טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
מנין לרבות צמר גמלים - גמל
"דתנא דבי ר' ישמעאל: בגד, אין לי אלא בגד צמר, מנין לרבות צמר גמלים, וצמר ארנבים, ונוצה של עזים, והכלך והסריקין והשיראין מנין? ת"ל: או בגד" (מנחות, לט ע"ב).
שם עברי: גמל שם באנגלית: Arabian Camel Dromedary שם מדעי: Camelus dromedarius
שם נרדף במקורות: בכרה, נאקה (נקבות), הוגני (בכר).
נושא מרכזי: מהו מבנה פרוות הגמלים?
לנושאים נוספים העוסקים בגמל - לחץ כאן.
במדרש מופיעה רשימת סיבים שמהם ניתן לארוג בגדים אלא שהם, כנראה, במעמד נחות בהשוואה לצמר הכבשים ולכן יש צורך בריבוי מיוחד על מנת ללמד שגם לבגדים שנעשו מהם יש דין בגד. הרשימה מתחלקת לסיבים שמקורם ביונקים (ארבעת הראשונים) וסיבי משי מסוגים שונים (או אולי גם סיבים מהצומח אם נפרש שהכלך הוא שמו של צמח). ארבעת הסיבים הראשונים הם צמר כבשים, צמר גמלים, צמר ארנבים ונוצה של עיזים. רשימה דומה אך לא זהה אנו מוצאים בתוספתא (שבת, פ"ט הלכה ג') לגבי דיני הוצאה בשבת: "המוציא מצמר גפן, וצמר כלך, מצמר גמלים, ומצמר ארנבים, ומצמר חיה שבים, ושאר כל הנטוים כולן וכו'". על ההבדל בין צמר הכבשים לנוצת העיזים (שיער) עמדנו בהרחבה במאמר "האי צמר והאי שיער" ולהלן אעסוק בעיקר בצמר הגמלים.
נקדים ונתאר את המבנה הכללי של פרוות היונקים. בדרך כלל המונח פרווה מתייחס לעור וכסות השיער של רוב היונקים ובמיוחד כאשר מתייחסים למוצר המעובד הנמצא בשימוש האדם. במאמר זה כמו גם בתיאורים המתייחסים לבעל החיים השלם ודרכי ההתאמה שלו לסביבה המונח מצומצם יותר והוא מוגבל לכסות השיער בלבד. התפקיד העיקרי של פרוות היונקים היא לשמש כשכבת בידוד אך יש לה תפקידים נוספים הקשורים לצבעה כמו למשל הסוואה או אזהרה. בדרך כלל הפרווה (במובן המצומצם) בנוייה משתי שכבות. שכבת השיער הקרובה לעור קצרה ורכה ומיועדת בעיקר לבידוד. השכבה החיצונית מורכבת לרוב משערות ארוכות ונוקשות הנקראות מלענים ותפקידה הוא הענקת הגנה מכנית לגוף.
על מנת שנוכל לדון בשאלה האם לגמלים יש צמר עלינו לתאר את ההבדלים בין צמר ושיער שהרי גם מקור הצמר הוא שיער בעל החיים? צמר הוא למעשה סיבים שמקורם שיער של בעלי חיים מבויתים ובעיקר כבשים. לרוב הסיבים של הכבשים המבויתות יש שני מאפיינים עיקריים המבדילים בינם ובין שיער או פרווה. א. הם מכוסים בקשקשים המסודרים בצורה המסייעת לבעל החיים לסלק מעליו זרעים ותרמילי צמחים הנאחזים בו בעת המעבר בין צמחים. ב. הסיבים מפותלים בצפיפות התלויה בזן הכבשה. בזן המרינו בעל הצמר העדין, למשל, יש עשרות פיתולים לכל ס"מ ואילו בצמר גס עשוי להיות פיתול אחד או שנים לכל ס"מ. לשני מאפיינים אלו יש השפעה רבה על אפשרויות הניצול של הצמר. הקשקשים והפיתולים מאפשרים לטוות את הסיבים לחוטים או להדקם בתעשיית הלבד מבלי שהם יחליקו וישתחררו זה מזה. בניגוד לצמר הרי שלשיער אין קשקשים או שהם מעטים והוא איננו מפותל ולכן כמעט ולא ניתן לטוויה. ליעילות הטוויה תורמת גם גמישות הצמר בהשוואה לשיער. ניתן להבחין בהבדל בין צמר הכבשים ושיער העיזים גם במבט שטחי בשדה. השערות בפרוות העיזים נראות חלקות ומופרדות זו מזו ואילו בכבשים ניתן לראות שיער מפותל האסוף במקבצים הנראים כגלים או תלתלים.
הקשקשים והפיתולים מגדילים את נפח הצמר על ידי לכידת חללי אוויר גדולים ואוויר זה תורם ליכולת הבידוד הטובה של הצמר. בקרב הבדואים, למשל, משמש הצמר לא רק להגנה מפני קור אלא גם למנוע חדירת אנרגיית חום לגוף. איכות הצמר נקבעת על פי מספר הפיתולים של הסיב. תכונה נוספת המבדילה בין זני הכבשים היא היחס בין כמות הצמר הנמצא בכסות גופם לבין זיפי הצמר המהווים את השכבה העליונה של הפרווה. ככל שהיחס בין הצמר לזיפים גבוה יותר כך חומר הגלם מבוקש יותר עבור טוויה ותעשיית הלבד.
בסוגייתנו נקרא גם שיער הגמלים והארנבים בשם צמר בניגוד לשיער העיזים הנקרא נוצה. רש"י מפרש במקום: "צמר ארנבים ונוצה - צמר של עזים קרי נוצה לפי שאין רך כשאר צמר". מבנה השכבה התחתונה של פרוות הגמלים והארנבות הוא אכן רך ועדין בהשוואה לשיער העיזים ולמרות שאין היא צמר במובן המלא כפי שהצגתי לעיל היא מתאימה לאריגת בגדים. לצמר הגמלים יש שימוש רב, עד ימינו, בהכנת בגדים ובעיקר בתערובת עם צמר כבשים. כנראה שהשילוב בין שני סוגי הצמר מאפשר לנצל את צמר הגמלים באופן טוב יותר משום שצמר הכבשים המפותל מעניק לתערובת את היציבות הדרושה, תכונה החסרה לשיער הגמלים כשלעצמו. לא מצאתי דיווחים על שימוש בצמר ארנבות אלא רק בפרוותן (כולל העור) כנראה משום שכמותו קטנה ואין בו ערך מסחרי לעומת הכמויות הגדולות יחסית שניתן להפיק מגמלים. על ההבדל בין שערות הגמלים והארנבות בהשוואה לעיזים ניתן לעמוד אפילו במבט עין שטחי על פרוות בעלי חיים אלו. פרוות העיזים חלקה ואילו לפרוות הגמלים והארנבות מבנה גלי מדובלל.
הרחבה
פרוות הגמלים צפופה ופלומתית ובמבט ראשון נראית לא מתאימה לחיים במדבר החם אך למעשה היא מהווה אחת מההתאמות החשובות של הגמל לחיים בסביבה חמה ויבשה. הצבע הזהוב בהיר של הפרווה מחזיר חלק גדול מהקרינה לסביבה. הקרינה הנספגת מעלה את הטמפרטורה של שכבת הפרווה החיצונית, וזו מקרינה חום חזרה לסביבה. הפרווה מכילה הרבה אוויר שהוא מבודד טוב, כך שטמפרטורת העור נמוכה בהרבה מטמפרטורת השכבה החיצונית של הפרווה. עם זאת. אין הפרווה מהווה מחסום בפני נידוף יעיל של זיעה משטח הפנים של העור. אגב, גם הבדואים ושבטי-מידבר אחרים עוטפים עצמם מאותה סיבה בג'אלאביות-צמר עבות. לאחר שגמל נגזז עליו לפצות את עצמו על איבוד הבידוד בעזרת הזעה מוגברת.
פרוות הגמל בדומה ליונקים אחרים מורכבת משתי שכבות. השכבה הבסיסית העשויה משערות עדינות, רכות ודקות והיא משמשת לבידוד ושכבה חיצונית של "שערות שמירה" נוקשות וגסות (שערות מלעניות) שתפקידה הוא בעיקר הגנה מכנית. השכבה המועדפת על ידי האדם היא השכבה התחתונה והיא משמשת לטוויה והכנת בגדים הן באופן טהור והן בתערובת עם צמר כבשים. השערות של השכבה החיצונית דוחות מים ולכן משתמשים בהן להכנת שטיחים ומעילים המגנים מפני גשם.
מקור חיצוני לשימוש בצמר גמלים ונוצת עיזים הוא מסמך שחובר על ידי הקיסר דִּיוקְלֶטִיָאנוּס בשנת 301 לספירה וקבע את מחירי המקסימום לחומרי גלם, מוצרים ושירותים שונים ברחבי האימפריה (Edict on Maximum Prices). ברשימת המוצרים מופיעים מחירים של מוצרים שונים שנעשו משיער עיזים וגמלים: שיער גולמי (6 דינרים לליברה. (משקל ליברה רומית 327 גרם)), שיער ארוג לשק או תרמיל (10 דינרים לליברה), שערות שזורות לחבל או לאוכף (10 דינרים לליברה), אוכף עבור פרד (350 דינרים), אוכף לחמור (250 דינר), אוכף לגמל (350 דינר), שק עבור בגדים (350 דינר), שני שקים במשקל 30 ליברות עבור בגדים (400 דינרים), שק ברוחב 3 רגל ובכל אורך מבוקש (16 דינרים לכל משקל ליברה).
גמל מייצר בשנה כ – 2.5 ק"ג שערות. איסוף השיער מתבצע בכמה שיטות כמו סירוק, גזיזה או איסוף השיער הנושר בעונת הנשירה המתחילה בסוף האביב ונמשכת כחודש וחצי עד חודשיים. השלב הראשון בתהליך עיבוד השיער הוא הפרדת השיער הגס מהעדין ולאחר מכן השיער נשטף לסילוק חלקיקים זרים ועובר טוויה.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
