דף צ עמוד א * בקודשים שאינם נאכלים - לדעת רבי חייא בר יוסף: איסור גיד הנשה לא נוהג בהם, ולדעת רבי יוחנן: איסור גיד הנשה כן נוהג בהם. (רב פפא מבאר שאמוראים אלו לא נחלקו אלא עסקו בדינים שונים, אך רב נחמן בר יצחק חולק עליו). * לדעת רבי: מותר להעלות למזבח גיד הנשה בעודו מחובר לקורבן, ולדעת חכמים: אסור. דף צ עמוד ב * גיד הנשה של קורבן עולה - האמוראים חולקים האם צריך לחולצו מן הירך ולהשליכו לתפוח או שאין בו איסור הקרבה. * רבא מביא שני מקרים בהם לדעתו נקטו חכמים לשון של גוזמא. * לדעת רבי אמי: יש מקרים בהם דיברה תורה לשון הואי, דיברו נביאים לשון הואי, ודיברו חכמים לשון הואי. * שמואל מפרט שלושה מקומות בהם דיברו חכמים לשון הואי (ונקטו בדבריהם את המספר שלוש מאות). * במשנה (בדף הקודם) נאמר שגיד הנשה נוהג בירך של ימין ובירך של שמאל, והגמרא מביאה שרבי יהודה חולק על כך וסובר שגיד הנשה אינו נוהג אלא באחת מהן והדעת מכרעת את של ימין.
דף צא עמוד א * למסקנת הגמרא: רבי יהודה סובר שמדין תורה גיד הנשה אינו נוהג אלא בירך ימין (והגמרא מביאה ארבע דעות שונות המבארות מה המקור לדעתו). * המהלך לימין רבו - הרי זה בור. * "בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ" - לדעת רבי יהושע בן לוי: מלמד שהעלו אבק מרגלותם עד כסא הכבוד. * למה נקרא שמו גיד הנשה? - שנשה ממקומו. * "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ" - שנשתייר על פכין קטנים, מכאן לצדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופם, וכל כך למה? לפי שאין פושטין ידיהן בגזל. * "וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר" - מכאן לתלמיד חכם שלא יצא יחידי בלילה. דף צא עמוד ב * הגמרא מביאה ארבעה מקורות נוספים לכך שתלמיד חכם לא יצא יחידי בלילה. * "וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ" - שמש הבאה בעבורו זרחה בעבורו. * בתחילה כתוב "וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם" ולבסוף כתוב "וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן" - מלמד שנתקבצו כל אותן אבנים למקום אחד וכל אחת ואחת אומרת עלי יניח צדיק זה ראשו, וכולן נעשו אבן אחת. * "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה" - כמה רחבו של סולם? שמונת אלפים פרסאות. * "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ" וגו' - מלמד שקפלה הקב"ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו שתהא נוחה ליכבש לבניו. * שלש כתות של מלאכי השרת אומרות שירה בכל יום, אחת אומרת קדוש, ואחת אומרת קדוש קדוש, ואחת אומרת קדוש קדוש קדוש ה' צבאות. * חביבין ישראל לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת.
