אתר דרשו, על פי 'נשיח בחוקיך' מתוך 'וישמע משה':
זכיתי להעלות שאלה זו לפני גאון ישראל הגרי׳׳ש אלישיב זצוק׳׳ל, ואמר לי: אחרי שלומדים את הגמרא בספרים אלו – עדיין יש הרבה במה להתייגע. וכעת זכיתי להיכנס לפני ראש הישיבה הגראי׳׳ל שטינמן (שליט׳׳א) זצ׳׳ל ואמר לי כהאי לישנא: יש מספיק ללמוד גם אחרי הגמרות הללו.
וכדברים אלו שמעתי מהרבה מגדולי דורנו, ה"ה הגאונים הגדולים רבי חיים קניבסקי ורבי נסים קרליץ שליט׳׳א. והגר׳׳נ קרליץ הוסיף, שבאמת רק מי שנעזר בספרים אלו רק בשביל הבנה הראשונה, ואחר כך חוזר ומתבונן ומעיין בעצמו בדברים ומתייגע בהבנתם – רק הוא בכלל עמל בתורה, אבל מי שנשאר בהבנה השטחית הראשונה שהבין בקלות ע׳׳י ספרי העזר, אינו נחשב עמל בתורה.

כל אחד והסגנון האישי שלו
אין פה דרך ברורה לכולם
לענ"ד עדיף קודם להיות בקי בש"ס ורק אחרי זה ללמוד עם תוס',
הרי תוס' כתב את פירושו לאחר שלמד את הש"ס ואז הקשה ממקום למקום וכו'.

תשובת הרב יעקב שכטר:
כבוד השואל היקר.
כנראה אתה חושש שאם תתחיל מיד, כשאוחזים באמצע מסכת, זו תהיה "התחלה ברגל שמאל", מכיוון שכבר איבדת את הכניסה החלקה לתוך הנושא של המסכת, ולכן בדעתך שאולי עדיף לפתוח דף חלק כשיתחילו את המסכת הבאה.
יש בזה משהו כמובן, אבל לא זו הדרך. רבותינו כבר אמרו ש"מצוה הבאה לידך - אל תחמיצנה". והדחיינות היא דרך המלך לייאוש כללי. כשיש התעוררות לדבר טוב, צריך מיד לתפוס אותה ולעגן אותה במעשים.
אוכל לספר לך "מעשה רב". בשכונה שאני גר רצו לפתוח שיעור בדף היומי. בסוף חודש אלול בשנת תשנ"ז. המחזור ה-11 של הדף היומי התחיל בכ"ז באלול תשנ"ז, בימים האחרונים של השנה. היתה מחשבה שאין טעם לפתוח שיעור כמה ימים לפני ראש השנה, שהרי מיד תהיינה הפרעות של החגים, בהם אנשים מתפללים בבתי כנסיות רחוקים, או נוסעים להורים וכדומה, וכדאי לפתוח את השיעור אחרי החגים. הלכו להתייעץ עם הרב ניסים קרליץ זצ"ל [מחבר ספרי ההלכה "חוט שני"], והוא הורה וייעץ להתחיל מיד. באומרו: ראשית כל, דבר טוב לא דוחים. דבר שני, באותה מידה שיש הפרעות בתקופת חגים, כדאי לקחת בחשבון שיש גם תופעה הפוכה, של אנשים שבאים לתקופת החגים להתארח, והם דוקא מחפשים שיעור טוב, וזו דוקא יכולה להיות סיבה שהשיעור יתבסס היטב.
על דרך זו, אומר לך שואל יקר, מלבד שכדאי לך להתחיל מיד "כי דבר טוב לא דוחים", יש עוד סיבה. לפעמים כשמתחילים דבר חדש, יש קצת "חריקות". עד שהדברים מסתדרים. לכן ישנה סברא שכדאי שכל החריקות והתיאומים ייעשו באמצע מסכת, וכשתתחיל המסכת הבאה העסק כבר יזרום כמו שצריך.
תחזקנה ידיך ותעשינה כפליים לתושיה.

מומלץ ללמוד מסכת קצרה מסדר מועד.
מסכת תענית נחשבת יחסית למסכת קלה, וגם מסכת מגילה.

ממליץ על סוכה, ראש השנה, סוטה.

בודאי שזה טוב
מדוע לא?

רצוי להתחיל באחת המסכתות הקצרות שבסדר מועד,
מקובל להמליץ על מסכת תענית/מגילה/סוכה

תשובת הרב ינון עזרא שרים:
שלום וברכה ויישר כח שאתה עוסק בתורה ומשקיע זמן ומחשבה כיצד לשפר את הלימוד ולנצל את הזמן בצורה טובה יותר.
כתוב בגמרא במסכת ברכות דף סג עמוד ב: ''עשו כתות כתות ועסקו בתורה, לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה. כדרבי יוסי ברבי חנינא, דאמר רבי יוסי ברבי חנינא: מאי דכתיב ''חרב אל הבדים ונאלו'' חרב על שונאיהם של תלמידי חכמים שיושבים בד בבד ועוסקים בתורה. ולא עוד אלא שמטפשים, כתיב הכא ונאלו, וכתיב התם אשר נואלנו. ולא עוד אלא שחוטאים שנאמר ואשר חטאנו". ואם כן, ברור שללכת לשיעור זה לימוד במעלה טובה יותר.
אבל לפעמים קשה להתרכז בשיעור או לחילופין יש רצון ללמוד את הדף בעצמך ויש בכך בהחלט חשיבות.
עצתי היא, שתשתתף בשיעור ובנוסף תלמד את הדפים בבית וכמובן את הדפים שאתה מחסיר בשיעור תשלים בעצמך בבית, ואם אין בידך מספיק זמן תקפיד להגיע להשתתף בשיעור לפחות שלוש פעמים בשבוע ובשאר הימים תלמד לבד, וכמובן שבסיומים ובאירועים נוספים של השיעור תקפיד להיות שותף.
יהי רצון שחפץ השם בידך יצלח ותזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים.