טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
פרסיה לגלימיה אקינא דשומשמני – נמלת הקציר
"מאי עסקן בדברים? א"ר משרשיא: דכתיב, לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם, אשר אין לה קצין שוטר ומושל, תכין בקיץ לחמה. אמר: איזיל איחזי אי ודאי הוא דלית להו מלכא? אזל בתקופת תמוז, פרסיה לגלימיה אקינא דשומשמני, נפק אתא חד מינייהו. אתנח ביה סימנא, על אמר להו נפל טולא. נפקו ואתו. דלייה לגלימיה, נפל שמשא, נפלו עליה וקטליה. אמר: שמע מינה לית להו מלכא, דאי אית להו הרמנא דמלכא לא ליבעו? א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי: ודלמא מלכא הוה בהדייהו? אי נמי הרמנא דמלכא הוו נקיטי, אי נמי בין מלכא למלכא הוה, דכתיב: בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה. אלא סמוך אהימנותא" (חולין, נז ע"ב).
פירוש. ושואלים: מאי [מהו] שנאמר על ר' שמעון בן חלפתא שהיה עסקן בדברים? מהיכן בא לו כינוי זה? אמר רב משרשיא, שראה מה דכתיב [שנאמר]: "לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם, אשר אין לה קצין שוטר ומושל, תכין בקיץ לחמה", אמר: איזיל איחזי אי ודאי הוא דלית להו מלכא [אלך ואראה אם ודאי הוא שאין להם מלך]! אזל [הלך] בתקופת תמוז, בקיץ, בשעה שהשמש מאירה בחוזק. והואיל והנמלים שונאות חום גדול, פרסיה לגלימיה אקינא דשומשמני [פרס את גלימתו על חור של נמלים], כדי להצל עליו, נפק אתא חד מינייהו [יצא ובא אחד מהם, מן הנמלים], והבחין בצל. אתנח ביה סימנא [הניח בו ר' שמעון בן חלפתא סימן] באותה נמלה. על, אמר להו נפל טולא [נכנסה אותה נמלה,אמרה להם לשאר הנמלים: נפל צל], נפקו ואתו [יצאו ובאו] כל הנמלים מן הקן לעבודתם. דלייה לגלימיה [הרים ר' שמעון בן חלפתא את גלימתו], נפל עליהם שמשא [אור השמש], נפלו עליה וקטליה [התנפלו עליו השאר על אותה נמלה והרגוה]. אמר ר' שמעון: שמע מינה [למד מכאן] שבאמת לית להו מלכא [אין להם מלך], דאי אית להו [שאם יש להם] מלך, וכי הרמנא דמלכא לא ליבעו [רשות, הוראה מן המלך לא היו צריכים] להריגה זו? אמר ליה [לו] רב אחא בריה [בנו] של רבא לרב אשי: ודלמא מלכא הוה בהדייהו [ושמא המלך היה איתם] ולא הכיר אותו? אי נמי [או גם כן], הרמנא דמלכא הוו נקיטי [רשיון של המלך היה בידם] לעשות כן. אי נמי בין מלכא למלכא הוה [או גם כן בזמן שבין מלך למלך היה] אירוע זה, דכתיב [שהרי נאמר] כיוצא בזה: "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה"? אלא בהכרח, סמוך אהימנותא [צריכים אנו לסמוך על נאמנותו] של שלמה, שאמר דברים אלו ( באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: נמלת קציר שחורה שם באנגלית: Harvester Ant Black שם מדעי: Messor ebeninus
שם נרדף במקורות: שומשמני
נושא מרכזי: האם אכן אין לנמלה "קצין שוטר ומושל"?
לריכוז המאמרים שנכתבו על השומשום הקש/י כאן.
אקדים ואומר שפרטים רבים מתוך תצפיותיו של רבי שמעון בן חלפתא אינם ברורים לי. לעומת זאת, התיאור של אופן ביצוע התצפית משקף בצורה מדויקת את התנהגות נמלת הקציר משום שבקיץ (תמוז) היא אכן פעילת לילה (בניגוד לחורף) ולכן הצללה של הקן עשויה לגרום ליציאת המושבה לפעילות. בסופו של תהליך נשאר רבי שמעון בן חלפתא בנקודה בה הוא התחיל כלומר ללא הצלחה להוכיח את הנאמר בספר משלי ונאלץ לסמוך על דברי שלמה המלך. על המשמעות העקרונית של מעשיו ראה את מאמרו של הרב אביהוד שוורץ "מחקר מדעי ורוח הקודש - ביאור דרשני במעשה רבי שמעון בן חלפתא והנמלים".
גם מנקודת מבט ביולוגית ניתן לומר שלמושבת הנמלים אין מלך וזאת למרות השימוש בשם "מלכה" שניתן לנקבה או הנקבות המטילות את הביצים בקן. ה"מלכה" איננה פוקדת במובן הרגיל של המילה אלא משפיעה על חיי המושבה בהפרשת פרומונים (תרכובות דמויות הורמונים המופרשות מחוץ לגופה). עיקר השפעתה של המלכה הוא קצב הטלת הביצים וקביעת מאפייניהן הגנטיים (ביצים מופרות או שאינן מופרות). גם פעילויות אלו של ה"נקבה האם" אינן תוצר של החלטה "עצמאית" משלה אלא סיכום גירויים המתקבלים מכל חברי המושבה. למשל, בעקבות פלישה אל הקן שכתוצאה ממנה נקטלו "חיילים" רבים, המלכה קולטת שדרים כימיים מחברי המושבה ומטילה ביצים מסוג מסויים שממנו בוקעים "חיילים". גם אם נעדיף להעניק למלכה מעמד בכיר הרי שמעורבותה בחיי המושבה איננה ישירה ואין לה קשר לפעילות היומיומית של חברי המושבה. הלקח של הפסוקים במשלי מהתנהלות מושבת הנמלים הוא שעל האדם למלא את יעודו והחובות הקשורים ליעוד זה מתוך מערכת ציוויים פנימית ולא בגלל אילוצים חיצוניים. מילוי חובות אלו איננו רק עבור תועלות מיידיות אלא גם למטרות ארוכות טווח שתועלתן בעתיד.
הרחבה
מתוך התיאורים של הנמלה הכתובים הן במקרא והן בספרות חז"ל ניתן להסיק שהכוונה לנמלת הקציר. "לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם. אשר אין לה קצין שטר ומשל. תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה" (משלי, ו ו'-ח'). "הנמלים עם לא עז ויכינו בקיץ לחמם" (משלי, ל כ"ה). התיאור של הנמלים האוגרות גרגירים בקיץ או בעונת הקציר על מנת להתכונן לעונות מחסור משקף היטב את התנהגות נמלת הקציר. נמלת הקציר אוגרת כמויות גדולות של גרגירים בעונות השפע ומשתמשת בהם בעיתות מחסור כמו החורף. ניתן להסביר את המקבילות בפסוק "קיץ" ו"קציר" בכך שהאיסוף מתבצע בקיץ שהוא עונת הבשלת הזרעים תקופה שבה מתבצע גם הקציר התורם למאגר הזרעים שעל פני הקרקע. לעיתים קרובות ניתן למצוא את נמלת הקציר בסביבת גרנות העשירים בגרגירי תבואה שהתפזרו בעת הדיש. הנמלים אינן מסתפקות באיסוף הגרגירים אלא גם מקדישות מאמץ לשמר אותם. במקרים בהם מחסני הזרעים נרטבים בגלל גשם הנמלים נושאות את הגרגירים החוצה אל השמש לצורך ייבוש. הנמלים מקצצות את הזרע בקצה שבו נמצא העובר על מנת למנוע את נביטת הזרעים במחסני הקן.
המלבי"ם (משלי, ל כ"ה) מתאר את התנהגות הנמלה ואת הלקח שניתן ללמוד ממנה: "הנמלים, הם עם לא עז וכל מאכל הנמלה כל ימיה הוא גרעין ומחצה, וה' נתן בטבעם כי יכינו בקיץ לחמם שאוספים וכונסים אוצרות של תבואה שאין צריך אליהם כלל, והוא למען ילמדו בני אדם מדה זו באסיפת החכמה שלא ינוחו כל ימיהם מלאסוף ולכנוס חקי החכמה ולא יאמרו די, וזה הפך הנבל כי ישבע לחם, שהוא החכם בעיניו שנדמה שכבר אסף אל נפשו חקי החכמה די והותר". ראויה לציון לא רק ההכנה האינסטינקטיבית של הנמלים לקראת הבאות אלא גם ההתמדה וההחלטיות כאשר הן נושאות בעקשנות עצמים השוקלים כפול מהן ואף יותר. אין הן מוותרות גם כאשר הן נופלות, מחליקות או מתגלגלות במורד תלול. בשיתוף פעולה מרשים הן שומרות על ניקיון הקן ומגלות דאגה לפרטים אחרים כאשר הן מסייעות לכאלה שנפגעו או עייפו לחזור לקן.
על תכונה חיובית נוספת של הנמלה אנו לומדים מדברי רבי יוחנן (עירובין, ק ע"ב): "אילמלא לא ניתנה תורה, היינו למידין צניעות מחתול, וגזל מנמלה, ועריות מיונה". העובדה שנמלים רבות נעות במסלול משותף, הלוך ושוב, כאשר חלקן השב לקן נושא גרגירים ואילו הנמלים ההולכות לשדה אינן נושאות דבר מבלי שיתפתחו מאבקים על הגרגירים בלטה לעין האדם וסימלה המנעות מגזל. בצד היחס החיובי של המקורות אל הנמלה כמודל לחיקוי קיימות הלכות המעידות על הנזקים שגרמו הנמלים לאדם. למשל, "שדה שקצרוה כותים, קצרוה לסטים, קרסמוה נמלים, שברתה הרוח או בהמה פטורה וכו'" (פאה, פ"ב מ"ז).
הנמלים אמנם קטנות במימדיהן אך מספר הפרטים עצום והן נמצאות בכל חלקי העולם מלבד בקטבים. משערים שמספר מיני הנמלים בעולם מעל 10,000. מושבות של כמה מינים מונות רק כמה עשרות פרטים אבל למינים רבים יש מושבות עצומות המגיעות למאות אלפי פרטים. הכינוי "עם" שהן זכו לו בפסוק מצביע על מספרן הגדול. שטח המחילות של מושבות מסויימות עשוי להגיע לכ – 4 דונם. בתוך כל מושבה קיימים באופן בסיסי שלושה מעמדות. המלכה או המלכות, הזכרים והפועלות (נקבות שאינן פוריות). תפקיד המלכה עשוי להתאים לפסוק במשלי האומר "אשר אין לה קצין שוטר ומושל" משום שהיא מתפקדת בעיקר כאם המושבה המטילה את הביצים ולא כשליטה. המלכה עשויה לחיות כ – 15 שנה ואילו הזכרים חיים פרק זמן קצר עד ההפריה. לפועלות העשויות לחיות כ – 6 שנים יש מגוון תפקידים. הן מחפשות ואוספות מזון למושבה, מאכילות את המלכה, מטפלות בזחלים, מנקות את הקן, חופרות מחילות חדשות, כאשר יש צורך להרחיב את הקן, ומגינות עליו מפני פולשים. קיימת שונות רבה בגודל ובמבנה הפועלות אפילו בתוך מושבה אחת. במקרים מסוימים הפועלות הגדולות יותר מתפקדות כחיילים במקרה של פלישה לתוך הקן. למרות החלוקה המדויקת של התפקידים (שבכמה מינים נקבע על פי גיל הפועלות ובמינים אחרים על פי הגודל) והאירגון החברתי המורכב אין סימנים לעליונות של פרטים מסוימים על אחרים. לא ניתן לזהות פרטים המטילים משימות על אחרים או פרטים בעלי מעמד גבוה יותר.
רשימת מקורות:
מנחם דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 196).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 3 (עמ' 376-377).
לעיון נוסף:
על החיים החברתיים של הנמלים ראו כאן את רשימתה של ד"ר מיכל מוטרו.
"אי אתם מודים לי באוכל נמלה כל שהוא" בפורטל הדף היומי
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
