תשובת הרב יעקב שכטר:
כבוד השואל היקר.
כנראה אתה חושש שאם תתחיל מיד, כשאוחזים באמצע מסכת, זו תהיה "התחלה ברגל שמאל", מכיוון שכבר איבדת את הכניסה החלקה לתוך הנושא של המסכת, ולכן בדעתך שאולי עדיף לפתוח דף חלק כשיתחילו את המסכת הבאה.
יש בזה משהו כמובן, אבל לא זו הדרך. רבותינו כבר אמרו ש"מצוה הבאה לידך - אל תחמיצנה". והדחיינות היא דרך המלך לייאוש כללי. כשיש התעוררות לדבר טוב, צריך מיד לתפוס אותה ולעגן אותה במעשים.
אוכל לספר לך "מעשה רב". בשכונה שאני גר רצו לפתוח שיעור בדף היומי. בסוף חודש אלול בשנת תשנ"ז. המחזור ה-11 של הדף היומי התחיל בכ"ז באלול תשנ"ז, בימים האחרונים של השנה. היתה מחשבה שאין טעם לפתוח שיעור כמה ימים לפני ראש השנה, שהרי מיד תהיינה הפרעות של החגים, בהם אנשים מתפללים בבתי כנסיות רחוקים, או נוסעים להורים וכדומה, וכדאי לפתוח את השיעור אחרי החגים. הלכו להתייעץ עם הרב ניסים קרליץ זצ"ל [מחבר ספרי ההלכה "חוט שני"], והוא הורה וייעץ להתחיל מיד. באומרו: ראשית כל, דבר טוב לא דוחים. דבר שני, באותה מידה שיש הפרעות בתקופת חגים, כדאי לקחת בחשבון שיש גם תופעה הפוכה, של אנשים שבאים לתקופת החגים להתארח, והם דוקא מחפשים שיעור טוב, וזו דוקא יכולה להיות סיבה שהשיעור יתבסס היטב.
על דרך זו, אומר לך שואל יקר, מלבד שכדאי לך להתחיל מיד "כי דבר טוב לא דוחים", יש עוד סיבה. לפעמים כשמתחילים דבר חדש, יש קצת "חריקות". עד שהדברים מסתדרים. לכן ישנה סברא שכדאי שכל החריקות והתיאומים ייעשו באמצע מסכת, וכשתתחיל המסכת הבאה העסק כבר יזרום כמו שצריך.
תחזקנה ידיך ותעשינה כפליים לתושיה.

מומלץ ללמוד מסכת קצרה מסדר מועד.
מסכת תענית נחשבת יחסית למסכת קלה, וגם מסכת מגילה.

שלום רב
ראה כאן
הרבה לומדים עם קרבן העדה או תקלין חדתין
אך כדאי גם להשתמש בפירושים הרווחים כיום - שוטנשטיין מתיבתא וכדומה

תשובת הראל שפירא:
סדר המסכתות בש"ס שלך הוא כפי סדר המסכתות שהודפסו בש"ס וילנא. בסידור זה המסכתות מסודרות לפי סדר מועדי השנה: ראש השנה, יומא, סוכה, ביצה. ההיגיון שבסידור זה מובן כמובן היטב.
לעומת זאת, סדר לימוד הדף היומי הוא כפי סדר המסכתות שבדפוסי המשנה (וכפי שהוא אף בדפוסי גמרא אחרים חוץ מדפוס וילנא, כמו דפוס סלאוויטא, שעליו התבסס הרב מאיר שפירא מלובלין, מייסד לימוד הדף היומי), והוא כפי שפירטת בשאלתך: יומא, סוכה, ביצה, ראש השנה.
אם כך, לבטח תשאל כעת, מדוע הסדר בדפוסי המשנה הוא לא לפי סדר מועדי השנה אלא מסודר באופן אחר?
שאלה זו נשאל רב שרירא גאון באגרתו: "מה טעם עשו בזה הענין, מה טעם הקדימו כפורים לשקלים וסוכה ליום טוב ושתיהן לראש השנה", והשיב על כך: "כך הורגלו החכמים לשנות, ואם יש מי שנוח לו להקדים או לאחר הרשות בידו". – לפי דבריו, אין חשיבות עקרונית לסדר המסכתות. אמנם, בספר יוחסין מביא בשם רב שרירא, שהטעם לכך שמסכת יומא היא לאחר מסכת שקלים הוא בגלל שמסכת יומא דומה לשבת ועירובין.
לעומתו, הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות עמד על כך ונתן טעם עקרוני לכל סדר המסכתות, ובנוגע למסכתות שבשאלתך כתב כך:
"ואחריה פסחים לפי שהוא מצוה ראשונה שנצטוינו בה על ידי משה, ועוד שהוא סמוך לשבת בפרשת מועדות. ואחריה שקלים כסדר הכתוב. וכפורים אחר שקלים כפי הסדר, כי מצות שקלים בכי תשא וכפורים באחרי מות. ואחר כך בא לגמור עניני שלש רגלים. וכיון שכבר דבר על פסחים נשאר לו לדבר על סוכות ושבועות, ואין לו מה לדבר על שבועות זולת דברים השייכים בכל יום טוב והיא מסכת ביצה, לפיכך הקדים סוכה לפני ביצה בגלל ריבוי מצוות סוכות. ולא נשאר לו מפרקי השנה שנזכרו במקרא זולת ראש השנה, לפיכך דבר על ראש השנה אחרי ביצה, ובכך נשלמו עניני המועדים שנזכרו בתורה".
טעם נוסף לסידור המסכתות כתב הרב ראובן מרגליות (יסוד המשנה ועריכתה, עמ' כו-כז):
"אולם המתבונן ימצא בכל סדר משנה סדר מלאכותי (...) שהקדים רבי בכל סדר המסכתות הכוללות פרקים יותר לפני המסכתות הקטנות, ועל יסוד זה נבין את אשר סידר איזה מסכת באחרונה בעוד אשר בהגיון לה משפט הקדימה על המסודרת לפניה, כאשר סידר ראש השנה אחרי יומא וסוכה שתמה על זה השואל את רב שרירא גאון, וכן קדושין אחרי גטין וכאלו שנדחק בהם רבינו הגדול הר"מ ז"ל". - לפי דבריו, הסדר הוא מהגדול לקטן: יומא (8 פרקים), סוכה (5 פרקים), ביצה (5 פרקים), ראש השנה (4 פרקים).
בהצלחה בלימוד מסכת יומא! 

בודאי!
פשיטא!

אלו אכן המסכתות הקלות.
האם אתה מתכוון שאתה מעוניין לדעת אלו עוד מסכתות קלות יש? - ראש השנה.

נראה לכאורה שכדאי לעשות עם בני הבית כדת וכדין,
ואח"כ להצטרף לחברותא - והוא זה שיאמר את נוסח ההדרן.