var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=18779;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("18779","0","<img src='/icon/15.gif'> מי יסד/יזם את רעיון &quot;הדף היומי&quot;? <img src='/icon/15.gif'>","25/04/12 15:43","ג אייר","תשע&quot;ב","15:43","הראל","ידוע ומפורסם שהיה זה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/content.aspx?PageId=140'>הרב מאיר שפירא מלובלין זצ&quot;ל</a>,  <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/content.aspx?PageId=30'>וכמובא כאן</a>.<br /><br />אמנם, כתב לי <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Search.aspx?term=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94%20%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%91&category=9&massechet=&medaf=&addaf=&publisher='>הרב יהודה שביב</a>:<br /><span class='darkYellow'><b>בשעתו צלצל אליי יהודי וסיפר לי שאביו הר&quot;ר משה שפיבק היה הראשון שהעלה את הרעיון. הוא גם שלח לי את ספר השו&quot;ת של האבא - 'מטה משה' יחד עם גליון של הביטאון 'דגלנו' שבו פרסם הר&quot;ש את החזון והיה זה כמה שנים לפני הכנסיה הגדולה שבה יצאה הבשורה לעולם.<br />בשעתו כתבתי על כך ב'הצופה', אולם המאמר לקה בכמה שיבושי דפוס.</b></span><br /><br />והיום אף שלח אלי הרב אברהם מרדכי וינשטוק (<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Search.aspx?term=&category=9&massechet=&medaf=&addaf=&publisher=41'>בעל המדור בעיתון המבשר</a>) את <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://files.daf-yomi.com/files/klali/tafrit/tafrit-toldothadafhayomi-takana-kduma.pdf'>הקובץ הזה</a>, המתאר (בתחתית הקובץ בעמוד הראשון) תקנה מקומית קדומה של יותר מ-150 שנה לפני תקנתו של ה&quot;ר מאיר שפירא - כבר משנת 1759.","46","","4390","True","True","False","","1874","84.229.156.15","0","0","כללי|",""),new Message("18790","18779","הדף היומי –זכות היוצרים למי?","26/04/12 16:38","ד אייר","תשע&quot;ב","16:38","הראל","הנה המאמר של הרב יהודה שביב (שהוזכר בהודעה הקודמת) [<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/content.aspx?pageid=213'>המקור כאן</a>]:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>הדף היומי –זכות היוצרים למי? </b></span><br /><br />השאלה שהוצבה בכותרת המאמר יש בה כדי להתמיה: זכות יוצרים למי? והלא הכל יודעים כי הרב מאיר שפירא, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין הוא שהגה את הרעיון והעלה אותו בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל בשלהי שנת תרפ&quot;ג. רעיון שקסם ליהודים רבים בעולם כולו ומאז ממשיך לעורר גלים רבים של היענות והצטרפות לחוגי לימוד קבועים. <br />אולם חרף זכויותיו הרבות של הרב שפירא יש מקום לעשות צדק היסטורי ולעטר בעטרת ראשונים דמות אחרת, כמעט אלמונית בתודעתנו, הלוא הוא הרב משה מנחם שפיוואק, מחסידי גור ששימש כרב בכמה עיירות בפולין (ספרו 'מטה משה' על תנ&quot;ך ושו&quot;ע נדפס לראשונה בורשה תרצ&quot;ה; ובמהדורה מתוקנת בירושלים תש&quot;מ). <br />שהנה אותו רב העלה בגיליון הראשון של 'דגלנו' שיצא לאור בכסלו תרפ&quot;א (למעלה משנתיים לפני אותה כנסייה גדולה הנ&quot;ל!) את רעיון הדף היומי. וזו הצעתו שם: <br /><br />הצעה נכבדה! <br />אחרי כי בצוק העתים האלה ומסבת המהפכות הנוראות שעברו עלינו, בעו&quot;ה [=בעוונותינו הרבים] נהרסו ונחרבו בתי מקדש, וד' אמות של הלכה, זהו בתי מדרש, שלמדו במו תמיד ברבים, בלי הפסק, ואין איש שם על לב, וביחוד בערי השדה, ובבני עניים שמעולם יצאה מהם תורה. ולב מי לא יתפלץ בהביטו בעין פקוחה, איך שנתרוקנו כל המקומות שרבצו ולמדו בהם תורה לרבים, וכל הישיבות והקבוצות, חברות קנין ספרים, תקון ספרים, ש&quot;ס וכו', חדלו ופסקו לגמרי בעוה&quot;ר ואין קול וקשב! ואפילו אותם יחידי סגולה, שהי' נמצאים מעולם בכל מקומות ומושבות אחב&quot;י המפוזרים, וקיימו בעצם קבעתם עתים לתורה, איזהו שעות במעל&quot;ע [=במעת לעת], עתה מחמת גודל טרדות הפרנסה וכלכלה, ומסיבת האי-סדרים בחיי היום, השערוריות, וביחוד היוקר הנורא, שיאמיר מדי יום ביומו כל ראש לחולי וכל לבב דוי, ההכרח יאלצם מלפסוק לקבוע עתים לתורה, ותורה חוגרת שק, ואנחנו מחשים בעת כזאת? הלא טרם כל מוטל עלינו לאזור חיל להחזיר עטרה ליושנה להעמיד את יסודי ת&quot;ת על בסיס נאמן וחזק. <br />לפ&quot;ד [=לפי דעתי] מהנכון שנייסד חברה ש&quot;ס כללית, וכל חברינו בדעה החרדים בכל מקומות פזוריהם, יהי' מי שיהי', סוחר, פועל, אומן או שכיר יום וסתם מוטרד בעסקיו, ובאיזה מקום שיהי', יקבעו זמן בין תפילת מנחה למעריב ללמוד בחבורה דף גמרא תמידין כסדרן, וכמובן בהגבלה מוקדמת ומדויקת על יום מיוחד, וכל חבר מחויב לקבל ע&quot;י שילמוד בכל יום דף גמרא בעת הזאת, בלי שום וסת הפלגה, ומאליו מובן שיועילו תשלומים ביומו. <br />כנים הדברים, כי כמה מפריעים ומשטינים ישנם לו לאדם בכל דבר טוב, ביחוד לסוחר בטלטולא דגברי דקשה, או למי שהנו בדרך רחוקה, אבל עכ&quot;פ בעת ועונה שיבוא לשפוך שיחו בין הערבים, בביהמ&quot;ד או ביהכנ&quot;ס, ימצא שם מקום שנזדמנה חבורה שילמדו אותו דף הגמרא הקבוע, וממילא יהי' נקל לו להתאחד עמהם גם עתה בדף שפסק אתמול בביתו ואל יחסר המזג. <br />ומה נהדר ויפה הי' לקבוע שכל המכתבים וחלופי דברים השונים, שנשלחים מעיר לעיר, וממקום למקום, יוכנסו בדף גמרא של יומו הקבוע לו, ובזה תהא הבקורת, שחברינו לדעה, לומדים כסדר בלי העלמה ואחור. <br />מהנכון ש&quot;צעירי אמוני ישראל&quot; שיחי' יקבלו עליהם טכוס והתארגנות דבר זה בסדר ובמשטר, ולפרסם מקודם במ&quot;ע [=במכתב עת, היינו עיתון] &quot;דער יוד&quot; באיזה יום נחוג התחלה וכדומה, ואולי נכון בלימוד משניות, כדי שגם הצעירים הפועלים החרדים שלא כרעו לבעל [רמיזה כלפי אותם שעם יציאתם למעגלי החיים פרקו עול מצוות 'וכרעו לבעל', היינו לתורות החברתיות ששלטו אז ברחוב], ולא הגיעו ג&quot;כ למעלת לימוד ש&quot;ס, יוכלו להשתתף עמנו ולקחת חבל במצוות לימוד תורה ברבים. <br />או אפשר לייסד שניהם. יהי' איך שיה' עת לעשות לד', וכל ההתחלות קשות, אבל נקל הוא בעזרהי&quot;ת. <br />משה מנחם שפיוואק <br />החופק&quot;ק דאלעשיץ <br /><br />אמור מעתה: זכות היוצרים שמורה לרב שפיוואק. אכן אלמלא הרב שפירא שהלהיב את משתתפי אותה כנסייה גדולה ופעל במרץ וללא ליאות בכתב ובעל פה ועשה נפשות אפשר שהיו הדברים נשארים בגדר רעיון ומשאלת לב כדרך שאכן נותרו כל אותם חודשים עד לכנסייה הגדולה. אולם עם סיום המחזור האחד עשר של לימוד הדף היומי ותחילת המחזור החדש, ראוי להציב בכותל המזרח גם את הוגה הרעיון.","46","","4389","True","True","False","","273","82.81.206.187","0","18779","כללי|",""),new Message("18791","18779","האדמו&quot;ר מצ'ורטקוב","26/04/12 16:43","ד אייר","תשע&quot;ב","16:43","הראל","במאמרו של הרב ישעיהו שטינברגר [<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Content.aspx?PageId=214'>המובא כאן</a>] נאמר: <br /><br />... ר' מאיר שפירא מלובלין נחשב כאבי ה&quot;דף היומי&quot;, על אף שהוגה הרעיון היה רבו, האדמו&quot;ר מצ'ורטקוב. אומרים שהאדמו&quot;ר העדיף שאיש ציבור מוכר, רב חשוב וחבר ה&quot;סיים&quot; הפולני מטעם אגודת ישראל, יהיה המפיץ והמפרסם. הוא חשש שאם הדבר יבוא ממנו, יצטמצם הפרויקט בעל הפוטנציאל הענק להנהגה של חסידי צ'ורטקוב בלבד. <br />לכאורה גם בבחירה במהר&quot;ם שפירא היתה בעייה של מיגבלה כיתתית. הרי הרעיון הועלה לדיון בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל שהתקיימה בוינה באלול תרפ&quot;ג (1923). אלא שהבמה לא היתה ממש מפלגתית. הצעת מהר&quot;ם שפירא לא היתה חלק מסדר היום והועלתה בדיעבד וב&quot;דלת האחורית&quot; כשאילתה פרטית בסיום הכנסיה. רק התשואות של הקהל הרב שהתלהב מהחזון שהוצג בפאתוס ובכישרון רב הביאו לאימוץ הרעיון ובהמשך להצלחתו...","46","","4389","True","True","False","","384","82.81.206.187","0","18779","כללי|",""),new Message("18803","18779","עוד בנושא זה","28/04/12 22:54","ו אייר","תשע&quot;ב","22:54","הראל","בספר &quot;<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/content.aspx?PageId=70'>סיום מסכת, סיום ש&quot;ס</a>, אוריתא, קובץ תורני לדברי הגות והלכה, כרך כ' מובא:<br /><br />עמ' ערב:<br />בעל החוות דעת, הג&quot;ר יעקב מליסא זצ&quot;ל (נסתלק שנת תקצ&quot;ב) הורה לבניו בצוואתו: &quot;אם תזכו ותהיו לומדים, תקבעו לעצמכם שיעור פשוט בכל יום לא פחות מדף אחד גמרא כסדר ש&quot;ס, מלבד שיעור עיון, ויהיה זה לחוק ולא יעבור&quot;...<br />הגר&quot;ש וואזנר שליט&quot;א, בעל שבט הלוי, מספר כי הגאון ר' עקיבא איגר זצ&quot;ל היה לומד עם תלמידיו לאחר תפילת שחרית דף גמרא מידי יום ביומו, ומשיעור קבוע זה נוצר החיבור גליון הש&quot;ס אשר נדפס על הדף.<br />כותבי קורות העיתים מציינים את הג&quot;ר משה מנחם שפיוואק זצ&quot;ל שהגה רעיון זהה לרעיון הדף היומי ופירסמו בירחון דגלנו בשנת תרפ&quot;א. וכן את הרב יחזקאל פרייזר איש מאריומפול ששנים אחדות קודם לכן שטח הצעה דומה.<br />ברם כל ההצעות הללו היו בבחינת אותיות פורוחות באויר. עד אשר הוקם על האיש שאותו הועידה ההשגחה להאדיר את כבוד התורה ולרוממה, ה&quot;ה הגאון רבי מאיר שפירא זצ&quot;ל אב&quot;ד ור&quot;מ לובלין (תרמ&quot;ז-תרצ&quot;ד). הוא העלה על נס את רעיון הדף היומי במתכונתו הידועה, הפיח בו רוח חיים, גיבש אותו לכדי תכנית ממוסדת והעצים את משמעותו לכלל ישראל.<br />את הרעיון ואת התכנית להגשמתו הציע בפני הכנסיה הגדולה של אגודת ישראל שהתכנסה בוינה באלול תרפ&quot;ג. באותה שעה היה הגר&quot;מ שפירא בן שלשים ושש בלבד, וכיהן אז כרבה של העיר סאניק. אך שמו כבר הדהד למרחקים. הוא נודע כגאון נפלא, שניחן בכשרון ריטורי ובקסם אישי רב. הכנסיה הגדולה שנערכה אז, ותנועת אגודת ישראל שימשו אמצעי להגשמת התכנית הלכה למעשה, כך שמבחינת העיתוי והביטוי יכל הרעיון לקרום עור וגידים באותה עת.","46","","4387","True","True","False","","366","84.229.130.59","0","18779","כללי|",""),new Message("21167","18779","מקורות נוספים","07/08/12 16:12","יט אב","תשע&quot;ב","16:12","לינקוש","במאמר <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://files.daf-yomi.com/files/klali/tafrit/vegam.pdf'>זה</a> המותקן <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/content.aspx?PageId=30'>כאן</a><br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21160'>ופה</a> יש הודעה חדשה בפורום בנושא<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49101&st=&pgnum=813'>ישורון חלק טו עמ' תתי&quot;ג ואילך</a>","58","","4286","True","True","False","","263","77.127.250.83","0","18779","כללי|",""),new Message("21237","18779","רובי ריבלין השבוע טען שאבי סבו","08/08/12 12:29","כ אב","תשע&quot;ב","12:29","צ_א","ניסה אף הוא בתרל&quot;ז (46 שנים לפני הגרי&quot;מ שפירא) לייסד לימוד שכזה.<br /><br />השבוע בישיבת הפגרה של הכנסת ברך ריבלין את מסיימי הדף היומי ואלו דבריו (מתוך ההודעה שלו לתקשורת):<br /><br />יו&quot;ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין אמר היום אחה&quot;צ (ב') דברים במליאת הכנסת לכבוד סיום המחזור ה-12 של הדף היומי. לדברי ריבלין: &quot;בשבוע שעבר ציינו רבים בעולם היהודי סיום של מחזור לימוד של התלמוד הבבלי, הנלמד דף ליום, במשך כשבע וחצי שנים. כבר בשנת תרל&quot;ז יזם אבי סבי ר' יושעה ריבלין, לימוד דף יומי כאן בירושלים, אך יוזמתו של הרב מלובלין יצרה מפעל אדיר מרשים של לימוד בכל רחבי העולם היהודי שחברו אליו מאות אלפים <br />ללימוד עקבי ומשותף של אוצרות הרוח הגדולים ביותר של תרבותנו. יום יום יושבים יהודים בכל יבשת בכל מדינה, ובכל עיר מרכזית, כאשר הם שותפים לחוויה רוחנית ולימודית סביב ספרי התלמוד.&quot;<br /> <br />ריבלין הוסיף ואמר: &quot;בשנות נעורי היינו לומדים תלמוד גם בבתי הספר הממלכתיים. ח&quot;כ לשעבר יוסף בורג ז&quot;ל היה מורה לתלמוד בגימנסיה הרצליה. כיום לצערי הרב הנוער הלא דתי כמעט ולא נפגש עם סוגיות תלמודיות במקורם ועם החוויה של עיסוק בתלמוד. אני מקווה שהאירוע המרשים של סיום הדף היומי יזרז גם את מערכת החינוך הממלכתית לא לוותר על אוצרות הרוח הטמונים בתלמוד ולהציג אותם בפני הדור הבא דור העתיד של מדינת ישראל.&quot;<br /> <br />ריבלין סיים את דבריו בברכת &quot;מזל טוב&quot; ללומדים ולמסיימים.","303","","4285","True","True","False","","256","212.143.128.141","0","18779","כללי|",""),new Message("21256","18779","לא עברתי על כל הקישורים באשכול","08/08/12 14:15","כ אב","תשע&quot;ב","14:15","אביאל","כך שאני מקווה שאני לא חוזר ושונה את שנכתב כבר.<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=10685'>בפורום אוצר החכמה גם עסקו בכך</a>.","289","","4285","True","True","False","","320","213.151.55.4","0","18779","כללי|",""),new Message("21239","21237","הצטרפת היום ולכן לא ראית","08/08/12 12:38","כ אב","תשע&quot;ב","12:38","לינקוש","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21150'>שפורסם כאן</a> כבר אתמול<br /><br />ברוך בואך!","58","","4285","True","True","False","","153","84.229.180.168","0","18779","כללי|",""),new Message("21240","21239","צודק, סליחה...","08/08/12 12:43","כ אב","תשע&quot;ב","12:43","צ_א","דווקא חיפשתי אם פורסם ולא שמתי לב.<br /><br />אגב, חיפשתי את הציטוט המדויק מתוך פרוטוקול המליאה והדברים ככל הנראה לא נאמרו שם בנוסח שהתפרסם בהודעה...<br /><br />(ואמנם היום נרשמתי לפורום, אבל אני קורא בו ונעזר באתר מזה זמן רב...)","303","","4285","True","True","False","","172","212.143.128.141","0","18779","כללי|",""),new Message("21242","21240","זה בסדר גמור כמובן","08/08/12 13:05","כ אב","תשע&quot;ב","13:05","לינקוש","קצב ההודעות פה לאחרונה מהיר מאוד, ולכן זה מיד נדחף לעמוד השני והיה קשה כבר לעקוב.<br /><br />(לאור הערתך, אשנה את האיחול: ברוך בואך למלאכת הכתיבה)","58","","4285","True","True","False","","187","84.229.180.168","0","18779","כללי|",""),new Message("21249","21242","תודה רבה...","08/08/12 13:20","כ אב","תשע&quot;ב","13:20","צ_א","","303","","4285","False","True","False","","72","212.143.128.141","0","18779","כללי|","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);