דף לב עמוד א
* "הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז", ונתנה לו בעל כרחו - מובאות 2 לישנות בגמרא בדעת רבא (הלומד מתקנת הלל שבמשנה) אם מגורשת או לא.
* שדה נמצאת בעיר המוקפת חומה, ובית הבנוי בחומה - נחלקו התנאים אם דינם כבתי ערי חומה או לא (ובגמרא מבוארים טעמיהם).
* עיר שגגותיה חומתה, עיר שאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, טבריה - הבתים שבהם לא נידונים כבתי ערי חומה.

דף לב עמוד ב
* אחד מעשרה דברים שנאמרו בירושלים: אין הבית חלוט בה.
* ישנה מחלוקת אם קדושה ראשונה (שנתקדשה הארץ בימי יהושע בן נון) קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא או לא קידשה לעתיד לבוא. (והגמרא מבררת את טעמיהם).
* משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט המנשה בטלו יובלות.

דף לג עמוד א
* ירמיהו החזיר מן הגלות לארץ ישראל את עשרת השבטים ויאשיה בן אמון מלך עליהם.
* בתי החצרים - נגאלין מיד וכל שנים עשר חודש (כבתי ערי חומה), ויוצאים ביובל ובגרעון כסף (כשדה אחוזה).
* המקדיש בית בבתי חצרים וגאלו אחר מיד הקדש ופגע בו יובל בשנה שניה לגאולתו - לדעת רב הונא: יוצא לרשות המוכר, ורבי אושעיא חולק.

דף לג עמוד ב
* הגמרא מבררת את המקור לכך שעיר שיש בה רק שני חצרים של שני בתים בכל חצר נחשבת לבתי חצרים אע"פ שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון.
* לדעת רבי: אין דין גאולת לוי נוהג אלא עד שיהא לוי והבית יהיה מערי הלוים, ולדעת חכמים: דין גאולת לוי נוהג בערי הלוים גם אם המוכר עצמו לא לוי.
* לדעת כולם: בערי הלוים אין לשנות את המגרש לשדה ולהיפך.
* הערים שניתנות ללוים צריכות להיות עיירות בינוניות (בלא חומה).

דף לד עמוד א
* כהן שהקדיש שדה חרמו (שדה שהחרים ישראל וקיבל אותה הכהן) יוצאת מתחת ידו ביובל ומתחלקת לכהנים - בברייתא מובא המקור לכך, והגמרא דנה בכך.

הדרן עלך מסכת ערכין