דף יב עמוד א
* יאשיהו מלך יהודה גנז את שמן המשחה (ואת יהואחז משחו באפרסמון טהור).
* נחלקו הברייתות אם יש להקדים משיחה או יציקה כשמושחים את הכהן הגדול.
* אין מושחים את המלכים אלא על המעיין, כדי שתמשך מלכותם.
* לעולם יהא רגיל אדם לראות בראש השנה קרא ורוביא כרתי וסילקא ותמרי. (והגמרא מביאה המלצות נוספות בתחומים נוספים).
* דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותן שאול ויהוא שנמשחו בפך לא נמשכה מלכותן.
* המשנה (שבעמוד הקודם) היא לא כדעת רבי מאיר, הסובר שמרובה בגדים מביא פר הבא על כל המצוות.

דף יב עמוד ב
* הגמרא מביאה שלושה תירוצים של אמוראים ליישוב הסתירה בין הרישא לסיפא שבמשנה.
* נחלקו התנאים אם משוח מלחמה מצווה על הבתולה.
* גם כהן משיח שנצטרע - אסור באלמנה.
* "כהן גדול פורם מלמטה וההדיוט מלמעלה" - רב ושמואל חולקים היכן זה "למטה" ו"למעלה".
* "כל התדיר מחבירו קודם את חבירו, וכל המקודש מחבירו קודם את חבירו" - הגמרא מביאה את המקורות לדברי המשנה הללו.

דף יג עמוד א
* הגמרא מביאה ברייתא ובה המקור לכך שפר כהן משוח קודם לפר העלם דבר של צבור.
* הגמרא מביאה ברייתא המפרטת את סדר הקדימה בכמה קורבנות.
* כל חטאות קודמות לעולות הבאות עמהם.
* המשניות והברייתות בעמוד זה מפרטות סדר קדימויות שונות.
* היה הוא ואביו ורבו בשבי - הוא קודם לרבו, ורבו קודם לאביו, אמו קודמת לכולם.
* חכם קודם למלך ישראל - חכם שמת אין לנו כיוצא בו, מלך ישראל שמת כל ישראל ראויים למלכות.
* לענין טומאה: מוטב שיטמא משוח מלחמה ואל יטמא סגן, לענין להחיותו: משוח מלחמה קודם לסגן.
* ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ ("יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים" - מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים).

דף יג עמוד ב
* הגמרא מביאה ברייתא המפרטת חמישה דברים המשכחים את הלימוד וחמישה דברים המשיבים את הלימוד.
* כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה, כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה.
* הגמרא מפרטת עשרה דברים קשים ללימוד (ובכללם: העובר בין שתי נשים, והאשה העוברת בין שני אנשים, והמסתכל בפני המת, ויש אומרים: אף הקורא כתב שעל גבי הקבר).
* הגמרא מביאה ברייתא העוסקת בכבוד שיש לנהוג בקימה בפני נשיא, אב בית דין, וחכם.
* בגמרא מסופר מדוע רבי מאיר כונה בשם "אחרים" ורבי נתן בשם "יש אומרים".

דף יד עמוד א
* הגמרא מספרת על רבן שמעון ששכנע את רבי (אביו) לחזור ולכנות את רבי מאיר בשמו ולא בכינוי "אחרים".
* רשב"ג וחכמים נחלקו אם "סיני" עדיף או "עוקר הרים" עדיף.
* למרות שבארץ ישראל הכריעו ש"סיני" עדיף, רב יוסף (שהיה "סיני") לא קיבל על עצמו למלוך (להיות ראש ישיבה) לפני רבה (שהיה "עוקר הרים").
* הגמרא מסתפקת מה עדיף: "חריף ומקשה" או "מתון ומסיק".

הדרן עלך מסכת הוריות וסדר נזיקין