סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

קוצרין בית השלחין שבעמקים - חיטה ושעורה
 

"מתניתין: קוצרין בית השלחין שבעמקים, אבל לא גודשין. אנשי יריחו קוצרין ברצון חכמים וגודשין שלא ברצון חכמים, ולא מיחו בידם ... גמ': תניא, ר' בנימין אומר: כתוב אחד אומר: וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר, וכתיב: ראשית קצירכם אל הכהן, הא כיצד? ממקום שאתה מביא אי אתה קוצר, ממקום שאי אתה מביא אתה קוצר וכו'" (מנחות, עא ע"א).


שם עברי: חיטה    שם באנגלית: Wheat    שם מדעי:   Triticum sp

שם עברי: שעורה תרבותית   שם באנגלית: Barley   שם מדעי: Hordeum vulgara


נושא מרכזי: כיצד תתכן הבשלת תבואה לפני הפסח?


במאמר העוסק במשנה "ולא מתמרים שבהרים, ולא מפירות שבעמקים" (ביכורים, פ"א מ"ג) עסקנו בתאור הגורמים הסביבתיים המשפעים על איכות יבולי החיטה והשעורה (החלק העוסק בתבואה יובא להלן ב"הרחבה"). במאמר זה תארנו את ההשפעה השלילית על היבול שיש לטמפרטורות גבוהות הקיימות בעמקים, שבגללה חל איסור להביא את העומר מתבואה הגדלה שם. אחת הסיבות לירידה בגודל הגרגירים היא השתבלות מוקדמת המתבטאת בהתפתחות גרגירים והבשלה טרם זמנה המקצרת את הזמן העומד לרשות התפתחות הצמח. במאמר הנ"ל נאמרו הדברים על פי הספרות הביולוגית בלבד אך נוכל למצוא להצעה זו תימוכין במשנתנו. רש"י בפירושו למשנה (מנחות, סח ע"א): "קוצרין בית השלחים שבעמקים - דכיון דשדה יבישה היא, אי משהו לה לאחר בשולה אזלה לאיבוד, ל"א רעות הן ואין עומר בא מהן ואמרינן בהאי פירקין (דף עא) ממקום שאתה מביא אי אתה קוצר וממקום שאי אתה מביא אתה קוצר ולשון זה עיקר וכן מפורש לקמן". חכמים התירו לקצור בעמקים קודם לפסח משום שבמקומות אלו התבואה מבשילה מוקדם. הבשלה מוקדמת זו היא הגורמת לכך שתבואה זו גרועה בניגוד לתבואה המשובחת בהרים. מוצאים אנו, אם כן, קשר דו-סטרי בין שתי המשניות המתארות את היתר הקצירה המוקדמת בעמקים ואת האיסור להביא משם את העומר: א. בעמקים מותר לקצור מוקדם משום שאין מביאים מהם את העומר. ב. תבואת העמקים גרועה ואין מביאים ממנה עומר משום שהיא מבשילה מוקדם יותר.
 

הרחבה 

התנאים האקלימיים האופטימליים לגידול חיטה ושעורה

בניגוד לדקלים הזקוקים לטמפרטורות גבוהות יחסית ולכן בית גידולם המועדף הם העמקים והשפלה החמים הרי שיבול החיטה נפגע באופן קשה מטמפרטורות גבוהות. טמפרטורות גבוהות מאיצות את התפתחות הצמח ומשפיעות במיוחד על הפריחה, התפתחות הגרגירים ותיפקוד המערכת הפוטוסינתטית (מערכת ההטמעה). אמנם, בדרך כלל, כמות המים הזמינה לצמח והטמפרטורה פועלים במשותף אך בשורות הבאות נתייחס לגורם הטמפרטורה במנותק מגורם המים בכך שנניח שכמות המים העומדת לרשות הצמח איננה מוגבלת. הגורם הראשון לנזק הוא מנגנון הטרנספירציה (אידוי המים דרך העלים) שנועד, בין השאר, למנוע את התחממות הצמח וגורם לביזבוז אנרגיה. הטרנספירציה מונעת התחממות דבר המתבטא בהפרש בין טמפרטורת איברי הצמח והסביבה המגיע לכמה מעלות. בעת מחסור במים הצמח מפסיק לאדות מים וטמפרטורת העלים מגיעה לטמפרטורת הסביבה ואף עלולה לעבור אותה. קצב הפוטוסינתזה מושפע באופן שלילי כאשר טמפרטורת העלה עולה מעל 25°C בצמחים שאוקלמו לאיזורים קרים. בחיטה שאוקלמה לטמפרטורות גבוהות הירידה בקצב הפוטוסינתזה מתחילה רק כאשר טמפרטורת הסביבה עולה מעל 35°C. בטמפרטורה של 45°C הפוטוסינתזה נעצרת לחלוטין. חשוב להדגיש שגם טמפרטורות נמוכות מדי פוגעות בקצב הפוטוסינתזה. עקת טמפרטורה מפחיתה את ביומסת החלקים העל אדמתיים של הצמח ויבול הגרגירים. טמפרטורה גבוהה גורמת להשתבלות מוקדמת המתבטאת בהתפתחות גרגירים והבשלה טרם זמנה המקצרת את הזמן העומד לרשות התפתחות הצמח.

בעיה נוספת הנובעת מהתחממות היא התייבשות החיטה כתוצאה מכך שהחום מגביר את קצב אידוי המים מהצמח אך יכולת ספיגת המים מוגבלת לערך הקטן מקצב האידוי. מערכת השורשים וההובלה בחיטה מותאמים לטמפרטורות נמוכות יחסית לכן הם אינם מצליחים לעמוד בקצב האידוי הקיים בטמפרטורות גבוהות.

אילוצי הטמפרטורה מכוונים את עיקר גידול החיטה העולמי לאיזורים הממוזגים. מובילי ייצור החיטה בעולם הם סין, הודו ואמריקה הצפונית. מפי איתמר מנדל מגד"ש הר חברון קבלתי את הנתונים המשווים בין יבול החיטה בארץ בהשוואה למקובל באירופה. בישראל היבול נע סביב 500 ק"ג לדונם ואילו באירופה הוא מגיע לכ – 1000 ק"ג. נראה לי שיש לקזז מהפרש זה את השפעת כמויות המשקעים הרבות יותר באירופה אך גם מחקרים שבדקו את היבול בתנאי השקיייה זהים הגיעו למסקנה שהשפעת טמפטורות גבוהות קריטית לכמות היבול. מחקרים שנערכו לאחרונה מצביעים על ירידה של 5% ביבול החיטה העולמי לכל עליה של מעלת צלזיוס אחת בממוצע הטמפרטורות העולמי. מחקרים אלו נערכו תוך בידוד משתנים נוספים העלולים להיות קשורים לתופעה.

בסקירה שערכתי לא התייחסתי לשעורה משום שממחקרים שונים עולה שהיא רגישה לעליית הטמפרטורה אף יותר מהחיטה ולכן מובן מדוע אין להביאה (עם החיטה) מהעמקים. ייחודה של השעורה הוא ברגישות מיוחדת לשילוב בין טמפרטורות גבוהות ולחות יחסית באוויר. אם נניח שהמשנה בביכורים מתייחסת גם לשפלת החוף הרי שכאן נפגעת השעורה לא רק מהטמפרטורות הגבוהות אלא גם מלחות האוויר.

 

       
 שדה חיטה ליד שמורת פורה בצפון הנגב    

 

לעיון נוסף: 

"מן השדות המודרמות" בפורטל הדף היומי


 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר