var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=23959;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","47"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("23959","0","חידה","18/10/12 11:03","ב חשון","תשע"ג","11:03","מתפעל","מזמן לא הכנסתי,

אדם יש בידו פרי והסתפק על כשרותו. הלך לשאול את הרב מה הדין.
אמר לו הרב: אילו באת לפני רבע שעה* היה מותר לך לאכול מהפרי, אבל עכשיו זה אסור.

מדוע?

* רבע שעה זו רק דוגמא, זה יכול להיות גם חצי שעה ויותר או חמש דקות ופחות.","148","","4218","True","True","False","","990","31.44.129.88","0","0","כללי|",""),new Message("23967","23959","[ללא נושא]","18/10/12 12:40","ב חשון","תשע"ג","12:40","כדי","יכולות להיות הרבה תשובות לשאלה מעין זו.

אציגה נא אחת מהן:

היה אוכל באשכול וחשכה עליו לילי שבת לא יגמור אכילתו בשבת עד שיעשר. ואם הניתן לאחר שבת ה''ז גומרו (רמב"ם הלכות מעשר פ"ה הכ"ג).","249","","4218","True","True","False","","219","79.182.198.57","0","23959","כללי|",""),new Message("24024","23959","חידה נוספת","21/10/12 07:52","ה חשון","תשע"ג","07:52","מתפעל","היכן יש דין בשבת שמותר לבצע פעולה מסויימת רק ביחיד ולא ע"י שניים שכל אחד עושה חצי מהפעולה?
באופן פשוט המצב הפוך. שנים שעשאוה פטורים והיחיד שעשה חייב.","148","","4215","True","True","False","","209","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24064","23959","חידה נוספת","22/10/12 13:15","ו חשון","תשע"ג","13:15","מתפעל","איפה יש לנו נפקא מינא לדינא בכמה השמש יותר גדולה מכדור הארץ?
הרמב"ם מביא את זה ביד החזקה כנפקא מינא מעשית. (אמנם הוא גם מביא את זה כעובדה ביסודי התורה).","148","","4214","True","True","False","","194","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24078","23959","אז הנה חידה חדשה","23/10/12 10:13","ז חשון","תשע"ג","10:13","מתפעל","אני מקוה שלא הכנסתי את זה בעבר

יהודי צדיק, רוצה לבא להתפלל בבית הכנסת, והנה הפלא ופלא, אומרים לו: התכבד ושב בבית. אל תבוא לבית הכנסת. למה ומדוע?","148","","4213","True","True","False","","243","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24114","23959","והנה עוד חידה","24/10/12 14:44","ח חשון","תשע"ג","14:44","מתפעל","ראובן ושמעון חברים טובים, יראי שמים. חזרו מתפילת שחרית ונפגשו בדרך, עמד ראובן לומר שלום לשמעון, והנה אומר לו ת"ח אחד, ראובן, אל תאמר שלום לשמעון, זה אסור!


(ולא מדובר באבל)","148","","4212","True","True","False","","212","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24406","23959","והנה עוד חידונת","01/11/12 09:34","טז חשון","תשע"ג","09:34","מתפעל","היכן יש לנו בית יוסף על הטור שכותב כי הסימן הוא מאד פשוט ואין שום צורך להסביר אותו.
לכאורה היה יכול הבית יוסף לדלג ולא לכתוב כלום.
למה היה חשוב לו להסביר שהסימן פשוט?

והעיקר, הסימן ממש לא פשוט, יש שם משהו מהקבלה שנראה לי כי אינו מובן כלל וצריך הסבר. כנראה שעבור מרן היתה תורת הנסתר דבר פשוט ביותר...","148","","4204","True","True","False","","196","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24423","23959","טוב, אז הגענו לחידה חדשה","01/11/12 13:21","טז חשון","תשע"ג","13:21","מתפעל","היכי משכחת לה שאדם צריך לברך בורא פרי העץ על יין משובח?

(זהו חידוש של התפארת ישראת ביכין דיליה, איני יודע אם יש מהפוסקים שפסק כך הלכה למעשה והוא חידוש מעניין)","148","","4204","True","True","False","","178","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("23979","23967","יישר כח, אז אשכלל את החידה","18/10/12 23:09","ב חשון","תשע"ג","23:09","מתפעל","הרבה תשובות יכולות להיות?
אשמח לשמוע עוד תשובות. מישהו ענה לי פירות שביעית שהגיע זמן הביעור.

אז הנה השכלול:

מדובר בפרי שהיה אסור, אח"כ הותר, ואח"כ נאסר שוב.","148","","4218","True","True","False","","293","31.44.129.88","0","23959","כללי|",""),new Message("23994","23979","ולהוסיף הערה על החידה הזו","19/10/12 12:48","ג חשון","תשע"ג","12:48","מתפעל","מדובר בפרי שעומד על השולחן, מבלי שאף אחד נוגע בו ולא קורה איתו שום דבר פיזי. גם שון חלןת לא חלה עליו.
יש לו זמן שהוא אסור, לאחר מכן יש זמן שהוא מותר, ושוב לאחר זמן הוא נאסר שוב.
הכיצד?","148","","4217","True","True","False","","268","31.44.129.88","0","23959","כללי|",""),new Message("24023","23994","והנה התשובה","21/10/12 07:33","ה חשון","תשע"ג","07:33","מתפעל","מדובר שאדם קנה פירות מעם הארץ והם אסורים באכילה באיסור דמאי.
האיש שם את הפירות על השולחן והנה הגיעה השבת. רצה לאוכלם בשבת ולכן שאל את העם הארץ אם עישר וענה לו שעישר, וממילא כעת בשבת קדש מותר לו לאוכלם והפירות הותרו כי עם הארץ אימת שבת עליו ולא משקר. היהודי שלנו לא אכל את הפירות והנה הגיע מוצאי שבת והפירות חוזרים לאיסורים הראשון. כעת אם ירצה לאוכלם צריך הוא לעשר.


רמב"ם הלכות מעשר פי"ב הל' א-ב","148","","4215","True","True","False","","211","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24059","24023","אם כבר דיברנו על ע"ה - עוד תשובה אפשרית","22/10/12 10:55","ו חשון","תשע"ג","10:55","כדי","גמ' דחגיגה (כו.) ובפ"ק דביצה (יא:), הפותח את חביתו ברגל, למרות שטהורה ברגל, אחר הרגל חוזרת לטומאתה. וממילא לגבי חבר שמקפיד לאכול בטהרה: לפני הרגל יהיה אסור, ברגל - מותר, ולאחריו - אסור.","249","","4214","True","True","False","","260","79.176.226.159","0","23959","כללי|",""),new Message("24029","24024","מילה ופריעה","21/10/12 11:06","ה חשון","תשע"ג","11:06","כדי","לדעת מרן ביו"ד ס"ס רסו: יש ליזהר שלא ימולו שני מוהלים מילה אחת בשבת, שזה ימול וזה יפרע, אלא המל הוא עצמו יפרע. ע"כ.
ויש הרבה להאריך בנידון זה, אך די בזה.","249","","4215","True","True","False","","193","79.180.218.65","0","23959","כללי|",""),new Message("24038","24024","ועוד, מסברה","21/10/12 22:48","ה חשון","תשע"ג","22:48","דוד כוכב","בדין שני שעשאוה כתב רש"י במסכת שבת דף צב ע"ב:
"ור' יהודה פוטר - דלאו אורחיה בהכי".
לפי דבריו אפשר שהוא הדין במלאכה שדרכה דוקא בשנים, שאם עשאה יחיד פטור משום "שנים שעשאוה הפוך" - שגם זה בכלל מיעוט הפסוק.

(את הסוף: "שגם זה בכלל מיעוט הפסוק" הדגשתי משום דברי שו"ת מנחת שלמה תנינא (ב - ג) סימן כט: "חושבני דכיון שמפורש כתב רש"י בתחלת הסוגיא [בשבת צ"ג ע"א ד"ה וחד] דטעמא דפטור הוא "משום דלאו אורחיה בהכי", מצינן לומר דקרא דבעשותה לא אתי למעוטי כי אם בכה"ג דלאו אורחיה בהכי ואמרינן דאע"ג שאין זה חשיב ממש כלאחר יד דפטור גם בלא שום דרשא מקראי, אפי"ה אשמעינן הך קרא דפטור, משא"כ בשאר איסורי תורה").","125","","4215","True","True","False","","101","95.86.87.70","0","23959","כללי|",""),new Message("24040","24029","יישר כח כדי - איך הגעת לזה?","21/10/12 23:17","ה חשון","תשע"ג","23:17","מתפעל","מה יש להאריך בנידון?
הרבה תמהו על פסק המחבר ואף הרמ"א שם במקום תמה על דין זה אבל לבסוף כתב שבכל זאת יש לקיים דבריו לכתחילה.","148","","4215","True","True","False","","165","212.76.106.133","0","23959","כללי|",""),new Message("24056","24038","יישר כח, אמנם כאן זה שונה","22/10/12 10:06","ו חשון","תשע"ג","10:06","מתפעל","כי מצות המילה מתחלקת לב' פעולות. החיתוך והפריעה. וממילא מצד מצוות המילה, שניים עשו אותה אבל כל אחד עשה פעולה שונה. בפטור של שניים שעשאוה, מדובר בפעולה אחת ששניים עשאוה ביחד.","148","","4214","True","True","False","","181","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24060","24040","אענה על האחרונה","22/10/12 11:08","ו חשון","תשע"ג","11:08","כדי","התכוונתי לדברי הנו"ב והשאג"א אעיקרא דדדינא. ועי' בשו"ת רב פעלים ח"ג (חאו"ח סי' לב) מדין חצי שיעור במ"ע, וי"ל בדבריו ואכ"מ. ועי' בשו"ת חת"ס ח"ו (סי' צט). וזאת, מלבד דברי הנו"כ באו"ח סי' שלא וביו"ד ס"ס רסו.","249","","4214","True","True","False","","202","79.176.226.159","0","23959","כללי|",""),new Message("24062","24059","יפה - יישר כח","22/10/12 12:00","ו חשון","תשע"ג","12:00","מתפעל","","148","","4214","False","True","False","","154","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24065","24064","אתה מתכוון","22/10/12 13:48","ו חשון","תשע"ג","13:48","כדי","לפרק ה' מהלכות שבועות הכ"ב?

אגב, היום ידוע שאין כך הדברים, אלא היא גדולה (בנפחה) ביותר מפי מליון מכדוה"א.","249","","4214","True","True","False","","186","79.176.226.159","0","23959","כללי|",""),new Message("24069","24065","אכן כן","22/10/12 15:44","ו חשון","תשע"ג","15:44","מתפעל","אין עליך.

אולי הרמב"ם מדבר בקוטר לא בנפח.","148","","4214","True","True","False","","176","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24081","24078","אולי","23/10/12 10:42","ז חשון","תשע"ג","10:42","כדי","אבל
בבית מקום לימודו למ"ד בסי' צ.
בי"כ שמדברים בו עפ"י השל"ה (כמדומני)","249","","4213","True","True","False","","234","79.180.218.20","0","23959","כללי|",""),new Message("24097","24078","א) אָבֵל","24/10/12 02:31","ח חשון","תשע"ג","02:31","דוד כוכב","ב) החתם סופר (יו"ד סימן ז) כתב שחולה במחלת הנפילה, יתפלל בביתו ולא יבא לבית הכנסת כשהנפילה מפחידה את הילדים.

ג) בשו"ע או"ח צ, ט:
"אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפללו הציבור והוא מתפלל ביחיד, אעפ"כ יתפלל בב"ה".
וכתב המשנה ברורה:
"ופשוט דאם הוא ת"ח ויש חשש חילול השם כשיבוא אחר התפלה בבהכ"נ דיתפלל בביתו".

ד) בשו"ע או"ח קא, ב:
"ואם אינו יכול לכוין בלחש, מותר להגביה קולו; וה"מ בינו לבין עצמו, אבל בצבור, אסור, דאתי למטרד צבורא".
וכתב בביאור הלכה:
"דאתי למיטרד ציבורא - אלא אם אינו יכול לכוין בלחש ילך ויתפלל בביתו בקול [פרישה]".

ה) שולחן ערוך הרב אורח חיים הלכות תפלה סימן צ:
"מי שתורתו אומנתו ואינו מתבטל כלל (כי אם לדברים הכרחים לצרכי גופו ולימודו) אין לו לבטל מלימודו ולילך לבית הכנסת אלא יתפלל בביתו בעשרה ואם לא ימצא עשרה טוב לו שיתפלל יחידי משיתבטל מלימודו בשעת הליכה לבית הכנסת".

ו) חיי אדם חלק א כלל יז סעיף ה:
"אף שמצוה גדולה להתפלל בבית הכנסת, אם יהיה נכשל שם על ידי חברים רעים בדברים בטלים וליצנות, וכיוצא בו, או שלא יוכל לשמוע שם קריאת ספר תורה ותפילת הש"ץ, מוטב שיתפלל בביתו בעשרה".","125","","4212","True","True","False","","126","213.151.50.4","0","23959","כללי|",""),new Message("24082","24081","אבל רח"ל, זה פשיטא","23/10/12 12:35","ז חשון","תשע"ג","12:35","מתפעל","דיברנו על חידוש.

לגבי סימן צ', כתוב שם שזה רק אם יש לו מנין בביהמ"ד ואם תורתו אומנותו, אבל בהחלט זו גם תשובה נכונה ולא עליה כיוונתי.

בי"כ שמדברים בו, אזי לאף אחד אסור להתפלל שם, הלא כן? אני מדבר שהאיש הספציפי הזה, רק הוא שלא יבוא לבית הכנסת.","148","","4213","True","True","False","","192","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24087","24082","לגבי סי' צ.","23/10/12 13:54","ז חשון","תשע"ג","13:54","כדי","הלא מפורש שם דעת הרמ"א בשם י"א (והיא דעת תר"י בשם תוס') שעדיפה תפילה בביהמ"ד אף בלא מנין.","249","","4213","True","True","False","","176","109.64.246.29","0","23959","כללי|",""),new Message("24108","24097","יישר כח רבי דוד","24/10/12 08:03","ח חשון","תשע"ג","08:03","מתפעל","לא ידעתי שיש כל כך הרבה היכי תמצי לענין הזה.

