דף נה עמוד א * למסקנת הגמרא: אין כלל אחיד לפרש את לשון "עד" שדברי חכמים (אם הכוונה היא "עד ועד בכלל" או "עד ולא עד בכלל"), אלא כל שיעורי חכמים שניתנו במשנה יש למדוד אותם במדידה המביאה להחמיר בהם (חוץ מכגריס של כתמים שבו יש להקל). * במשנה (בדף הקודם) נאמר שאם ניטל הטחול הבהמה לא נטרפת - ורב עוירא בשם רבא מחדש שאם הטחול ניקב הבהמה נטרפת. (והגמרא מקשה עליו ומתרצת). * במשנה (בדף הקודם) נאמר שאם ניטלו הכליות הבהמה לא נטרפת - ורכיש בר פפא בשם רב מחדש שאם לקתה הבהמה בכליה אחת (וכל שכן בשתים) הבהמה נטרפת. דף נה עמוד ב * לדעת "אמרי במערבא": כל הפוסל את הבהמה בריאה (וכל שכן אם כשר בבהמה) - הרי הוא כשר בכליה, אך הגמרא דוחה את דבריהם (ואי אפשר ללמוד מממחלה באבר אחד לאבר אחר כי "אין אומרים בטרפות זו דומה לזו"). * כליה שקטנה מחמת חולי - בבהמה דקה עד גודל פול ובבהמה גסה עד גודל ענבה בינונית, כשרה. * נצטמקה הריאה בידי שמים - כשרה, ואם נצטמקה בידי אדם (ולדעת רבי שמעון בן אלעזר: אף בידי קול הבריות) - טרפה. * בהמה שנקלף עורה - רבי מאיר חזר בו מדבריו, ואף הוא אוסר אותה באכילה, וכדעת חכמים. * בברייתא נאמר שבהמה שנקלף עורה ונשתייר בה עור כשיעור מטבע סלע הבהמה כשרה, והגמרא מבררת היכן המקום שצריך להישאר בו העור. * בהמה שנקלף עורה ונשתייר בה עור כשיעור מטבע סלע בבית הפרסות - לדעת רב: טרפה, לדעת רבי יוחנן: כשרה.
דף נו עמוד א * המשנה מפרטת אופנים שונים בהם העוף נעשה טריפה. * עוף שחולדה נשכה אותו בראשו - ניתן לבדוק ביד אם ניקב הקרום של המוח ונטרפה, ונחלקו הדעות אם ניתן לבדוק גם באמצעות מסמר/מחט. * עוף הגדל במים נטרף כאשר עצם הגולגולת ניקב (אך עוף של יבשה לא נטרף עד שינקב הקרום של המוח עצמו). * הגמרא מביאה בסוף העמוד אופנים נוספים בהם בדקו אמוראים אם ניקב קרום המוח של עוף. דף נו עמוד ב * עוף שנפל לאור והתכווצו מעיו ונהפכה מראיתן של בני מעיו - אם משהו מבני המעיים נעשה ירוק, הרי הוא טריפה. * הוריקה כבד כנגד בני מעיים - טרפה. * אברים שאדומים מטבעם (קורקבן לב וכבד) והוריקו מחמת האש, ואברים ירוקים מטבעם שהאדימו מחמת האש (כגון הדקין) - טרפה. * אדומים שהוריקו ושלקם וחזרו והאדימו - כשרים. * המשנה מונה אופנים בהם העוף כשר. * גגו של זפק נידון כוושט (בנקב משהו) - ממקום שהוא מתחיל להימשך לצד הוושט. * יצאו בני מעיו של העוף ולא ניקבו - העוף כשר אם לא הפך את המעיים כשהכניסם חזרה לכרס העוף. * "הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ" - רבי שמואל בר רב יצחק דורש את הפסוק על בריאת האדם, ורבי מאיר דורש את הפסוק על כנסת ישראל.
