דף קיא עמוד א
* אמן = אל מלך נאמן (בנוטריקון, שמאמין עליו את הקב"ה).
* הגמרא מביאה שלושה מקרים בהם רבי יוחנן דחה את פירוש ריש לקיש לפסוקים ואמר לו שלא נוח לו לקב"ה שכך הוא מפרש את הפסוקים.
* לא תמצא תורה במי שמחיה עצמו עליה (שמעדן את גופו בשעה שהוא לומד תורה).
* הקב"ה אמר למשה: "כמה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב בא-ל שדי ולא הרהרו על מדותי ולא אמרו לי מה שמך... ואתה אמרת לי מה שמך בתחלה ועכשיו אתה אומר לי והצל לא הצלת את עמך", ולכן העניש אותו שלא יראה במלחמת שלושים ואחד מלכים.
* "וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ" - מה ראה משה? לדעת רבי חנינא בן גמלא: ארך אפים ראה, לדעת חכמים: אמת ראה.

דף קיא עמוד ב
* עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק, ובתנאי שאינו מתגאה.
* המשנה מפרטת את דיני עיר הנידחת (שאין להם חלק לעולם הבא), ומסיימת את המסכת במילים "כל זמן שהרשעים בעולם - חרון אף בעולם, אבדו רשעים מן העולם - נסתלק חרון אף מן העולם".
* רבי יוחנן וריש לקיש נחלקו האם כשחלקו ישראל את הארץ היו רשאים ליתן ולחלוק עיר אחת לשני שבטים.

דף קיב עמוד א
* הגמרא מסתפקת האם חל דין עיר הנידחת כאשר אנשי העיר הודחו מאליהם (בלא מדיחים).
* אין עיר נעשית לעיר הנידחת עד שתודח רובה - ונחלקו האמוראים מה עושים עם הראשונים שדנים אותם עוד קודם שידוע שרוב העיר הודחו.
* אדם נחשב לאחד מבני העיר לאחר שנמצא בעיר שנים עשר חודש, ונחשב לאחד מיושבי העיר (ונידון בדין עיר הנידחת) לאחר שנמצא בעיר שלושים יום.
* מפני מה אמרה תורה נכסי צדיקים שבעיר הנידחת יאבדו? - מי גרם להם שידורו בתוכה? ממונם, לפיכך ממונם אבד.
* נכסי רשעים הקרובים לעיר הנידחת, שיכולים לקבצם לתוך העיר באותו יום עצמו שכונסים שלל העיר לרחוב לשורפם, אובדים עמה.
* פיקדונות של עיר אחרת המופקדים בעיר הנידחת, ואפילו אם בני עיר הנידחת קיבלו עליהם אחריות - מותרים.
* התנאים נחלקו לגבי עיר שאין לה רחוב אם נעשית עיר הנידחת (ועושים לה רחוב) או לא.

דף קיב עמוד ב
* הסיבה לדין המובא בברייתא, שקדשי מזבח שהיו בעיר הנידחת ימותו ולא ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה - לדעת רבי יוחנן: "זֶבַח רְשָׁעִים תועבה", לדעת ריש לקיש: מדובר בברייתא בקודשים קלים ובשיטת רבי יוסי הגלילי שסובר שהם ממון בעלים.
* תרומה הנמצאת בעיר הנידחת - אם היא בידי כהן: תירקב, אם היא בידי ישראל: תינתן לכהן שבעיר אחרת.
* עשרה דברים נאמרו בירושלים, וזו אחת מהן: אינה נעשית עיר הנידחת.
* מעשר שני שנטמא - פודים אותו אפילו בירושלים.

דף קיג עמוד א
* ר"א חולק על המשנה (שבדף קיא ע"ב) וסובר שכל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת אינה נעשית עיר הנידחת.
* לדעת רבי אבין בשם רבי אילעא: כל מקום שאתה מוצא כלל בעשה ופרט בלא תעשה - אין דנים אותו בכלל ופרט.
* היו בעיר הנידחת אילנות תלושים - אסורים, אילנות מחוברים - מותרים.
* אסור לבנות את העיר יריחו גם אם יקרא לה בשם אחר, וכן אסור לבנות עיר אחרת שנקראת בשם יריחו.
* שלושה מפתחות לא נמסרו לשליח: של חיה ושל גשמים ושל תחיית המתים.

דף קיג עמוד ב
* רשע בא לעולם - חרון בא לעולם, רשע אבד מן העולם - טובה באה לעולם, צדיק נפטר מן העולם - רעה באה לעולם, צדיק בא לעולם - טובה באה לעולם.

הדרך עלך מסכת סנהדרין