ובכלל התכוונתי לדבר אחר שהוא בעיני בגדר חידוש

חתן בז' ימי המשתה,

וזה לשון הט"ז בסימן קל"א ס"ק י': "על כן נראה לי דכל ז' ימי המשתה לא יבוא החתן לבית הכנסת מטעם זה שלא ימנעו לומר תחנון". עכ"ל.

יום טוב","148","","4212","True","True","False","","208","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24111","24108","אדכרתן מילתא","24/10/12 09:55","ח חשון","תשע"ג","09:55","כדי","מה שכתב כעין זה הב"ש (אה"ע סי' סד ס"ק ב) בשם הפרישה על הדין שאסור לחתן לצאת יחידי וז"ל: כתב בפרישה, מזה נשתרבב המנהג שאינו יוצא החתן לב"ה כל שבעה ימים, כי אין בנמצא שילווהו אותו מביתו לב"ה ומב"ה לביתו. עכ"ל.","249","","4212","True","True","False","","262","109.64.246.29","0","23959","כללי|",""),new Message("24116","24114","תשעה באב","24/10/12 16:16","ח חשון","תשע"ג","16:16","דוד כוכב","נכרי, אם כבר אמר לו, אסור לכפול. מסכת גיטין דף סב ע"א.

אם 'בדרך' יכול להיות בבית המרחץ - "אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בבית המרחץ". מסכת שבת דף י ע"ב.

אם חזרו מתפילת שחרית מדובר כנראה שהתפללו, אבל גם אם לא התפלל, חייבים לומר אז שלום, כמבואר בגמרא ובפוסקים ודלא כי"א שבשו"ע.","125","","4212","True","True","False","","136","213.151.50.4","0","23959","כללי|",""),new Message("24119","24114","כשיודע","24/10/12 16:46","ח חשון","תשע"ג","16:46","כדי","בשמעון שאין דרכו להחזיר לו שלום שאז נקרא גזלן (ברכות ו:), וא"כ נמצא שגורם לו מכשול.","249","","4212","True","True","False","","215","109.64.246.29","0","23959","כללי|",""),new Message("24137","24116","ראובן ושמעון אתה מעמיד בנכרי?","25/10/12 13:04","ט חשון","תשע"ג","13:04","מתפעל","ודאי שלא,
ובדרך הכוונה ברחוב, לא בבית מרחץ,","148","","4211","True","True","False","","146","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24129","24119","איני סבור שכך הדין","25/10/12 02:09","ט חשון","תשע"ג","02:09","דוד כוכב",""התקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו". מסכת ברכות דף נד ע"א.
ולא משנה מה תהא תגובתו, 'הלעיטהו לרשע'. מסכת בבא קמא דף סט ע"א.
מה גם שיכול לוותר לחברו שלא יענהו ולמחול על 'גזילת העני'.

