סקר
מסכת שבת






 
מספר צפיות: 3
דף ט עמוד א
* לדעת רבי עקיבא: כהן משיח פטור מכל 3 הדברים שמתחייבים עליהם קרבן עולה ויורד (שבועת העדות, שבועת ביטוי, טומאת מקדש וקדשיו) [אך חייב עליהם פר].
* יחיד, נשיא, כהן משיח, בית דין - המשנה מפרטת את דיניהם לגבי: שגגה בכל מצוות שבתורה, שגגה באיסור עבודת כוכבים, אשם ודאי, אשם תלוי, קרבן עולה ויורד.

דף ט עמוד ב
* הגמרא מבררת את טעמו של רבי שמעון, הסובר שכהן משיח פטור מהבאת קרבן על טומאת מקדש וקדשיו.
* לדעת רבי יוחנן: דברי רבי אליעזר במשנה, שהנשיא מביא שעיר על איסור שהיחיד מביא עליו קרבן עולה ויורד, אמורים רק בנוגע לטומאת מקדש וקדשיו.
* ישנה מחלוקת בדעת רבי אליעזר אם הנשיא מביא אשם תלוי כשיש לו ספק אם חטא בטומאת מקדש וקדשיו.
* המשנה הראשונה בפרק שלישי, המתחיל בסוף עמוד זה, עוסקת בדיני כהן משיח ונשיא שחטאו ואח"כ עברו מגדולתם, או שעברו מגדולתם ואח"כ חטאו.
מספר צפיות: 5
דף י עמוד א
* הגמרא מבררת את המקור לדין המשנה, שכהן גדול שחטא לאחר שעבר ממשיחותו מביא פר לשגגתו כדין כהן גדול שחטא, אך נשיא שחטא לאחר שעבר מנשיאותו מביא קרבן ככל אדם.
* הגמרא מבררת את המקור לדעת ת"ק שבמשנה, שאם חטאו הכהן המשיח והנשיא קודם שנתמנו, ולא הספיקו להביא קרבנם עד שנתמנו, מביאים קרבן ככל אדם.
* נשיא שנצטרע ואח"כ חטא - מביא קרבן ככל אדם.
* השררה עבדות היא לאדם.

דף י עמוד ב
* "אשר נשיא יחטא" - אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו.
* אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה (=שמקבלים שכר בעולם הזה).
* גדולה עבירה לשמה כמצוה שלא לשמה.
* לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה, שבשכר מ"ב קרבנות שהקריב בלק הרשע זכה ויצתה ממנו רות.
* אין הקב"ה מקפח אפילו שכר שיחה נאה.
מספר צפיות: 3
דף יא עמוד א
* לעולם יקדים אדם לדבר מצוה, שבשכר לילה אחת שקדמה בכירה לצעירה (בבנות לוט) זכתה וקדמתה 4 דורות למלכות.
* הברייתא מביאה את המקור לכך שכהן משיח לא מביא קרבן על שגגת מעשה ללא הוראה.
* רבא מסתפק מה הדין אם אכל חצי כזית חלב כשהוא הדיוט ונתמנה להיות נשיא ועבר מנשיאותו והשלימו לכזית.
* אכל ספק חלב כשהוא הדיוט ונתמנה להיות נשיא ונודע לו על ספקו - לדעת חכמים: מביא אשם תלוי, ולדעת רבי שמעון: הגמרא מסתפקת מה דינו.
* אכל חלב לתאבון - הרי זה מומר, להכעיס - נחלקו האמוראים אם נחשב למומר או לצדוקי.

דף יא עמוד ב
* אין בין כהן המשוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא פר הבא על כל המצות, ואין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יוה"כ ועשירית האיפה.
* שמן המשחה שעשה משה במדבר כמה נסים נעשו בו: לא היה אלא 12 לוגין ובו נמשח משכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים ואותו שמן קיים לעתיד לבוא.
* אפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה, ואין מושחים מלך בן מלך אא"כ היתה מחלוקת.
* מלכי בית דוד טעונים משיחה, מלכי ישראל לא טעונים משיחה.
מספר צפיות: 3
דף יב עמוד א
* יאשיהו מלך יהודה גנז את שמן המשחה.
* נחלקו הברייתות אם יש להקדים משיחה או יציקה כשמושחים את הכהן הגדול.
* אין מושחים את המלכים אלא על המעיין, כדי שתמשך מלכותם.
* לעולם יהא רגיל אדם לראות בראש השנה קרא ורוביא כרתי וסילקא ותמרי.
* משנתנו (שבעמוד הקודם) היא לא כדעת רבי מאיר, הסובר שמרובה בגדים מביא פר הבא על כל המצוות.

דף יב עמוד ב
* הגמרא מביאה 3 תירוצים של אמוראים ליישוב הסתירה בין הרישא לסיפא שבמשנה.
* נחלקו התנאים אם משוח מלחמה מצווה על הבתולה.
* "כהן גדול פורם מלמטה וההדיוט מלמעלה" - נחלקו רב ושמואל היכן זה "למטה" ו"למעלה".
* "כל התדיר מחבירו קודם את חבירו, וכל המקודש מחבירו קודם את חבירו" - בגמרא מובאים המקורות לדברי המשנה הללו.
מספר צפיות: 4
דף יג עמוד א
* הגמרא מביאה ברייתא המפרטת את סדר הקדימה בכמה קרבנות.
* כל חטאות קודמות לעולות הבאים עמהם.
* היה הוא ואביו ורבו בשבי - הוא קודם לרבו, ורבו קודם לאביו, אמו קודמת לכולם.
* חכם קודם למלך ישראל - חכם שמת אין לנו כיוצא בו, מלך ישראל שמת כל ישראל ראוים למלכות.
* ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ ("יקרה היא מפנינים" - מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים).

דף יג עמוד ב
* הגמרא מביאה ברייתא המפרטת 5 דברים המשכחים את הלימוד ו-5 דברים המשיבים את הלימוד.
* כשם שהזית משכח לימוד של 70 שנה, כך שמן זית משיב לימוד של 70 שנה.
* הגמרא מפרטת 10 דברים קשים ללימוד (ובכללם: העובר בין שתי נשים, והאשה העוברת בין שני אנשים, והמסתכל בפני המת, ויש אומרים: אף הקורא כתב שעל גבי הקבר).
* הגמרא מביאה ברייתא העוסקת בכבוד שיש לנהוג בקימה בפני נשיא, אב בית דין, וחכם.
* בגמרא מסופר מדוע רבי מאיר כונה בשם "אחרים" ורבי נתן בשם "יש אומרים".
מספר צפיות: 3
דף יד עמוד א
* הגמרא מספרת על רבן שמעון ששכנע את רבי (אביו) לחזור ולכנות את רבי מאיר בשמו ולא בכינוי "אחרים".
* רשב"ג וחכמים נחלקו אם "סיני" עדיף או "עוקר הרים" עדיף.
* למרות שבארץ ישראל הכריעו ש"סיני" עדיף, רב יוסף (שהיה "סיני") לא קיבל על עצמו למלוך (להיות ראש ישיבה) לפני רבה (שהיה "עוקר הרים").
* הגמרא נשארה בספק מה עדיף: "חריף ומקשה" או "מתון ומסיק".

הדרן עלך מסכת הוריות וסדר נזיקין
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר