סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 
מספר צפיות: 9
דף נח עמוד א
* המשנה הראשונה בפרק שישי, המתחיל בעמוד זה, מביאה מחלוקת תנאים לגבי דין קדשי קדשים ששחטן בראש המזבח - לדעת רבי יוסי: כאילו נשחטו בצפון, לדעת ר' יוסי בר' יהודה: רק חצי המזבח הצפוני נחשב כצפון העזרה [ובגמרא מובא שנחלקו בביאור כוונת הפסוק "ועשית עליו את עולותיך ואת שלמיך"].
* רבי יוחנן אמר שלדעת רבי יוסי המזבח כולו היה ממוקם בצפון העזרה (רבי יוחנן לא למד זאת ממשנתנו, אלא כך למד מרובתיו).

דף נח עמוד ב
* רבי זירא ניסה לברר (החל מסוף העמוד הקודם) האם יש משנה ממנה ניתן ללמוד שרבי יוסי סובר שכל המזבח ממוקם בצפון העזרה, וכך ניסה לדייק ממשנה במסכת תמיד, אך רב אדא בר אהבה ורב שרביא דחו את דבריו (רב אדא טען שהמשנה היא כדעת רבי יהודה ורב שרביא טען שהיא כדעת ריה"ג).
* רבי יהודה סובר שהמזבח כולו היה ממוקם באמצע העזרה.
* רבי יוסי הגלילי סובר שהמזבח כולו היה ממוקם בצפון העזרה.
מספר צפיות: 7
דף נט עמוד א
* רבי אליעזר בן יעקב סובר שהמזבח כולו היה ממוקם בדרום העזרה.
* מזבח שנפגם - לדעת רב: קדשים שנשחטו בזמן שהמזבח פגום, נפסלו, לדעת רבי יוחנן: גם הקדשים שהיו בזמן שהמזבח נפגם ונשחטו לאחר שתיקנו את המזבח, נפסלו (כי לדעתו: "בעלי חיים נדחים").
* לדעת רב: מזבח שנעקר - מקטירין קטרת במקומו.
* לדעת רבי יהודה: שלמה קידש את רצפת העזרה כדי להקריב עליה, ורבי יוסי חולק.

דף נט עמוד ב
* שטח המזבח של משה - לדעת רבי יהודה: 10 אמות על 10 אמות, לדעת רבי יוסי: 5 אמות על 5 אמות.
* גובה המזבח של משה - לדעת רבי יהודה: 3 אמות, לדעת רבי יוסי: 10 אמות.
* גובה קלעי החצר - לדעת רבי יהודה: 5 אמות, לדעת רבי יוסי: 15 אמות.
מספר צפיות: 8
דף ס עמוד א
* רבי יהודה ורבי יוסי נחלקו (בדף הקודם) ב-4 דברים, ומחלוקתם נובעת האם לדרוש את הגזירה שוה "רבוע רבוע" למזבח הנחושת שעשה משה מהמזבח של יחזקאל ("דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מפנים") או ממזבח הפנימי ("דנין כלי מכלי ואין דנין כלי מבנין").
* למרות שלדעת רבי יהודה שלמה המלך קידש את הרצפה בקדושת מזבח להקריב עליה, מודה רבי יהודה בדמים שצריך ליתנם דווקא על גבי המזבח.
* אכילת קדשים (שיירי מנחה, שאר קדשי קדשים, ולדעת אביי אף קדשים קלים) אסורה בזמן שהמזבח פגום, והגמרא מביאה את המקורות לכך.

דף ס עמוד ב
* רבי ישמעאל מביא את המקור לכך שבזמן הזה לא מעלים את המעשר שני כדי לאוכלו בירושלים (ללא פדיון).
* רבי ירמיה חולק על אביי וסובר שמותר לאכול קדשים קלים בזמן שאין מזבח, אך הגמרא (בעמוד זה ובעמוד הבא) דחתה את ההוכחה שלו לדבריו.
מספר צפיות: 9
דף סא עמוד א
* עמוד זה הוא אחד העמודים הקצרים ביותר בש"ס (3 שורות גמרא קצרות).
* בעמוד זה מובאות 2 אפשרויות כיצד לתרץ את קושיית רבי ירמיה על אביי (הסובר שאסור לאכול קדשים קלים בזמן שאין מזבח שלם).

דף סא עמוד ב
* לדעת רב: מזבח של משכן שילה - היה של אבנים.
* כשבנו את בית המקדש השני, הוסיפו על שטח המזבח 4 אמות מן הדרום ומן המערב - לדעת רב יוסף: כי לא היה גודלו הקודם מספיק להקטרת כל הקרבנות, ולדעת בר קפרא: כי סברו שהיין והמים המתנסכים על גבי המזבח צריכים להיבלע במזבח ולא להשפך ממנו על הרצפה, ולכן הרחיבו את מקום המזבח על מקום השיתין שבקרקע ועשו בו נקבים שהנסכים ירדו אליהם.
מספר צפיות: 6
דף סב עמוד א
* שלשה נביאים עלו עמהן מן הגולה: אחד שהעיד להם על המזבח ועל מקום המזבח, ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית, ואחד שהעיד להם על התורה שתכתב אשורית.
* קרן וכבש ויסוד וריבוע - מעכבים את כשרות המזבח אם לא עשה אחד מהם, מדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו - אין מעכבים (ובלבד שלא יפחתנו ממזבח שעשה משה).
* איזהו "כרכוב"? - רבי אומר: זה כיור (ציורים שנעשו מסביב למזבח למעלה מאמצעו), רבי יוסי ברבי יהודה אומר: זה הסובב. (וחוץ מזה, היה גם כרכוב נוסף - שטח שהקיף את המערכה שבראש המזבח).

דף סב עמוד ב
* רוחב הגזירין שעשה משה למערכה במזבח שבמשכן - לדעת רבי ירמיה: אמה קצרה, לדעת רב יוסף: אמה מדוייקת.
* הכבש היה דרומית למזבח - הגמרא מביאה 2 דעות למקור לכך (רב הונא וברייתא).
* הכבש לא נגע במזבח אלא היה מרוחק ממנו מעט (והגמרא מביאה את המקור לכך).
* 2 הכבשים הקטנים שיצאו מהכבש הגדול (אחד פנה ליסוד ואחד לסובב) - היה אויר בינם לבין המזבח (והגמרא מביאה את המקור לכך).
מספר צפיות: 5
דף סג עמוד א
* במשנה נאמר שהמנחות היו נקמצות בכל מקום בעזרה, ורבי אלעזר (בגמרא) אמר שמנחה שנקמצה בהיכל כשירה.
* "וקמץ משם" - לדעת ת"ק: ממקום שרגלי הזר עומדות, לדעת בן בתירא: אם קמץ בשמאל יחזור ויקמוץ בימין.
* רבי יוחנן: שלמים ששחטן בהיכל כשרים.
* החל מהמשנה בסוף העמוד ועד סוף הפרק הבא, עוסקות המשניות בדיני קרבנות העוף.

דף סג עמוד ב
* הגמרא מבררת את המקור לכך שחטאת העוף היתה נעשית על קרן דרומית מערבית.
* המנחה מוגשת למזבח בקרן מערבית דרומית, ולדעת רבי אליעזר המנחה מוגשת בצד הדרומי של המזבח (ולדעתו המזבח היה ממוקם בצפון העזרה).
* כל מקום במזבח היה כשר למליקת חטאת העוף.
* מקום ההזאה היה בקרן דרומית מערבית מחצי המזבח ולמטה.
מספר צפיות: 8
דף סד עמוד א
* הטעם שעולת העוף היתה נעשית בקרן דרומית מזרחית הוא בגלל שקרן זו היא הקרובה ביותר לבית הדשן.
* אמר רבי יוחנן: בא וראה כמה גדול כחן של כהנים, שאין לך קל בעופות יותר ממוראה ונוצה, ופעמים שהכהן זורקן יותר משלשים אמה.
* בנסכים לא היה עולה ומקיף מצד ימין, כי יש לחשוש שמא יתעשנו בעשן המערכה.
* בעולת העוף לא היה עולה ומקיף מצד ימין, כי יש לחשוש שמא תמות העולה בעשן המערכה.

דף סד עמוד ב
* המשניות בעמוד זה מבארות את סדר עשיית קרבנות העוף (חטאת העוף ועולת העוף).
* הברייתא מבארת ומביאה את המקורות בנוגע לחטאת העוף כיצד מזה והיכן מזה.
* הגמרא מביאה את דעת רב ואת דעת הברייתא לגבי אופן אחיזת העוף בעת המליקה (וזו היא עבודה קשה מעבודות קשות שבמקדש, כמו גם קמיצה וחפינה).
מספר צפיות: 8
דף סה עמוד א
* הגמרא מביאה ברייתא ארוכה הדורשת את דיניה של עולת העוף מהפסוק "והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח".
* אפשר להביא בנדבה גם עוף אחד בלבד.
* מליקת העוף נעשית על ידי כהן דוקא, ובאצבעו ולא בסכין, ובחציו העליון של המזבח, ונעשית ממול העורף.
* מליקת העוף היא בשני סימנים.
* יש למצות את כל דם העוף, ומקום המיצוי הוא מחצי המזבח ומעלה.
* נחלקו התנאים אם אפשר לעשות מערכה על גבי הסובב ולהקטיר עליו.

דף סה עמוד ב
* "ושסע אותו בכנפיו" - אין שיסוע אלא ביד.
* אם הבדיל בחטאת (שמלק את שני סימניה) - לדעת המשנה (בסוף הדף הקודם): פסול, ולדעת רבי אלעזר ברבי שמעון (בברייתא): לא פסלה.
* 3 אמוראים מבארים את יסוד מחלוקת המשנה ורבי אלעזר ברבי שמעון (ולדעתם האיסור להבדיל הוא בגלל שכך דומה עשיית החטאת לעשיית העולה והתורה הקפידה לדעתם שיהיה הבדל ביניהם).
מספר צפיות: 7
דף סו עמוד א
* הגמרא מביאה ברייתא ובה המקור לדין, שבעולת העוף אם מיצה דם הראש ולא מיצה דם הגוף פסולה, אך אם מיצה דם הגוף ולא מיצה דם הראש כשירה.
* פרק שביעי, המתחיל בעמוד זה, ממשיך לעסוק בדיני קרבנות העוף.
* חטאת העוף נעשית למטה במזבח, ועולת העוף נעשית למעלה במזבח (ואם שינה - פסולה).

דף סו עמוד ב
* במשנה (בעמוד א) נאמר שחטאת העוף ששינה בה ועשאה כמעשה עולה פסולה - והגמרא מעלה 2 אפשרויות מהו השינוי: (1) שלא מלק רק סימן אחד (כדין חטאת) אלא מלק 2 סימנים (כדין עולה), (2) שלא היזה את דמה (כדין חטאת) אלא מיצה אותה (כדין עולה).
* במשנה (בעמוד א) נאמר שעולה העוף ששינה בה ועשאה כמעשה חטאת פסולה - והגמרא מבארת שהכוונה היא שלא מיצה (כדין עולה) אלא היזה (כדין חטאת).
* עולת העוף שעשאה למטה במזבח כמעשה חטאת לשם חטאת - לדעת ר"א מועלים בה, ולדעת רבי יהושע לא מועלים בה.
מספר צפיות: 6
דף סז עמוד א
* במשנה (מסוף העמוד הקודם) ובברייתא מובא משא ומתן בין ר"א ורבי יהושע בנוגע למחלוקתם אם מועלים בעולת העוף שעשאה למטה במזבח כמעשה חטאת לשם חטאת (לדעת רבי יהושע אין מועלים כי נעשית חטאת).
* למסקנה, טעמו של רבי יהושע הוא כפי שביאר רב אדא בר אהבה: אומר היה רבי יהושע שעולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת כיון שמלק בה סימן אחד נמשכת ונעשית חטאת העוף.
* לדעת הראשונה בגמרא: רבי יהושע סובר שגם בחטאת העוף שעשאה למעלה כמעשה עולה לשם עולה, נעשית עולה וכשרה, ולדעת רב אשי: אין דינו של רבי יהושע אמור אלא בעולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת, אך לא בחטאת העוף שעשאה למעלה כמעשה עולה לשם עולה.

דף סז עמוד ב
* הגמרא מקשה ממשנה בקינים על דברי רב אדא בר אהבה [שאמר (כמובא בעמוד הקודם) שאומר היה רבי יהושע שעולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת כיון שמלק בה סימן אחד נמשכת ונעשית חטאת העוף], ומתרצת.
* הגמרא מקשה קושיה נוספת ממשנה בקינים על דברי רב אדא בר אהבה, ומוכיחה (החל מעמוד זה ועד תחילת העמוד הבא) שמשנה זו היא כדעת רבי יהושע, ולכן קשה על דברי רב אדא בר אהבה.
מספר צפיות: 10
דף סח עמוד א
* הגמרא מסיימת להוכיח שהמשניות במסכת קינים הם כשיטת רבי יהושע.
* למסקנת הגמרא, מה שאמר רבי יהושע - שעולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת כיון שמלק בה סימן אחד נמשכת ונעשית חטאת העוף - היינו לעניין להוציאה מידי מעילה, אך לעלות לבעליה לשם חובה לא.
* המשנה מפרטת פסולים שונים במליקה, ומפרטת מתי נעשה העוף על ידי כך כנבילה ומטמא בבית הבליעה כדין נבלת עוף טהור, ומתי לא.

דף סח עמוד ב
* עוף שנמלק בידי זר - לדעת רב: מטמא בבית הבליעה, לדעת רבי יוחנן: לא מטמא בבית הבליעה.
* שחיטת פרה אדומה על ידי זר - פסולה.
* הגמרא מקשה 2 קושיות (מהמשנה) על רב, ומתרצת.
מספר צפיות: 12
דף סט עמוד א
* קמיצת זר במנחה - אם עלתה על המזבח תרד, מליקת זר בעוף - אם עלתה על המזבח לא תרד.
* הגמרא מביאה ברייתא ובה המקור לכך שעוף קדשים שנמלק בעזרה אינו מטמא בגדים בבית הבליעה.
* עוף קדשים שנמלק מחוץ לעזרה, ועוף חולין שנמלק בין בעזרה ובין מחוץ לעזרה - מטמאים בגדים בבית הבליעה.
* עוף חולין שנשחט בעזרה, ועוף קדשים שנשחט בין בעזרה ובין מחוץ לעזרה - לא מטמאים בגדים בבית הבליעה.

דף סט עמוד ב
* בעוף טריפה - לדעת ר"מ: שחיטה או מליקה מועילות ולא מטמא בבית הבליעה, לדעת רבי יהודה: לא מועיל לא שחיטה ולא מליקה ומטמא בבית הבליעה, לדעת רבי יוסי: כמו רבי מאיר בשחיטה וכמו רבי יהודה במליקה.
* למסקנת הגמרא: הטעם של רבי מאיר הוא לא מקל וחומר (כפי שנראה מהמשנה) אלא מהיקש (בפסוק "זאת תורת הבהמה והעוף").
* הטעם של רבי יהודה נלמד מהמילה "טריפה", והגמרא מבררת את טעמו באריכות.
1 2 3 4 5 6
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר