סקר
אני גולש בפורטל הדף היומי:






 
מספר צפיות: 4
דף מב עמוד א
* צריך להפריד את חוטי הציצית שלא יהיו דבוקים זה בזה.
* "חד מינייהו כתרי מינן" (=אחד מחכמי ארץ ישראל גדול כשני חכמי בבל).
* לדעת רב: ציצית אין צריכה ברכה על עשייתה.
* לדעת רב: ציצית שעשאה גוי - פסולה.
* לדעת רב (החולק על הברייתא): גוי שמל את ישראל - מילתו פסולה.
* סוכה שעשאה גוי - כשרה.
* לא מברכים על עשיית הסוכה.

דף מב עמוד ב
* ספר תורה תפילין ומזוזות שכתבן צדוקי כותי עובד כוכבים עבד אשה וקטן מומר פסולין (כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה, כל שאינו בקשירה אינו בכתיבה).
* לא מברכים על עשיית תפילין.
* רב מרדכי מביא מסורת (בניגוד לעמוד הקודם) שרב סובר שציצית שעשאה גוי כשרה.
* רב ושמואל נחלקו אם גם טויית חוטי הציצית צריכה להיות לשמה. (וגם התנאים נחלקו בכך)
* רב שמואל בר רב יהודה מבאר כיצד צובעים את חוטי הציצית בתכלת.
מספר צפיות: 4
דף מג עמוד א
* הלוקח טלית מצוייצת מן השוק - מישראל: הרי היא בחזקתה, מן העובד כוכבים: מן התגר כשרה, מן ההדיוט פסולה.
* רב יהודה היה מטיל ציצית לבגד שמתכסה בו אשתו (כי סבר שזו מצות עשה שלא הזמן גרמא).
* לדעת רבי: תפילין - כל זמן שמניחן מברך עליהן.
* הכל חייבין בציצית - כהנים לוים וישראלים גרים נשים ועבדים, ר"ש פוטר בנשים מפני שמצות עשה שהזמן גרמא הוא.

דף מג עמוד ב
* הגמרא מביאה 5 ברייתות הדורשות באופנים שונים את הפסוק "וראיתם אותו וזכרתם".
* חביבין ישראל שסיבבן הקב"ה במצות: תפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן וציצית בבגדיהן ומזוזה לפתחיהן.
* בשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום, אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה, וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו.
* כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו - הכל בחיזוק שלא יחטא.
* מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד.
* גדול עונשו של לבן (=מי שאינו מטיל חוטי ציצית לבנים) יותר מעונשו של תכלת.
* חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום.
* חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום: שעשאני ישראל, שלא עשאני אשה, שלא עשאני עבד.
מספר צפיות: 5
דף מד עמוד א
* חלזון זה - גופו דומה לים, וברייתו דומה לדג, ועולה אחד לשבעים שנה, ובדמו צובעין תכלת, לפיכך דמיו יקרים.
* אין לך כל מצוה קלה שכתובה בתורה שאין מתן שכרה בעה"ז ולעה"ב איני יודע כמה.
* בציצית כתוב "אני ה' אלהיכם" שתי פעמים, ונדרש מכך: אני הוא שעתיד ליפרע ואני הוא שעתיד לשלם שכר.
* טלית שאולה - כל 30 יום פטורה מן הציצית, מיכן ואילך חייבת.
* הדר בפונדקי והשוכר בית בחו"ל - כל 30 יום פטור מן המזוזה, מיכן ואילך חייב.
* השוכר בית בא"י - עושה מזוזה לאלתר, משום יישוב של א"י.
* כל שאינו מניח תפילין עובר ב-8 עשה, וכל שאין לו ציצית בבגדו עובר ב-5 עשה, וכל כהן שאינו עולה לדוכן עובר ב-3 עשה, כל שאין לו מזוזה בפתחו עובר ב-2 עשה.
* כל המניח תפילין - מאריך ימים.

