סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

מה זית זו אחריתו בסופו – זית אירופי

 

"א"ר יצחק: בשעה שחרב בית המקדש מצאו הקב"ה לאברהם שהיה עומד בבית המקדש, אמר לו: מה לידידי בביתי? אמר לו: על עיסקי בני באתי ... מיד הניח ידיו על ראשו והיה צועק ובוכה. ואמר לו: שמא חס ושלום אין להם תקנה? יצתה בת קול ואמרה לו זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך, מה זית זו אחריתו בסופו, אף ישראל אחריתן בסופן ... אמר רבי יהושע בן לוי: למה נמשלו ישראל לזית? לומר לך: מה זית אין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, אף ישראל אין להם בטילה עולמית לא בעוה"ז ולא בעולם הבא. ואמר רבי יוחנן: למה נמשלו ישראל לזית? לומר לך: מה זית אינו מוציא שמנו אלא על ידי כתיתה, אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא ע"י יסורין" (מנחות, נג ע"ב).



שם עברי: זית אירופי  שם באנגלית: Olive    שם מדעי: Olea europaea


נושא מרכזי: מאפייני הזית על פי דברי רבי יצחק הדומים לישראל.


הזית האירופי הוא עץ נמוך יחסית המגיע בדרך כלל לגובה של עד 6 מ' בעל גזע עבה ונוף רחב. הוא ניכר גם מרחוק בעליו הכסופים. הוא גדל בארץ הן כצמח בר והן כצמח תרבות. תפוצת הזית משתרעת על פני כל אגן הים התיכון והוא נחשב כסמן של אקלים ים תיכוני. באיזורי תפוצתו הוא מהווה מרכיב אופייני של החורשים והגריגות הים תיכוניים. מתוך עדויות ארכיאולוגיות ניתן להסיק שביות הזית התרחש באיזורנו כבר לפני אלפי שנים ומכאן הוא התפשט על פני כל אגן הים התיכון. ביות הזית התרחש כאשר האדם למד לרבות באופן וגטטיבי (ריבוי א-מיני המתבסס על שתילת יחורים = גרופיות  או הרכבה) פרטים שהצטיינו בתכונות שהיו רצויות לו. ריבוי פרטים בדרך זו ביסס אוכלוסיות "משובטות" של זנים שונים. הזית מתרבה באופן מיני רק על ידי האבקה הדדית ולכן המטען התורשתי של הזרעים מגוון מאד. תופעה זו מונעת את האפשרות לגדל עצים רצויים על ידי זריעה משום שהצאצאים מגלים התפצלות תכונות רבה. הזריעים והגרופיות של עצי הבר משמשים ככנות להרכבה.

זית הבר והזית התרבותי שונים בעיקר בגודל הפרי כאשר בזית התרבותי הפרי גדול יותר, בעל ציפה בשרנית ותכולת שמן גבוהה. באוכלוסיות הבר מוצאים שונות גדולה בתכונות אלו כאשר תכונותיהם של מעט פרטים עשויות לחפוף, או כמעט לחפוף, לתכונות של הזנים התרבותיים.

לתיאור "מה זית זו אחריתו בסופו" ניתנו פירושים שונים ונראה שלכולם יש אחיזה במציאות הריאלית של הזית. רש"י במקום מפרש: "זית אחריתו בסופו - שנטעו עכשיו ואינו טוען עד זמן גדול ואחר כך טוען פירות הרבה. לישנא אחרינא: שאין מתבשל מעט מעט כשאר אילנות אלא בסופו כולן יחד". הזית מתאפיין בגיל ניבה מאוחר יחסית לגפן והתאנה. העץ מתחיל להניב רק בגיל 6 ומגיע לניבה מירבית רק אחרי שנים רבות. הזית מניב שנים רבות והוא פורה גם בגיל של מאות שנים. קשה לקבוע את גילם של זיתים עתיקים משום שחלקם הפנימי נרקב ואין אפשרות לספור בהם את הטבעות השנתיות אך משערים שכמה מהזיתים העתיקים בארץ הגיעו לגיל העולה על 1000 שנים.

רבינו גרשום מפרש: "כלומר כל זמן שהוא בוסר הוא קטן הרבה, ובשעה שמתבשל מתגדל ומתבשל ביחד". המהרש"א מפרש: "אחריתו הוא תכליתו אינו אלא בסופו, שנשתנה להיות שמן, דהזית גופיה כמו שהוא אין לו שום מעלה עד תכליתו וכו'". המהרש"א מוכיח את דבריו מתוך כך שברשימת שבעת המינים שהשתבחה בהם א"י הזית נקרא בשם "זית שמן" ולא "זית" בלבד וזאת משום שבזית כשלעצמו אין מעלה מיוחדת. אכן עיקר השימוש שנעשה בזית בימי חז"ל היה להפקת שמן ולא למאכל. ייתכן וניתן ליישם את מאמר זה גם לתצרוכת הזיתים כפרי מאכל. בניגוד לפירות אחרים הניתנים לאכילה לאחר הבשלתם הרי הזיתים אינם ראויים למאכל בגלל מרירותם וניתן לאוכלם רק לאחר כבישה כלומר באחריתם. בדומה לזית גם עתידו של עם ישראל נמצא בסופו כלומר בימות המשיח. בדומה לזית גם עתידו של עם ישראל נמצא בסופו כלומר בימות המשיח.

ניתן להציע פירושים נוספים בהתבסס על תכונות הזית. הזית הצעיר, או עץ לאחר כריתה, קוצניים מאד והם מקבלים את מראם האופייני רק לאחר שהם מתפתחים. עץ הזית מסוגל להתחדש באופן יוצא דופן לאחר שריפה או כריתה. על שרידותו המיוחדת של הזית ניתן אולי ללמוד מתוך כך שהוא סימל את ההתחדשות לאחר המבול כאשר היונה הביאה לנח "עלה זית טרף בפיה". מסביב בסיסו של עץ בוגר מתפתחים יחורים המסמלים את הדור הבא ואולי לכך כוונת הפסוק "... בניך כשתלי זיתים סביב לשולחנך" (תהילים, קכ"ח ג'). אנו רואים שגם בסופו של הזית יש לו אחרית או תקווה.


עץ זית ומסביבו יחוריו


"אמר רבי יהושע בן לוי: למה נמשלו ישראל לזית? לומר לך: מה זית אין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, אף ישראל אין להם בטילה עולמית לא בעוה"ז ולא בעולם הבא". הזית הוא צמח ירוק עד כלומר צמח הנושא עלים בכל עונות השנה. מבין עצי הפרי בעלי הערך הכלכלי המשמעותי של א"י תכונה זו ייחודית, כמעט, אך ורק לזית משום שהתאנה, הגפן, הרימון, האגוז, התפוח ועוד משירים את עליהם בעונת החורף.

עצי זית בגליל המערבי


פירות הזית - צבע הפרי הבשל הוא שחור.
 

      
זית - ניצני פרחים     זית - פרחים



מקורות עיקריים:

יהודה פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 25 -32).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 11 (עמ' 22 - 23).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 12 (עמ' 114).
 

לעיון נוסף:

ע. לונדון, 'סוגיות חקלאיות במטע בתקופת המשנה והתלמוד לאור מקורות חז"ל והספרות הקלאסית. פרק הזית. תשס"ט, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן. לקריאה לחץ כאן.
ז' עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים, נוה צוף תש"ע, (עמ' 136 – 164).

זית אירופי בצמח השדה.




א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר