סקר
כמה זמן אתה כבר גולש בפורטל הדף היומי






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

והביאו עז וקשרו לו בכרעי מיטתו – עז הבית

 

"מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו, ושאלו לרופאים ואמרו אין לו תקנה עד שיינק חלב רותח שחרית, והביאו עז וקשרו לו בכרעי מיטתו, והיה יונק ממנה חלב, למחר נכנסו חביריו לבקרו, כיון שראו העז אמרו ליסטים מזויין בתוך ביתו, ואנו נכנסים לבקרו? ישבו ובדקו ולא מצאו בו עון אלא של אותה העז בלבד. ואף הוא בשעת מיתתו אמר יודע אני בעצמי שאין בי עון, אלא של אותה העז בלבד, שעברתי על דברי חבירי, שהרי אמרו חכמים אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל" (תמורה, טו ע"ב).

 

שם עברי: עז, תיש   שם באנגלית: Goat   שם מדעי: Capra aegagrus hircus

שם נרדף במקורות: שעיר, ברחא


נושא מרכזי:  מה היה עוונו של ה"חסיד"?
                     מה חשיבותו הרפואית של חלב העיזים?

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על עז הבית הקש/י כאן.



סוגייתנו שמקומה העיקרי הוא בבבא קמא (עט ע"ב) מזכירה כבדרך אגב את איסור גידול בהמה דקה בא"י המתואר שם בהרחבה במשנה ובברייתא: "אין מגדלין בהמה דקה בא"י, אבל מגדלין בסוריא ובמדברות של ארץ ישראל ...: גמרא: תנו רבנן, אין מגדלין בהמה דקה בא"י אבל מגדלין בחורשין שבארץ ישראל. בסוריא אפילו בישוב, ואין צריך לומר בחוצה לארץ. תניא אידך: אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין במדבר שביהודה, ובמדבר שבספר עכו. ואף על פי שאמרו אין מגדלין בהמה דקה, אבל מגדלין בהמה גסה, לפי שאין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה. בהמה דקה אפשר להביא מחוצה לארץ, בהמה גסה אי אפשר להביא מחוצה לארץ". מפרש רש"י: "אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל - משום ישוב א"י שמבעיר את השדות וכל שדות א"י סתמן דישראל. אבל מגדלין בסוריא - ארם צובה דדוד כיבשה וקסבר דלא שמיה כיבוש והויא כחוצה לארץ ובחוצה לארץ מותר לגדל דלא חיישינן לישוב ואם יפסידו שדות אחרים ישלמנה". מספור ה"חסיד" (רבי יהודה בן בבא או רבי יהודה בר אילעי) אנו לומדים שגידול בהמה דקה בא"י אסור משום גזל שהרי חבריו כינו את העז בשם "ליסטים מזויין". כפי שמפרש שם רש"י: "ליסטים מזויין - בהמה דקה אין יכולים לשומרה והולכת ורועה בשדות אחרים". בנוסף לכך ניתן ללמוד שהגידול אסור גם כאשר הוא מתבצע בתוך הבית שהרי העז של אותו חסיד הייתה קשורה בכרעי מטתו (ראה עוד על איסור גידול בהמה דקה במאמר "אין מגדלין בהמה דקה בא"י" וסכום צורני של הסוגיה בספר "צורתא דשמעתא" – ב"ק עט ע"ב). 
 

מהו עוונו של ה"חסיד"?

על פי התוספתא המובאת בהמשך דברי הגמרא בבבא קמא (עט ע"ב) אמנם קיים איסור לגדל בהמה דקה אך בתנאים מסויימים מותר להחזיק בה: "ואף על פי שאמרו אין מגדלין בהמה דקה, אבל משהה הוא קודם לרגל שלשים יום, וקודם משתה בנו שלושים יום, ובלבד שלא ישהה את האחרונה שלשים יום". בהמשך הסוגייה מובאים דברי רבן גמליאל המתיר להשהות את הבהמה תחת תנאים מסויימים: "מהו לשהות? אמר להן: מותר, ובלבד שלא תצא ותרעה בעדר, אלא קושרה בכרעי המטה". לשיטת רש"י, חכמים ורבן גמליאל חולקים בשאלה האם מותר להשהות זמן רב שלא לצורך הרגל. לשיטה זו עוונו של החסיד היה בכך שהוא נהג כדעת רבן גמליאל בניגוד לדברי חכמים. לדעת התוס' אין כאן מחלוקת ואף רבן גמליאל לא אמר את דבריו אלא לפני הרגל כאשר גם חכמים מתירים להשהות ולכן עוונו של החסיד היה בכך שהשהה את העז בתקופה שלא הותרה. לא הותר לו לגדל לצורך רפואה בגלל הפסד חבירו (המאירי) או משום שהחולי לא היה חולי של סכנה (מהרש"א). בעניין זה ראה מאמרו של הרב ירון בן צבי כאן.
 

התכונות הרפואיות של חלב עיזים

על ערכו הרפואי של חלב העיזים עמדו כבר קדמונינו כמו גם, להבדיל, מסורות רפואיות עתיקות בקרב עמים אחרים (למשל האיורודה ההודית). חלב זה הומלץ כאמצעי מרפא לשורה של מחלות כמו שחפת, דיזנטריה, שיעול, הצטננות והפרעות גניקולוגיות. בעשור האחרונות התפתח עניין רב בייצור חלב עיזים ומוצריו כתחליף לחלב פרה עבור אנשים הרגישים לחלב פרה. מוצרי חלב מותסס מתאימים לאנשים האלרגיים לחלב פרה. מאז ימי קדם ועד ימינו ידועה חשיבותו של חלב עיזים במיוחד להאכלת תינוקות. במדינות מפותחות כמו ארה"ב ודרום אפריקה חלב זה משווק במיוחד לצורך זה. היתרון של חלב העיזים הוא בכך שרק לעיתים נדירות הוא גורם לתגובות אלרגיות הנפוצות בעת שתיית חלב פרה. תינוקות המוזנים בחלב עיזים מחלימים במהירות מהפרעות עיכול, הקאות, עוויתות מעיים, עצירות ובעיות נשימה. ההחלמה מבעיות נשימה בעקבות שתיית חלב עיזים מיוחסת לפעילות מיצלות הקזאין (אחד מהחלבונים החשובים בחלב).

חלב עיזים הומוגני באופן טבעי. הוא מתגבן לגושים רכים ולכן קל לעיכול וספיגה. צריכה קבועה של חלב עיזים משפרת באופן משמעותי את עליית המשקל תינוקות, בניית שלד טובה, עלייה ברמות ההמוגלובין והוויטמינים בדם. בנקודות אלו יש לחלב עיזים יתרון אף על חלב אם. בחלב עיזים יש ריכוזים גבוהים יחסית של חומצות שומן בעלות אורך שרשרת בינוני המעניקות יתרונות בריאותיים חשובים בתסמונות של אי-ספיגה, אבנים במרה ואפילפסיה בתקופת הילדות. שרשרות חומצות שומן אלה מצמצמות את השקעת הכולסטרול בעורקים. ממיסות כולסטרול ואבני מרה ותורמות לגידול נורמלי של ילודים. בטבלה הבאה מוצגת רשימת המרכיבים הפעילים בחלב עיזים ותרומתם הקלינית. מעניין לראות שהמרכיבים בחלב העיזים זהים לחלב אם. נקודה מעניינת שיש לשים לב אליה שמאמר זה נכתב לצורך עידוד הנקה ולכן קיים סיכוי גבוה שאין הוא מוטה לטובת חלב עיזים.

  


לחלב עיזים יש תפקיד חשוב בטיפול בקצרת (אסטמה) על ידי חיזוק היכולת החיסונית. הפלואור הנמצא בחלב זה מחטא ומפעיל את התאים החיסוניים ובכך מונע זיהומים משניים במיוחד כאשר יורדת רמת הפעילות של המערכת החיסונית. לאנשים עם קצרת (אסטמה) מומלץ לצרוך באופן קבוע חלב עיזים בכמות של לפחות 150 סמ"ק ביום. מומלץ לשתות אותו בלילה על מנת למנוע את התכווצויות הנאדיות (bronchi) הנגרמות מקור הלילה והבוקר. שתיית החלב מונעת שיעול המעורר התפתחות של התקפות קצרת. חלב עיזים גם יעיל בדילול הריר או הכיח בכלי הנשימה דבר המונע או מפחית את התקפות הקצרת.

המחלה ממנה סבל ה"חסיד" שהיה "גונח מלבו" דורשת התאמה למונחים בני זמננו. על פי "מדור החיים" ב"תלמוד המבואר" התאור הוא של שיעול קשה שמקורו בדלקת ריאות או שחפת שטופלו במשך דורות רבים בחלב עיזים. שתיית החלב הקלה על הנשימה והרגיעה את הכאבים שבשיעול. ברצוני להציע זיהוי אחר למחלה ולטעון שהכוונה לקצרת ו/או שיעול. הקצרת אכן מתאפיינת בגניחות וברפואה המסורתית מטופלת בעיקר על ידי שתיית חלב עיזים. יש להעיר שלא כל הרפואה הקונוונציונלית מאמינה בשיטת טיפול זו.


