טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

הא דלא אפיצן הא דאפיצן – אלון התולע

"אמר רב זעירא אמר רב חננאל אמר רב: קרע הבא בשני שיטין יתפור, בשלש אל יתפור. א"ל רבה זוטי לרב אשי: הכי אמר רבי ירמיה מדיפתי משמיה דרבא, הא דאמרינן בשלש אל יתפור לא אמרן אלא בעתיקתא, אבל חדתתא לית לן בה. ולא עתיקתא עתיקתא ממש, ולא חדתתא חדתתא ממש, אלא הא דלא אפיצן הא דאפיצן" (מנחות, לא ע"ב).

פירוש: אמר רב זעירא אמר רב חננאל אמר רב: קרע שבספר תורה הבא בשני שיטין כלומר, נכנס משפת הקלף בעומק שתי שורות – יתפור אותו, בשלש - אל יתפור. אמר ליה [לו] רבה זוטי [הקטן] לרב אשי, הכי [כך] אמר רבי ירמיה מדיפתי משמיה [משמו] של רבא: הא דאמרינן [זה שאומרים אנו] בשלש אל יתפור - לא אמרן [אמרנו] אלא בעתיקתא [ביריעות ישנות], אבל חדתתא לית לן בה [בחדשות אין לנו בזה], מותר הדבר. ומוסיפים: ולא עתיקתא עתיקתא [ישנות ישנות] ממש, ולא חדתתא חדתתא [חדשות חדשות] ממש, אלא הא דלא אפיצן [זה שאינן מעובדות בעפצים] נחשבות ישנות, ולא יתפור, הא דאפיצן [זה שמעובדות בעפצים] קרויות חדשות, ויתפור (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: אלון התולע   שם באנגלית: Boissier Oak   שם מדעי: Quercus boissieri

שם נרדף במקורות: מילין   שמות בשפות אחרות: ערבית - מַל, בַּלוּט אל-פאש


נושא מרכזי: מהי השפעת העפצים על הקלף ומה הקשר להיתר התפירה?


ממהלך הסוגיה אנו לומדים שקיים קשר בין עיבוד הקלף בעפצים ("אפיצן") לבין האיסור לתפור את היריעה כאשר הקרע הגיע לשלוש שורות. העיבוד או אי העיבוד בעפצים קובע האם הקלף חדש או ישן. מתוך עיון במפרשים ובחילופי הגרסאות עולה שקיימות שתי גישות התלויות אולי בהתייחסות להשפעות השונות של העיבוד בעפצים על הקלף.

א. על פי פירוש רש"י במקום קלף מעובד נחשב כקלף ישן ואסור לתפרו: עתיקא - קלף ישן מיגניא קריעה. אפיצן - הוי שחור כעתיקא אפיצן מתוקן הקלף בעפצין שקורין גל"ש". ד"ר משה קטן באוצר לעזי רש"י מפרש: gales גידולים טפיליים בעץ אלון – עפצים. מעניין לציין שגם באנגלית בת ימינו עפצים נקראים Galls. העפצים (ראה בהרחבה במאמר "ולא פרעתיך מאה עפצי") מכילים ריכוז גבוה של החומר טאנין שבו משתמשים עד ימינו לצורך עיבוד עור. המפתח לפעילות הטאנין היא יכולת הקישור שלו לחלבוני העור. מולקולות הטאנין נקשרות לחלבון הקולגן וכך מאפשרות את השימוש התעשייתי בעור. שינוי מולקולות הקולגן מונע תהליכי רקבון ומעניק לעור גוון כהה יותר. רש"י מתייחס לגוון הכהה של הקלף המעובד בעפצים הנראה כקלף ישן ולכן סובר שגנאי להמשיך להשתמש בגליון מעין זה גם אם הוא נתפר.

ב. ראשונים אחרים סוברים שקלף שעובד בעפצים נחשב כקלף חדש ומותר לתופרו ואילו קלף שאיננו מעובד נחשב כקלף ישן. כנראה שהדגש הוא על חוזקו של הקלף המעובד. העיבוד בעפצים גורם לקלף להיות גמיש וחזק ולכן ניתן לתופרו.
 

עפצים של אלון התולע - לפני הבשלתו העפץ בצבע ירוק		עפצים של אלון התולע – שימו לב לפתחי היציאה של הצרעה הבוגרת

מצ"ב שני קטעי מאמרים לתוספת הסבר (למאמרים השלמים לחץ על הקישוריות): 
 

עיבוד עורות בעפצים - מסורת ספרד - הרב מיכאל פרץ-מקסיקו

א. מגילה (יז.): היתה [המגילה] "כתובה על הדפתרא, לא יצא, עד שתהא כתובה על הספר" [פירש רש"י על הספר קלף]. עכ"ל מתניתין. ובגמ' (יט.): "דיפתרא- דמליח וקמיח ולא עפיץ. ע"כ. פירש רש"י: קמיח במים, ולא עפיץ, מעובד בעפצים שקורין גל"ש. ע"כ. וכתב התוס' ד"ה דיפתרא- דמליח וקמיח ולא עפיץ. קשיא א"כ היאך כותבין על קלפים שלנו, דלא עפיצי ספר תורה ותפילין ומגילה. ותירץ רבינו תם, שהסיד שאנו נותנין בקלפים שלנו מהני כעפצים, ותדע דבגיטין (יט.) אמר דבלא עפיץ יכול להזדייף, ושלנו אין יכול להזדייף על [צד] הלבן. עכ"ל. וכ"כ הרא"ש (פ"ב, סימן ב): "וקלפין שלנו אע"ג דלא עפיצי, תיקון שלנו חשוב כמו עפצים שלהם. והארכתי בזה בהלכות ס"ת (סי' ב). עכ"ל.

והר"ן מגילה (ו.) כתב: "גמ' דפתרא דמליח וקמיח ולא עפיץ, מהכא משמע דאין כותבין אלא על עור מעופץ. ומיהו כתב ר"ת ה"מ בעבוד שלהם, שלא היה טוב בלא עפצים, אבל עבוד שלנו טוב ומתקיים, אע"פ שאינו מעופץ. ותדע לך שהרי בגיטין פסלו דפתרא ומפני שיכול להזדייף כדאמרינן (גיטין יא:) והא בעינן כתב שאינו יכול להזדייף, ומשנינן בדעפיצן. ואנו רואים שעבוד שלנו אינו מזדייף מצד הלבן, מיהת. אע"פ שאינו מעופץ. ואף בימי רבותינו [שבגמ'] היו כותבים בעור שאינו עפוץ, דאמרינן במנחות (מנחות לא:) קרע הבא בתוך שתים יתפור, בתוך שלש לא יתפור, והא תניא בתוך שלש יתפור וכו' ומשני לא קשיא, הא בחדתא הא בעתיקתא, ולאו חדתא חדתא ממש, ולא עתיקתא עתיקתא ממש, אלא הא דעפיצן הא דלא עפיצן, אלמא אף בס"ת היו כותבים בקלפים שאינן עפוצין. עכ"ל. ומבואר בגמ' דס"ת כשר בלא אפיצן. ולפי גירסת רש"י במנחות, ובגמ' שלנו, מבואר דבלא אפיצן חשיב חדתא, ואפילו בשלש יתפור, א"כ עדיף לא אפיצן. עיי"ש.

אבל הרי"ף (הל' ס"ת) גרס הא דעפיצא והא דלא עפיצא. ופירש רבינו יהונתן (נמוקי יוסף), עפיצא- הוא עיבוד הקלף ומתוקן כראוי ואז הוא חזק. דלא עפיצא הוא חלוש ויקרעו מקום התפירות עכ"ל. מבואר שעפיצא כשר גם בשלשה, משום שהוא חשיב יותר, ומשובח יותר, וכן נראה מדברי הר"ן בשבת פ' המוציא יין, ומדברי הרמב"ם (פ"ט מהל' ס"ת, הט"ו), וכה"ג כתב גם הטור (יו"ד, סימן רפ), ודלא כפירש"י, אבל במרדכי (סי' תתקנח) כתב בשם ר"י כפירש"י, וכ"כ עוד בהגהות מרדכי דגיטין (סי' תסג) משם תשובת הרשב"א כפירש"י. ור"י מלוניל פי' דעפיצא הוא חלוש, ובשאינו עפיץ הקלף חזק. כ"כ בהגהות וציונים שעל הרי"ף (אות ו). והרא"ש גרס כהרי"ף. ובהגהות הגרעק"א הביא גירסת הרי"ף. ומאחר והרי"ף, והרמב"ם, והר"ש, ורבינו יהונתן, והר"ן פירשו דעפיצן משובח יותר, הכי הלכתא.

עיבוד קלף בעפצים - הרב יהודה שרז

והנה - ממה שהתברר אצל מעבדי עור בכל העולם, שבקיאים בתהליכים הטבעיים המתרחשים בעור בהשפעת חומרים שונים, הן מפיהם והן מפי כתבם, מהו טבע הסיד ותפקידו בתהליך העיבוד, ומהו טבע העפצים ותפקידם בתהליך זה , הוא כי חומרים אלו שונים זה מזה , והפכיים זה מזה בתכלית ואין שום דבר משותף בתכונותיהם.

וזאת למודעי, כי מלבד עיון בספרים מקצועיים, כתתי רגלי אל בתי המלאכה לעיבוד עור וראיתי כל הנעשה שם, הטרחתי על העבדנים בחקירות ודרישות על כל שלב ושלב ועל כל החומרים, עיבדתי עור בעצמי מהחל ועד גמירא, ואף אני כותב על קלפים אלו הלכה למעשה. כך שבעל כרחי הפכתי מומחה לנושא זה ויכול אני להעיד מכלי ראשון על אמיתות הדברים שאכתוב לקמן .

ומה שהתברר לנו הוא, שהעור מורכב מסוגים שונים של חלבונים ושומנים המונחים בשכבות וארוגים זה בזה. תהליך העיבוד מטרתו לשמר את העור למשך שנים רבות ולהקנות לו עמידות הן בפני פגעי האקלים, כגון רטיבות או יובש, והן בפני תהליכי ריקבון הפוגעים בכל חומר מן החי והצומח. כמ"ש בפירוש המשניות לרמב"ם , שבת פ"ז משנה ב' וז"ל: וענין העבוד, חזוק הדברים הרפים כדי שלא יפסדו במהרה וכו' . עכ''ל.

במשך תהליך העיבוד מופרדים מן העור חלקים חיצונים ופנימיים אשר מפריעים לתהליך השימור או שאינם נחוצים במוצר הסופי, כגון שכבת העור העליון (אפידרמיס),שערות, קרומים ושומנים מהצד הדבוק בבשר, חלבונים ושומנים תת עוריים. תהליך הפרדה זה נעשה ע"י השריית העור בתמיסת סיד, אשר עפ"י חכמת הטבע נקרא חומר בסיסי)אלקלי), ותפקידו, עפ"י טבעו, להמיס את שכבת העור העליונה ואת שרשי השערות, להמיס ולעכל שומנים וחלבונים תת עוריים לרפות ולנפח את העור באמצעות ספיגת יתר של המים לתוך תאי העור. שלב זה נחוץ כשלב הכנה ואיכשור, הוא 'מרוקן' את העור ומנקה אותו , ומאפשר חדירת החומרים העפציים בשלב הבא . בזמן התלמוד היה שלב זה נעשה באמצעות שרייה במי שעורים , הלא הוא שלב ה'קמיח'  לאחר שריה זו נשטף העור במים והסיד וכל המנויים לעיל נשטפים החוצה עם המים.

עתה העור הוא ספוגי , נפוח מכפי מדתו ומלא במים. מניחים אותו לייבוש לזמן מה, ובעודו לח שורים אותו בתמיסת חומרים עפיצים שמקורם בקליפות עצים שונים, השייכים עפ"י הטבע לסוג החומרים החומציים (אסיד), אשר תפקידם בתהליך העיבוד למשוך מתוך העור את עודף הנוזלים, לכווץ את סיבי החלבון הנותרים, באמצעות שינוי מבנה כימי ומרחבי של מולקולות החלבון, ובכך לסגור את החללים שנוצרו במרקם העור כתוצאה מעיכול החלבונים והשומנים ע"י הסיד. תהליך זה הוא הגורם שימור לעור, מחזק אותו ומקנה לו גמישות לאורך שנים.

כאן המקום להסביר את המושגים-כיווץ ו-חיזוק אשר יש הטועים וסוברים כי הקלף אשר משתמשים בו לכתיבת סת"מ מכווץ ומחוזק ע"י היבוש והמתיחה שלאחרי העיבוד בסיד. וטעותם ברורה, שכיווץ וחיזוק הן פעולות שאמור החומר המעבד עצמו לפעול על העור,כמ"ש הר"מ-עפצא וכיוצא בו מדברים שמקבצים את העור ומחזקים אותו וכו'. הכיווץ שגורמים החומרים העפציים לעור, פרושו , כיווץ כימי של שרשראות חלבוני העור, בדומה למה שעושה חום לחלבון הביצה. (הרוצה לראות תהליך של כיווץ חלבון ע"י חומר עפצי, יקח חלבון ביצה נוזלי ויוסיף לו-חומץ או מיץ לימון או יין יבש לבן.וכדי להשוות, אפשר מכנגד ,להוסיף אבקת סיד לחלבון).

מכל זה, הראת לדעת שסיד ועפצים חומרים המנוגדים זה לזה בטבעם, ופעולתם על העור שונה לחלוטין זה מזה. יתרה מזו, לטענת העבדנים, אם לא יעבור העור תהליך עיפוץ, למרות שעובר תהליך שרייה בסיד, יתחיל להירקב תוך ימים ספורים אם ישאר לח או יבוא במגע עם מים.

לעיון נוסף:

אלון התולע באתר צמח השדה

ראה כאן קטע וידאו העוסק בקשר בין אלון וצרעה יוצרת עפצים.  
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.