דף עד עמוד א
* המשנה פירטה דברים שאסורים בהנאה ושאוסרים בכל שהוא את מה שהתערבו עמהם (יין נסך, עבודה זרה, ועוד).
* המשנה ציינה רק דברים שיש להם שתי מעלות (ומיעטה את אלו שיש להם רק מעלה אחת): דבר שבמנין, ואסורים בהנאה (ורק הם אוסרים את תערובתם בכל שהוא - רש"י).
* רב נחמן פוסק להלכה: חבית יין נסך שנפלה לחביות יין - החביות מותרות בהנאה חוץ מדמי אותה חבית, יין נסך שנפל ליין - הכל אסור בהנאה, 'סתם יינן' שנפל ליין - מותר בהנאה חוץ מדמי אותו יין.

דף עד עמוד ב
* גת של אבן שזפתה עובד כוכבים - מנגבה והיא טהורה.
* דרך הגוי ענבים בגת של אבן שאינה מזופפת - מספיקה הדחה (=לישנא קמא).
* דרך הגוי ענבים בגת של אבן מזופפת - לא מספיק רק ניגוב וצריך לקלף את הזפת (=לישנא בתרא, וברייתא בהמשך העמוד).
* לדעת רבא: כל כלי שמכניסים בו יין לזמן רב, אפילו אם מוסר את הכלי לגוי לזמן קצר, גזרו בו חכמים שדינו יהיה כמו יין ולא יינתן ביד גוי אלא אם ייתן את הכלי בתוך שני חותמות.

דף עה עמוד א
* הגמרא מביאה דעות שונות מהו הניגוב שאמרה המשנה (בעמוד הקודם) שנצרך כדי להכשיר גת של אבן שזיפת גוי (ונתן בה יין).
* הגמרא מביאה ברייתא המפרטת מה צריך לעשות מי שרוצה לטהר את גתיו ובית בדיו מטומאה ומי שרוצה להכשירם מיין נסך הבלוע בהם.

דף עה עמוד ב
* עם הארץ שהושיט ידו לגת ונגע באשכולות - רבי ורבי חייא נחלקו אם רק האשכול וכל סביבותיו טמאים או גם כל הגת כולה.
* הלוקח כלי תשמיש מן עובדי כוכבים: את שדרכו להטביל - יטביל, להגעיל - יגעיל, ללבן באור - ילבן באור (ואם לא הכשירם והשתמש בהם כפי שהם - נחלקו הברייתות אם האוכל אסור או מותר), וכולם (גם הנגעלים והמלובנים) צריכים גם טבילה בארבעים סאה, והגמרא מביאה את המקור לכך.
* כלי סעודה, ואפילו חדשים, הנקנים מגוי - צריכים טבילה במקוה, אך כלים שאולים לא צריכים טבילה במקוה.
* הכלים הנקנים מגוי שמחוייבים טבילה הם כלי מתכת וכלי זכוכית.
* כלי של חרס מצופה במתכת הנקנה מגוי - נחלקו האמוראים אם חייב בטבילה.
* כלי של גוי הנמצא אצל ישראל כמשכון - הגמרא מסתפקת אם חייב טבילה.

דף עו עמוד א
* רב עמרם מקשה, שבמשנה בעמוד הקודם מובא שכדי להכשיר שפוד שקנה מגוי יש ללבנו באש, ואילו במשנה בזבחים מובא שכדי להכשיר שפוד שבלע בשר קורבנות מספיק להגעילו - ולאורך העמוד מובאים כמה תירוצים לקושיה זו.
* ליבון הוא עד שתשיר קליפתן (קליפת המתכת של הסיר וכדו').
* הגעלת סיר קטן מתבצעת על ידי הכנסתו לסיר גדול.

דף עו עמוד ב
* כדי להגעיל סיר גדול צריך להקיף שפה של עיסה סביבות פי הכלי ולמלא את הכלי במים רותחים עד שיעברו ניצוצות על שפת הכלי (כי כבולעו כך פולטו).
* סכין חלקה (שאין בה גומות) הנקנה מגוי - נועצה עשר פעמים בקרקע שאינה מעובדת, ואח"כ יוכל לחתוך בה מאכל צונן, אך כדי להכשירה כדי לחתוך בה רותח צריכה הגעלה (לפי רש"י, ולפי תוס': ליבון).

הדרן עלך מסכת עבודה זרה