הרחבה

ההלכות האוסרות גידול בהמה דקה בארץ חביבות מאד על האקולוגים החרדים לנופה של הארץ. הבהמה הדקה ובמיוחד העז מזיקה לעצים משום שהיא מכרסמת עלים וענפים צעירים ומונעת את התפתחותם (תמונה 1). לדעת חלק מהחוקרים יש לעיזים חלק משמעותי בהכחדת החורש בארץ ישראל. בניגוד לבקר הרועה ותולש עשב מפני הקרקע העז בעלת כושר טיפוס מעולה תכונה שירשה מאב המוצא שלה – עז הבר (Capra aegagrus) שיש הסוברים שהיא האקו שנמנה בתורה בין המינים הטהורים. כושר טיפוס זה קיים בכל המינים בסוג  עז המותאמים לחיים בבתי גידול הרריים ומצוקיים. על כושר טיפוס זה נוכל ללמוד מהתנהגות היעל הנכללת אף היא בסוג עז (Capra) (תמונות 3-5). אמנם גם הכבשים נכללים בקבוצת הבהמות הדקות אך אין הם גורמים לנזק גדול משום שאינם רגילים לטפס על עצים או להזדקף על הרגליים האחוריות ולהגיע לענפים גבוהים כפי שנוהגות העזים והיעלים. המשנה התייחסה, אמנם, לבהמה דקה באופן כללי ולא רק לעז משום שבדרך כלל מגדלים עיזים וכבשים בעדרים משותפים (ראה דוגמה בתמונה 5).
  

             
תמונה 1. עדר של עיזים וכבשים – תל סכה
 
  תמונה 2. עיזים ניזונות מעץ אלון שהתפתחותו דוכאה
צולם ליד אלון שבות

  

    
תמונה 3. צילמה: תהילה רענן
 
  תמונה 4. צילמה: תהילה רענן
 




תמונה 5. צילמה: תהילה רענן

 
מעיון בסוגיה ניתן להבין שאין לה ולא כלום עם הלכות "שמירת הטבע" אלא רק הלכות גזל ומצוות ישוב א"י במובן הפוך מ"שמירת טבע". רש"י בבבא קמא מחלק בין שני מרכיבי איסור: "... ובחוצה לארץ מותר לגדל דלא חיישינן לישוב, ואם יפסידו שדות אחרים, ישלמנה". לדעתו אם העזים רועות בסוריה אין בכך פגיעה בישוב א"י וגם אין גזל. מצוות ישוב א"י היא דווקא בבנייה ובעיבוד חקלאי ולא בהקצאת שטחים לשמורות טבע שהתערבות האדם בהן מצומצמת. על פי המשנה מותר לרעות במדבריות בא"י ועל פי הברייתא בחורשין משום שהם איזורים שאינם מעובדים ולכן אין בהם פגיעה בישוב א"י וגם אין בהם גזל.

מעניין לציין שדווקא במקומות שבהם קיים הנזק האקולוגי העיקרי על פי ההגדרות המקובלות היום, כלומר בשטחים הפתוחים שהם המדבריות והחורשים, שם הרעייה מותרת. ההלכה מתירה לרעות במדבריות, בחורשים וביערות, בלי הגבלה, ואוסרת רק בסמוך לשדות. רוב החוקרים סוברים שרעיית יתר של עזים היא גורם הנזק העיקרי לחורשים הים תיכוניים. בכך הם מסבירים את העלמות החורש משטחים רבים וסחיפת קרקע. על פי גישה זו ברור שההיתר לרעות בחורשים אינו מבטא "שמירת טבע". מאידך גיסא קיימת גישה מחקרית הטוענת שלא רק שאין נזק ברעייה בחורש אלא היא חיונית על מנת לשמור על יציבותו בהיבטים רבים (1). על פי גישה זו היתר הרעיה בחורשים איננו סותר, בהכרח, את תפיסת "שמירת הטבע" המודרנית. 

  


(1) פרבולוצקי אבי ונועם זליגמן, "המיתוס של רעיית יתר בנופי החורש הים-תיכוני", אקולוגיה וסביבה 1 (1993). תודה לתלמידי דוד בראון על ההפניה למקור זה.

 
 

מקורות עיקריים:

Pidancier, N., Jordan, S., Luikart, G., and Taberlet, P., 'Evolutionary history of the genus Capra (Mammalia, Artiodactyla): Discordance between mitochondrial DNA and Y-chromosome phylogenies. Molecular Phylogenetics and Evolution 40 (2006) 739–749.
 

לעיון נוסף:

הרב ז.נ. גולברג, גידול בהמה דקה בישוב מרוחק [בארץ ישראל], תחומין יז (תשנ"ז) 61-65.
הפנייה למאמרים תורניים נוספים מרוכזת ב"אוצר המשפט" המהדורה המקוונת.


א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 


כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה. 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר