רגלים, אוזנים וכו') של בעלי חיים, קבועי חום, החיים בסביבה קרה יהיו קצרים יותר ובכך קטן שטח הפנים של גופם ואיבוד החום לסביבה. לדוגמה אוזני הפיל האפריקאי (תמונה 3) החי בסביבה חמה גדולות בהרבה מאוזני הפיל האסייתי (תמונה 4) הצפוני יותר. אם נחזור לנחש הרי שההתפתלות שלו או ה"התכדרות" מצמצמים את שטח הפנים דבר המצמצם את השפעת טמפרטורת הסביבה.
בשולי הדברים נזכיר כלל מפורסם נוסף שאיננו קשור ישירות לנושא והוא "כלל גלוגר" המנסח את הקשר בין צבע גוף בעלי חיים ותנאי הסביבה. באיזורים לחים עשירים בצמחייה הפרטים יהיו כהים יותר מאשר באיזורים יבשים משום שהצמחיה עשירה יותר וצבע כהה מספק הסוואה טובה יותר.
 |
 |
|
| תמונה 3. פיל אפריקאי צילם: Magister |
תמונה 4. פיל אסייתי |
(1) פירוש: על לגבי מערתא [נכנס לתוך המערה של קבורה] שבה הניחו את רב כהנא, חזא דהוה [ראה אותו שהיה] הדרא ליה עכנא [מסובב על ידי נחש] שזנבו בפיו, אמר ליה [לו]: עכנא, עכנא [נחש, נחש], פתח פומיך [פיך] ויכנס הרב אצל תלמיד, ולא פתח הנחש. אמר לנחש: יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, ואז פתח ליה [לו] הנחש ונכנס. בעא רחמי ואוקמיה [ביקש ר' יוחנן רחמים, התפלל על רב כהנא והקימו לתחיה].
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.