סיפר רעי שלמה כהן הגר בסמוך והרגיל לברך בקול את כל מי שפוגש בדרך. היה אדם אחד שלא היה משיבו כלל לשלום. אמרו לו: למה אתה מברכו, והרי הוא לא עונה לך כלל. וכך עשה, כשעבר לידו לא בירכו. מיד נזדעק אותו אדם ואמר, מה זה, כבר לא אומרים שלום? מאז ידע כמה חשובה אותה בירכת שלום גם למי שכביכול אינו מגיב.","125","","4211","True","True","False","","132","213.151.50.4","0","23959","כללי|",""),new Message("24138","24119","אמרנו חברים טובים","25/10/12 13:05","ט חשון","תשע"ג","13:05","מתפעל","ומדוע שלא ישיב לו שלום?
תמיד הוא משיב לו שלום.","148","","4211","True","True","False","","148","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24147","24137","חשבתי על כך","25/10/12 16:34","ט חשון","תשע"ג","16:34","דוד כוכב","מדובר במסכת גיטין דף יא ע"א על שמות מובהקים של נכרים: "כגון הורמיז, ואבודינא, בר שיבתאי, ובר קידרי, ובאטי, ונקים אונא". ולמרות זאת מצאנו יהודי בשם באטי, עם כל הפיקפוקים שבו.
לצערנו יש היום גם אחמד בן שרה, וגם... ראה בהודעה זו ובהודעה שלפניה.","125","","4211","True","True","False","","85","213.151.35.97","0","23959","כללי|",""),new Message("24140","24138","ריבית דברים?","25/10/12 13:12","ט חשון","תשע"ג","13:12","כדי","היינו כאשר לא היה רגיל לשאול בשלומו ועתה משום שהלווהו רוצה לשאול. כב"מ עה:.","249","","4211","True","True","False","","176","79.182.192.233","0","23959","כללי|",""),new Message("24272","24140","אכן כן, יישר כח, וחידה חדשה:","29/10/12 09:05","יג חשון","תשע"ג","09:05","מתפעל","אדם עומד להניח תפילין, מונחת לפניו שקית התפילין סגורה,
והנה ניגש אליו הרב ואומר לו: אתה חייב כעת להניח את התפילין של ראש לפני התפילין של יד.
היתכן?
מדוע?","148","","4207","True","True","False","","191","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24278","24272","כהן העובד בבית המקדש","29/10/12 09:17","יג חשון","תשע"ג","09:17","דוד כוכב","","125","","4207","False","True","False","","77","213.151.35.97","0","23959","כללי|",""),new Message("24282","24272","ידי האדם מגובסות...","29/10/12 11:09","יג חשון","תשע"ג","11:09","יהודי_קדום","","233","","4207","False","True","False","","106","79.183.167.238","0","23959","כללי|",""),new Message("24366","24272","בשקית תפילין צרה וארוכה עסקינן","31/10/12 08:25","טו חשון","תשע"ג","08:25","יהודי_קדום","שנותנים בה את התפילין זו על גב זו ולא זו לצד זו.

האדם, בטעות, הניח בשקית את התפילה של ראש על התפילה של יד שאז אין דרך להוציא תפילה של יד קודם ולכן הרב פסק לו: "אתה חייב כעת להניח את התפילין של ראש לפני התפילין של יד"","233","","4205","True","True","False","","154","79.183.178.229","0","23959","כללי|",""),new Message("24372","24272","חידה: איך יכול להיות שהמתפעל","31/10/12 10:33","טו חשון","תשע"ג","10:33","יהודי_קדום","גם ' מתעלל ' ברבים ובו בזמן גם מזכה אותם?

תשובה ברורה: חידותיו.","233","","4205","True","True","False","","105","79.183.178.229","0","23959","כללי|",""),new Message("24286","24278","לא הבנתי תשובתך","29/10/12 12:02","יג חשון","תשע"ג","12:02","מתפעל","קודם כל, כהן העובד בבית המקדש פטור מתפילין ונדמה לי שאסור לו להניח תפילין. אולי יש בזה משום ריבוי בגדים וחציצה.

ובכל מקרה, מדובר בזמן הזה.","148","","4207","True","True","False","","188","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24283","24282",""לפני"","29/10/12 11:11","יג חשון","תשע"ג","11:11","כדי","ואם כבר, למה המו רחמיך עליו והוצאת אותו בזול ולא קטעת את ידיו, ומיתקרי גידם, וישקליה למטרפסיה בהאי עלמא.","249","","4207","True","True","False","","174","79.182.188.251","0","23959","כללי|",""),new Message("24287","24282","מדובר שמניח את של יד!","29/10/12 12:03","יג חשון","תשע"ג","12:03","מתפעל","רק שמניח קודם את של ראש.
לכן בודאי אין לו גבס, ויש לו יד בריאה ב"ה.","148","","4207","True","True","False","","179","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24284","24283","צודק! נכון אין ולא כלום בתשובתי. תודה.","29/10/12 11:14","יג חשון","תשע"ג","11:14","יהודי_קדום","","233","","4207","False","True","False","","96","79.183.167.238","0","23959","כללי|",""),new Message("24294","24286","לא מדוייק:","29/10/12 13:54","יג חשון","תשע"ג","13:54","יהודי_קדום","מסכת ערכין ג:

"הכל חייבין בתפילין כהנים לוים וישראלים פשיטא כהנים איצטריך ליה סד''א הואיל וכתיב {דברים ו-ח} וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עינך כל דאיתיה במצוה דיד איתיה במצוה דראש והני כהנים הואיל וליתנהו במצוה דיד דכתיב {ויקרא ו-ג} ילבש על בשרו שלא יהא דבר חוצץ בינו ובין בשרו אימא במצוה דראש נמי לא ליחייבו קמ''ל דלא מעכבי אהדדי כדתנן תפלה של יד אינה מעכבת של ראש ושל ראש אינה מעכבת של יד ומאי שנא דיד דכתיב ילבש על בשרו ראש נמי כתיב {שמות כט-ו} ושמת המצנפת על ראשו תנא שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח תפילין"","233","","4207","True","True","False","","108","79.183.167.238","0","23959","כללי|",""),new Message("24322","24287","כוונתי היתה","30/10/12 05:36","יד חשון","תשע"ג","05:36","דוד כוכב","שאותו כהן יניח גם את של יד - לאחר שיסיים את עבודתו. הרי ה'פטור' שלו הוא רק לשעתו.

ואמציא 'תשובה'* חדשה:
במקום סכנה מגויים, וכאמרם במסכת ברכות דף ו ע"א:
"ומנין שהתפילין עוז הם לישראל - דכתיב: (דברים כ"ח) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ותניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש".

* המרכות - משום שמסתמא לא לכך נתכוין המחבר.","125","","4206","True","True","False","","86","31.44.135.181","0","23959","כללי|",""),new Message("24296","24294","הואיל וליתנהו במצוה דיד","29/10/12 15:33","יג חשון","תשע"ג","15:33","מתפעל","ליתנהו, היינו שפטורים. כי זה חציצה.","148","","4207","True","True","False","","125","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24297","24296","ובכן - שניכם צודקים.","29/10/12 16:12","יג חשון","תשע"ג","16:12","כדי","יהודי התכוון שמדבריך עלה שפטורים לגמרי ובערכין מבואר שחייב בשל יד עכ"פ.

ואנא דאמרי, ששניכם צודקים. שבאמת בזבחים (יט.) מבואר שפטורים לגמרי מכל וכל, וכבר הרגישו בסתירת הסוגיות בשיטמ"ק בערכין שם (אות ו) ובישועות יעקב (סי' לח ס"ק ד) ובחת"ס עה"ת פרשת פקודי (עמ' קסב).","249","","4207","True","True","False","","270","79.182.188.251","0","23959","כללי|",""),new Message("24300","24297","השורה הראשונה שכתב נכונה ומההמשך אני","29/10/12 22:11","יג חשון","תשע"ג","22:11","יהודי_קדום","מתפעל גם מהיכולת שנתן לו הקב"ה להגיע לי"י כדי להבחין בדקות כזו (גם של אותיות הדפוס...).

תבורך.","233","","4207","True","True","False","","122","79.183.178.229","0","23959","כללי|",""),new Message("24320","24297","צ"ל: בשל ראש עכ"פ","30/10/12 05:18","יד חשון","תשע"ג","05:18","דוד כוכב","","125","","4206","False","True","False","","86","31.44.135.181","0","23959","כללי|",""),new Message("24324","24297","התכוונת שחייב בשל ראש לכה"פ?","30/10/12 06:57","יד חשון","תשע"ג","06:57","מתפעל","","148","","4206","False","True","False","","146","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24348","24300","" י"י " - ישועות יעקב?","30/10/12 11:16","יד חשון","תשע"ג","11:16","כדי","","249","","4206","False","True","False","","137","79.182.188.251","0","23959","כללי|",""),new Message("24326","24322","אני מתכוון למשנה ברורה מפורש!","30/10/12 06:59","יד חשון","תשע"ג","06:59","מתפעל","ולמה שהעמדת בסכנה, לא ברור לי, למה יניח את של ראש קודם?
במקום סכנה הכוונה שלא יניח בכלל, הלא כן?","148","","4206","True","True","False","","143","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24325","24324","סליחה דוד, לא ראיתי שהקדמתני בענין הזה","30/10/12 06:58","יד חשון","תשע"ג","06:58","מתפעל","","148","","4206","False","True","False","","147","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24335","24326","בסכנה נחוצה דחיפות של הצלה","30/10/12 08:59","יד חשון","תשע"ג","08:59","דוד כוכב","והצלה זו תבוא בגרימת יראה ופחד לגויי הארץ. וזה דוקא בשל ראש. וכמו שאירע לגאון מוילנא.","125","","4206","True","True","False","","114","31.44.135.181","0","23959","כללי|",""),new Message("24336","24326","המניח תפילין של יד של ר"ת ותש"ר כרש"י","30/10/12 09:07","יד חשון","תשע"ג","09:07","דוד כוכב","משנה ברורה סימן לד ס"ק ה.

אבל הוכחתי שאין הדין כן, וש"י של ר"ת כשרים לכו"ע. והסכימו עמי הרב מרדכי אליהו והרב שריה דבלייצקי יבדל לחיים ארוכים.","125","","4206","True","True","False","","172","31.44.135.181","0","23959","כללי|",""),new Message("24374","24336","יישר כח אבל כך מובא במשנה ברורה","31/10/12 10:40","טו חשון","תשע"ג","10:40","מתפעל","ואם אני צריך להכריע בינך ובין המשנה ברורה,
מה לדעתך אני צריך לנקוט?","148","","4205","True","True","False","","209","212.76.106.133","0","23959","כללי|",""),new Message("24369","24348","אכן כן.","31/10/12 08:42","טו חשון","תשע"ג","08:42","יהודי_קדום","","233","","4205","False","True","False","","100","79.183.178.229","0","23959","כללי|",""),new Message("24367","24366","גם במקרה כזה","31/10/12 08:29","טו חשון","תשע"ג","08:29","דוד כוכב","חובה להקדים את של יד.
רק לענין טלית ותפילין נזכר בהלכה שמקדימים את המצוה שבאה לידו ראשונה.","125","","4205","True","True","False","","127","212.76.107.47","0","23959","כללי|",""),new Message("24368","24367","נכון, ודאי שכך הוא הדין אבל","31/10/12 08:41","טו חשון","תשע"ג","08:41","יהודי_קדום","זוכרני שי"א שאם יצא תפילה של ראש לפני של יד - מניח של ראש תחילה.

החידה מחייבת של ראש קודם וחייבים לפותרה בכל דרך...
אז למה שלא נלך לפי י"א? ","233","","4205","True","True","False","","128","79.183.178.229","0","23959","כללי|",""),new Message("24389","24368","החידה כבר נפתרה","31/10/12 20:51","טו חשון","תשע"ג","20:51","דוד כוכב","הבאתי את המ"ב שנתכוין לו מתפעל.","125","","4205","True","True","False","","75","212.76.107.47","0","23959","כללי|",""),new Message("24373","24372","למה מתעלל?","31/10/12 10:38","טו חשון","תשע"ג","10:38","מתפעל","","148","","4205","False","True","False","","163","212.76.106.133","0","23959","כללי|",""),new Message("24375","24373","קודם למשחק המילה עם מתפעל והעיקר:","31/10/12 10:42","טו חשון","תשע"ג","10:42","יהודי_קדום","הפסקתי כבר מספר פעמים בימים האחרונים את לימודי השוטף כדי לבדוק פתרון לחידה ועדיין אני רודף ומסתובב סביב זנבי ולא מוצא ראש לפתרון .

מה זה אם לא 'התעללות'?

וברור שהכל נאמר באהבה ובהערכה !!!","233","","4205","True","True","False","","135","79.183.178.229","0","23959","כללי|",""),new Message("24388","24374","האם אתה צריך להכריע?","31/10/12 20:47","טו חשון","תשע"ג","20:47","דוד כוכב","אתה מניח תפילין של יד של ר"ת ותש"ר כרש"י?
או שאתה רוצה להכריע בעצם השאלה, כי אתה רוצה להניח של יד של רש"י ור"ת יחד וחושש משום בת תוסיף?
זו לא מחלוקת ביני למ"ב, הטענה שלי שהסכימו לה מרנן בתראי היא ראייה לדעת הגהת סמ"ק (סי' קנג אות ו) בשם רבינו יחיאל "דבשל ראש שהם ארבעה קלפים אין להקפיד בסדר כתיבתן", וכתבו האגור (סי' נט) וכן כתוב בכל בו (סי' כא) בשם ה"ר פרץ וכן כתוב בספר ארחות חיים (סי' כו). כל זה הבאתי מהב"י. והב"י כתב שאין כן דעת פוסקי אחרים. ואם אתה רוצה להכריע תלמד את הראיות ותראה אם זה משכנע. וראה את דברי הש"ך בסוף 'פלפול בהנהגת הוראות באיסור והיתר' (בסוף סי' רמב) אות ד:
"וכל זה שכתבו היינו בסתם אבל אם תמצא לפעמים עוד צד היתר אחר הן מן הש"ס או שקול הדעת וכיוצא בזה יש לעשות כפי מה שיראה בעיניו ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות אם הוא בר הכי שיודע להכריע ולהבין ולהורות, ומטעם זה אם תמצא באיזה מקומות בש"ס ופוסקים דברים סותרים לכללם אלו הוא מפני שיש שם איזה צד או טעם אחר".","125","","4205","True","True","False","","105","212.76.107.47","0","23959","כללי|",""),new Message("24407","24388","בא נשאל ככה","01/11/12 09:38","טז חשון","תשע"ג","09:38","מתפעל","לפי שיטתך, מי שמניח תפילין של יד ר"ת וראש של רש"י, יצא ידי חובה, נכון?
והנה המשנה ברורה מביא שבות יעקב שלא יצא ידי חובה.
אם כן, הלכה למעשה השבות יעקב חלוק עליך, נכון?
ולדידי, אם המשנה ברורה טרח להביא אותו, כנראה חש לדבריו וסובר כמוהו.","148","","4204","True","True","False","","194","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24409","24406","או"ח סימן ה'","01/11/12 09:46","טז חשון","תשע"ג","09:46","דוד כוכב","","125","","4204","False","True","False","","75","95.86.96.202","0","23959","כללי|",""),new Message("24412","24406","יותר נראה","01/11/12 09:59","טז חשון","תשע"ג","09:59","כדי","שכוונת מתפעל היא לאו"ח סי' רצה.

ולמען לא תהיה גניבת דעת, אציין שבפעם הזאת נעזרתי בחסדיו של המחשב.","249","","4204","True","True","False","","163","79.182.220.129","0","23959","כללי|",""),new Message("24408","24407","אז איך אתה מתרץ אותם?","01/11/12 09:42","טז חשון","תשע"ג","09:42","דוד כוכב","","125","","4204","False","True","False","","85","95.86.96.202","0","23959","כללי|",""),new Message("24422","24408","איני יודע","01/11/12 12:41","טז חשון","תשע"ג","12:41","מתפעל","יש לעיין בכל המקורות ולחשוב על זה.","148","","4204","True","True","False","","154","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24421","24412","יישר כח אכן לזה כיוונתי","01/11/12 12:38","טז חשון","תשע"ג","12:38","מתפעל","מה לשון הבית יוסף בסימן ה'?

לגבי סימן רצ"ה

"ונוהגין לומר ויהי נועם לפי שהוא מזמור של ברכה שבו בירך משה לישראל בשעה שסיימו מלאכת המשכן ונוהגין לכפול פסוק: אורך ימים אשביעהו" שע"י כן נשלם השם היוצא ממנו". (לשון הטור)

מה פירוש שנשלם השם?
וגם, מה הקשר בין סיום מלאכת המשכן למוצאי שבת?","148","","4204","True","True","False","","230","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24437","24423","בדאזלא תוריתא דיין, ובסתם יינם במסוכן","02/11/12 04:23","יז חשון","תשע"ג","04:23","דוד כוכב","תפארת ישראל - יכין מסכת ברכות פרק ו משנה א, אות ג:
"מיהו בבשלו עם טרופי ביצה ואכלו עם כף בקערה מברך בפה"ע מדאזל לה תוריתא דיין דוגמת פת כשבשלו ואבד תוריתא דנהמ' [כך נ"ל]".

עוד שם, באות ד:
"בסתם יינם, אף שאין מקדשין עליו, דאין זה מברך אלא מנאץ [וכתשו' הלק"ט ודלא כבאר עשק] , עכ"פ חולה מסוכן [ועיין ביו"ד קכ"ג וקנ"ה], [אב"י, ועיין בתשו' רמ"א סי' קכ"ג והוא בדפוס האמבורג ונשמטה בדפוס אמשטרדם מטעם כמוס, ואין מגלין אותו אלא לצנועין] ששותהו לרפואה, יברך בפה"ג, דעכ"פ סעיד ומשמח, כמו השותה יין ביו"כ, דמברך בפה"ג, ואף דיש לחלק, עכ"פ הכא נמי לדידיה היתר הוא, ואדרבה מצוה קעביד ולא גרע מאוכל ביוה"כ מדהוא מסוכן שיברך בהמ"ז [כא"ח ס"ס תרי"ח, ועי' עוד ססתקנ"ז], וענ"ל ראיה מט"ז [קצ"ו ור"ד ס"ח] אלא דאאמ"ו הגאון זצוק"ל כתב דיברך בפה"ע וראיותיו כתובים בספרו כי"ק".","125","","4203","True","True","False","","157","95.86.91.187","0","23959","כללי|",""),new Message("24483","24437","יישר כח רבי דוד, אמנם","04/11/12 07:30","יט חשון","תשע"ג","07:30","מתפעל","כוונתי היתה ליין נסך כי המקרה הראשון שהבאת, אינו יין ששותים אותו אלא מאכל שאוכלים בכף.

בסוף דבריו כתב התפארת ישראל:
"אלא דאאמ"ו הגאון זצוק"ל כתב דיברך בפה"ע וראיותיו כתובים בספרו כי"ק".

ידוע לך מה שם ספרו של אביו? הוא מביא את זה בראשי תיבות.
אז בעצם החידוש הזה הוא של אביו ולא שלו.","148","","4201","True","True","False","","213","212.29.198.117","0","23959","כללי|",""),new Message("24489","24483","נראה לי","04/11/12 08:32","יט חשון","תשע"ג","08:32","דוד כוכב","שראשי התיבות כי"ק פירושם כתב יד קדשו (חסר ב' השימוש). אפשר שלא הודפס מעולם.
יש גם כתבים של בעל התפארת ישראל עצמו שלא נדפסו.

או אולי זהו ספר כנסת ישראל לר' ליפשיץ, גדליה ב"ר ישראל.","125","","4201","True","True","False","","121","95.86.91.187","0","23959","כללי|","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);