דף קיב עמוד א
* הגמרא מסתפקת האם חל דין עיר הנידחת כאשר אנשי העיר הודחו מאליהם (בלא מדיחים).
* אין עיר נעשית לעיר הנידחת עד שתודח רובה - ונחלקו האמוראים מה עושים עם הראשונים שדנים אותם עוד קודם שידוע שרוב העיר הודחו.
* אדם נחשב לאחד מבני העיר לאחר שנמצא בעיר שנים עשר חודש, ונחשב לאחד מיושבי העיר (ונידון בדין עיר הנידחת) לאחר שנמצא בעיר שלושים יום.
* מפני מה אמרה תורה נכסי צדיקים שבעיר הנידחת יאבדו? - מי גרם להם שידורו בתוכה? ממונם, לפיכך ממונם אבד.
* נכסי רשעים הקרובים לעיר הנידחת, שיכולים לקבצם לתוך העיר באותו יום עצמו שכונסים שלל העיר לרחוב לשורפם, אובדים עמה.
* פיקדונות של עיר אחרת המופקדים בעיר הנידחת, ואפילו אם בני עיר הנידחת קיבלו עליהם אחריות - מותרים.
* התנאים נחלקו לגבי עיר שאין לה רחוב אם נעשית עיר הנידחת (ועושים לה רחוב) או לא.

דף קיב עמוד ב
* הסיבה לדין המובא בברייתא, שקדשי מזבח שהיו בעיר הנידחת ימותו ולא ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה - לדעת רבי יוחנן: "זֶבַח רְשָׁעִים תועבה", לדעת ריש לקיש: מדובר בברייתא בקודשים קלים ובשיטת רבי יוסי הגלילי שסובר שהם ממון בעלים.
* תרומה הנמצאת בעיר הנידחת - אם היא בידי כהן: תירקב, אם היא בידי ישראל: תינתן לכהן שבעיר אחרת.
* עשרה דברים נאמרו בירושלים, וזו אחת מהן: אינה נעשית עיר הנידחת.
* מעשר שני שנטמא - פודים אותו אפילו בירושלים.

דף קיג עמוד א
* ר"א חולק על המשנה (שבדף קיא ע"ב) וסובר שכל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת אינה נעשית עיר הנידחת.
* לדעת רבי אבין בשם רבי אילעא: כל מקום שאתה מוצא כלל בעשה ופרט בלא תעשה - אין דנים אותו בכלל ופרט.
* היו בעיר הנידחת אילנות תלושים - אסורים, אילנות מחוברים - מותרים.
* אסור לבנות את העיר יריחו גם אם יקרא לה בשם אחר, וכן אסור לבנות עיר אחרת שנקראת בשם יריחו.
* שלושה מפתחות לא נמסרו לשליח: של חיה ושל גשמים ושל תחיית המתים.

דף קיג עמוד ב
* רשע בא לעולם - חרון בא לעולם, רשע אבד מן העולם - טובה באה לעולם, צדיק נפטר מן העולם - רעה באה לעולם, צדיק בא לעולם - טובה באה לעולם.

הדרך עלך מסכת סנהדרין