דף מד עמוד ב
* לדעת זעירי: אין נסכים מתקדשין אלא בשחיטת הזבח.
* במנחת נסכים (=סולת ושמן) ונסכים (=יין) הבאים עם הזבח - לדעת כולם: מקטיר את מנחת הנסכים ואח"כ מנסך את הנסכים.
* במנחת נסכים ונסכים הבאים בפני עצמם - לדעת חכמים: מקטיר את מנחת הנסכים ואח"כ מנסך את הנסכים, ולדעת רבי: להיפך.
* "ודם זבחיך ישפך על מזבח ה' אלהיך" - מפסוק זה לומדים לכל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת שכיפר.
מספר צפיות: 2
דף מה עמוד א
* הגמרא מביאה כמה פסוקים מספר יחזקאל (פסוקים לא מובנים או שנראים סותרים את התורה), ומבארת אותם.
* זכור אותו האיש לטוב, וחנינא בן חזקיה שמו, שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל שהיו דבריו סותרין דברי תורה, מה עשה העלה 300 גרבי שמן וישב בעלייה ודרשו.
* אם היה כסף לקנות פרים/אילים בכמות הנדרשת אך לא היה כסף לקנות להם נסכים - מוטב שיביאו פר/איל אחד ונסכיו ולא יקרבו כולם בלא נסכים.

דף מה עמוד ב
* פר ושני האילים ושבעת הכבשים (הבאים לעולה) והשעיר (הבא לחטאת) (=כל אלו הם קרבנות המובאים עם 2 הלחם) - לא מעכבים את שתי הלחם, ואין שתי הלחם מעכבים אותם.
* לדעת רבי עקיבא: שתי הלחם מעכבים את שני הכבשים הבאים לשלמים, ואין שני הכבשים מעכבים את שתי הלחם, ובן ננס סובר הפוך - והגמרא דנה מה המקור לשיטתם ומביאה 2 אפשרויות.
מספר צפיות: 5
דף מה עמוד א
* הגמרא מביאה כמה פסוקים מספר יחזקאל (פסוקים לא מובנים או שנראים סותרים את התורה), ומבארת אותם.
* זכור אותו האיש לטוב, וחנינא בן חזקיה שמו, שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל שהיו דבריו סותרין דברי תורה, מה עשה העלה 300 גרבי שמן וישב בעלייה ודרשו.
* אם היה כסף לקנות פרים/אילים בכמות הנדרשת אך לא היה כסף לקנות להם נסכים - מוטב שיביאו פר/איל אחד ונסכיו ולא יקרבו כולם בלא נסכים.

דף מה עמוד ב
* פר ושני האילים ושבעת הכבשים (הבאים לעולה) והשעיר (הבא לחטאת) (=כל אלו הם קרבנות המובאים עם 2 הלחם) - לא מעכבים את שתי הלחם, ואין שתי הלחם מעכבים אותם.
* לדעת רבי עקיבא: שתי הלחם מעכבים את שני הכבשים הבאים לשלמים, ואין שני הכבשים מעכבים את שתי הלחם, ובן ננס סובר הפוך - והגמרא דנה מה המקור לשיטתם ומביאה 2 אפשרויות.
מספר צפיות: 2
דף מז עמוד א
* לדעת רבי: כבשי עצרת אין מקדשין את הלחם אלא בשחיטה, ולדעת רבי אלעזר ברבי שמעון: לעולם הלחם אינו קדוש עד שישחוט את הכבשים לשמן ויזרוק את דמן לשמן - והגמרא מבררת את טעמיהם.
* לדעת רבי: אם שחט את הכבשים לשמן וזרק את דמן שלא לשמן, הלחם קדוש ואינו קדוש - אביי ורבא נחלקו בביאור דברי רבי, ובהבדל בין רבי לרבי אלעזר ברבי שמעון.
* רב שמואל בר רב יצחק שאל האם הלחם מותר באכילה לכהנים כאשר שחט את הכבשים לשמן וזרק את דמן שלא לשמן (והגמרא מבררת ועוסקת בשאלתו).

דף מז עמוד ב
* זריקת הדם במחשבת פיגול אינה מביאה לידי חיוב מעילה (באימורי קדשים קלים) ואינה מוציאה מידי חיוב מעילה (בבשר קדשי קדשים).
* רב פפא מקשה על ספקו הנ"ל של רב שמואל בר רב יצחק (וקושייתו נשארת למסקנה לפי פירוש רש"י).
* כבשי עצרת ששחטן לשמן ואבד הלחם - רבי ירמיה שאל האם ניתן לזרוק את דמן שלא לשמן (אלא לשם שלמים הבאים בנדבה) כדי להתיר את הבשר באכילה, ורבי זירא הוכיח והשיב בשלילה.
מספר צפיות: 5
דף מח עמוד א
* בברייתא (המתחילה בסוף העמוד הקודם) מבואר שאם שחט 2 כבשים לשלמי עצרת על 4 חלות (שהוקדשו לשתי הלחם), מושך שתים מהן ומניפן עם הכבשים - והגמרא דנה האם ברייתא זו מסתדרת עם שיטת רבי.
* בברייתא מבואר שאם שחט 4 כבשים לשלמי עצרת על 2 חלות, מושך 2 כבשים וזורק דמן שלא לשמן ואח"כ זורק את דם הכבשים השניים לשמם - והגמרא דנה מדוע מותר לנהוג כך ("וכי אומרים לו לאדם עמוד וחטא בשביל שתזכה?").

דף מח עמוד ב
* בברייתא ששנה רבי יצחק מבואר שכבשי עצרת ששחטן שלא כמצותם, פסולים ותעובר צורתן ויצאו לבית השריפה, אך לדעת תנא דבי לוי הכבשים כשרים.
* הגמרא מקשה על תנא דבי לוי מברייתא אחרת של תנא דבי לוי, ומתרצת.
* תנא דבי לוי לומד שלמי חובה משלמי נדבה (שאם נשחטו שלא לשמן כשרים), אך לא לומד אשם משלמים.
מספר צפיות: 3
דף מט עמוד א
* כסבור שהכבשים שהוא שוחט אילים הם, ושחטן לשום אילים - לדעת רב חסדא: לא עלו לציבור לשם כבשי שלמי עצרת (כי עקירה בטעות נחשבת לעקירה), ולדעת רבה: כן עלו (כי עקירה בטעות לא נחשבת לעקירה).
* בגמרא מובאות 2 קושיות על דעת רבה, והקושיות מתורצות.
* ציבור שיש להם 2 כבשים בשבת - ר' חייא בר אבין שאל האם עליהם להקריבם למוסף שבת או לדחותם ולהקריבם לעולת התמיד למחר.

דף מט עמוד ב
* הגמרא מנסה פעמיים לפשוט את הספק של ר' חייא בר אבין, אך הנסיונות נדחים.
* אין פוחתין מששה טלאים המבוקרין בלשכת הטלאים.
* לדעת בן בג בג: תמיד טעון ביקור 4 ימים קודם שחיטה.
מספר צפיות: 4
דף נ עמוד א
* מזבח חדש - הגמרא מביאה את המקור לכך שאם לא נתחנך המזבח בתמיד של שחר לא יקריבו תמיד של בין הערביים.
* אם לא הקריבו תמיד של שחר (במזבח שכבר נתחנך בעבר) - לדעת ת"ק: יקריבוהו בין הערביים, לדעת רבי שמעון: אותם כהנים שהתרשלו לא יקריבוהו בין הערביים, אבל כהנים אחרים כן יקריבו.
* נחלקו התנאים אם חינוך מזבח הזהב נעשה בקטורת של שחרית או של בין הערביים.
* גם חינוך השולחן וגם קידוש לחם הפנים שעליו - צריכים להיות בשבת דוקא.
* את הקטורת שהביאו הנשיאים הקטירו על מזבח העולה.

דף נ עמוד ב
* הגמרא מביאה את המקור לדין המשנה, שחביתי כהן גדול מביא עשרון שלם וחוצהו, ומקריב מחצה בבוקר ומחצה בין הערביים.
* כהן גדול שהקריב מחצה ומת, ומינו כהן גדול תחתיו, עליו להביא עשרון שלם מביתו ולהקריב את חציו - ולדעת התנא ששנה ברייתא לפני רב נחמן: שני החצאים הנותרים תעובר צורתם ויצאו לבית השריפה [ונחלקו הדעות אם דין זה שטעונים עיבור צורה שנוי במחלוקת].
* נחלקו הדעות כיצד עושים את חביתי כהן גדול (האם קודם אופה אותם בתנור או קודם מטגנם במחבת).
* חביתי כהן גדול - לישתן ועריכתן ואפייתן נעשות בעזרה ודוחות את השבת (והגמרא מביאה כמה מקורות לכך שדוחות את השבת).
מספר צפיות: 5
דף נא עמוד א
* הגמרא מביאה ברייתא העוסקת בבירור שיעור השמן הניתן במנחת חביתין - ו-3 אמוראים נחלקו כיצד לבאר את הברייתא וליישב את הסתירה הקיימת בה.
* במנחת נסכים - נותן 3 לוגין שמן לעשרון סולת, במנחת נדבה - נותן לוג שמן אחד, במנחת פרים ואילים - נותן 2 לוגין שמן לעשרון סולת.

דף נא עמוד ב
* במשנה מובא, שכהן גדול שמת ולא מינו אחר תחתיו, לדעת רבי שמעון: המנחה היתה קריבה לבינתיים משל ציבור, ולדעת רבי יהודה: משל יורשין - והגמרא מביאה ברייתא עם המקורות לדין זה, ומבררת את הדעות השונות לאורך כל העמוד.
* עובד כוכבים ששלח עולתו ממדינת הים - אם שלח עמה נסכים קריבה משלו, ואם לאו קריבין משל ציבור, וכן גר שמת והניח זבחים - אם יש לו נסכים קריבין משלו, ואם לאו קריבין משל ציבור ותנאי בית דין הוא.
* כהן גדול שמת ולא מינו אחר תחתיו - לדעת רבי שמעון: מדין תורה מביאים משל ציבור, וחכמים תיקנו שיביאו משל היורשים, ולאחר מכן ביטלו את תקנתם.
מספר צפיות: 3
דף נב עמוד א
* פר העלם דבר של ציבור ושעירי עבודת כוכבים - נחלקו רבי יהודה ורבי שמעון אם גובים אותם מחדש מכל אחד ואחד מישראל או שמביאים אותם מתרומת הלשכה.
* רבי ירמיה אמר, שאנשי בבל הטפשים, מכיון שדרים הם בארץ חשוכה הם אומרים שמועות חשוכות.
* למסקנת הגמרא: אם מת הכהן הגדול ולא מינו אחר תחתיו, היו מביאים מנחת חביתין שלימה בבוקר ומנחת חביתים שלימה בין הערביים.
* שיעור הלבונה שהיה בא עם מנחת החביתין - לדעת אבא יוסי בן דוסתאי: קומץ בשחרית וקומץ בבין הערביים, ולדעת חכמים: חצי קומץ בשחרית וחצי קומץ בבין הערביים.

דף נב עמוד ב
* כהן גדול שמת ולא מינו אחר תחתיו (ומביאים עשרון שלם בבוקר ועשרון שלם בבין הערביים) - שיעור הלבונה והשמן לא הוכפל.
* האמוראים נחלקו בדעת רבי יוחנן אם פוסק כאבא יוסי בן דוסתאי או כסתם משנה החולקת עליו.
* פרק חמישי, המתחיל בסוף עמוד זה, מפרט כללים במעשה המנחות.
מספר צפיות: 3
דף נג עמוד א
* למסקנת הגמרא המקור לכך שמנחה שנחמצה פסולה, הוא מהמילה "תהיה" ("מצה תהיה").
* רבי עזרא נכדו של רבי אבטולס, היה דור עשירי לרבי אלעזר בן עזריה, שהוא היה דור עשירי לעזרא הסופר.
* הגמרא מביאה (בסוף עמוד זה ובעמוד הבא) דברי אגדה שאמר רבי עזרא לרבי פרידא.
* לפי דרשתו של רבי עזרא עולה שהמילה אדירים בפסוק "צללו כעופרת במים אדירים" מתייחסת למצרים.

דף נג עמוד ב
* "מה לידידי בביתי..." - בשעה שחרב בית המקדש מצאו הקב"ה לאברהם שהיה עומד בבית המקדש (ובא להתפלל על בניו), והגמרא מתארת משא ומתן שלו עם הקב"ה, ולבסוף יצאה בת קול ואמרה שתהיה לעם ישראל אחרית טובה.
* דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה: "כי חזק הוא ממנו" - אל תיקרי ממנו אלא ממנו (תוס' ערכין: עם נ' דגושה), כביכול שאפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם.
* למה נמשלו ישראל לזית? - לומר לך מה זית אין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, אף ישראל אין להם בטילה עולמית לא בעוה"ז ולא בעולם הבא / לומר לך מה זית אינו מוציא שמנו אלא ע"י כתיתה, אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא ע"י יסורין.
1 2 3 4 5 6
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר