וראה בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' רנ"ד), נשאל באשה הנשואה לגוי המבקשת ללמוד דיני טהרת המשפחה ולטבול, האם יש ענין בכך כיון דבעלה גוי, וכתב דנשאל ע"ז כמה פעמים, ולדעתי העניה אסור לעזור לה לטבול ולטהר עם בעלה גוי, שעי"ז מחזיקים אנו לעוברי עבירה חמורה, ואי משום דהבנים הרי הם יהודים ועי"ז יהיו פגומים, בלאה"כ הם פגומים מחמת זוהמת הגוי וכו', ואם משום הא דש"ס מגילה יג, ב, דאמרו שהיתה אסתר מראה דם נדה לחכמים וטובלת לנדתה, אעפ"י שהיה זה נוגע להגוי אחשורוש, ודלא כדעת הסובר דהיה זה מפני היותה עם מרדכי הצדיק כאשר הוכיח ר"ש אלקבץ זי"ע בספר הנפלא מנות הלוי (פ"ז ע"א), לפי דעתי אין להוכיח משם כלום, דהא התם לא היה עליה לפרוש מאחשורוש מחמת הגזירה, ואסתר קרקע עולם. ואהני לן האי טעמא דלא צריכה למסור עצמה בשעת הגזרה כמו"ש תוס' סנהדרין עד, ב, אבל בנדון כעין דידן היא פושעת תמידית ואין אנו חוששים על טבילתה, ולבד זה יתכן שיהיה זה סיבה שעי"ז תפרוש מבעלה הגוי, זה הנלענ"ד כעת עכ"ל.

וצ"ע שלא הביא דברי המהרש"א, וכן שו"ת פנ"י, שדן מאסתר דיש איסור נדה, וכהמנ"ח, וכמוש"כ לעיל. ושו"ר בפירוש ר"ש אוזידא על מגילת אסתר פ"ב פ"כ שכתב דיש איסור נדה גם בנבעלת לנכרי עייש"ה. וכ"כ בפירוש "מאמר מרדכי" על מג"א (להגאון ר' שם טוב מלמד) עיין שם פ"ב פ"כ. והרב בצלאל דבליצקי שליט"א העירני לספר "שמן המור" על מג"א פ"כ פ"כ (להגאון ר' אהרן אביוב זצ"ל, תלמיד חבר למהרשד"ם) שכתב דיש איסור נדה בנבעלת לגוי, ושכ"כ ג"כ בפירוש "לקח טוב" על מג"א (למהרי"ט צהלון) שם פ"ב פ"כ.