סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 
מספר צפיות: 9
דף נב עמוד א
* בכל מחלוקות אביי ורבא הלכה כרבא, למעט 6 מקרים (והסימן הוא: יע"ל קג"ם).
* רב למד מהמשנה (שבדף נ עמוד ב) 3 הלכות: המקדש בפירות שביעית מקודשת, המקדש בגזל אינה מקודשת (ואפילו בדבר שגזל ממנה), אשה יכולה להיות שליחה של חבירתה לקבל עבורה קידושין ואפילו אם מקבלת היא עבורה קידושין מבעלה שעל ידי שליחות זו תיעשה צרות זו לזו.

דף נב עמוד ב
* אם נשתדך עם האשה ולאחר מכן גזל ממנה חפץ וקידש אותה בחפץ זה - מקודשת (כי מחלה על הגזילה).
* כהן המקדש אשה בחלקו שניתן לו עם שאר הכהנים בקרבנות - לא מקודשת לדעת רבי מאיר ורבי יוסי, אך רבי יהודה חולק.
מספר צפיות: 10
דף נג עמוד א
* לדעת רבי יוחנן (ואביי הביא ברייתא כדעתו) רבי יהודה חזר בו וסובר שכהן המקדש אשה בחלקו שניתן לו עם שאר הכהנים בקרבנות - לא מקודשת, אך רב חולק וסובר שרבי יהודה לא חזר בו.
* סתם ספרא (ברייתא המובאת בספרא ללא שם האומר) - רבי יהודה.
* המקור לדעת רבי מאיר הסובר שמעשר שני הוא ממון גבוה זה מהפסוק "וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא קודש לה'".

דף נג עמוד ב
* לדעת רבי יוחנן, הטעם לכך שרבי מאיר סובר שהמקדש בשוגג בקדשי בדק הבית אינה מקודשת זה בגלל שלשניהם לא נוח שהקדש יתחלל ויצא לחולין על ידם ונמצא שעברו על איסור מעילה.
* לדעת רבי מאיר המקדש בשוגג בקדשי בדק הבית אינה מקודשת והמעות לא יצאו לחולין.
מספר צפיות: 9
דף נד עמוד א
* לדעת רב, רבי מאיר סובר שהקדש מתחלל גם בשוגג, ומה שאמר במשנה שהמקדש בהקדש בשוגג אינה מקודשת כוונתו לבגדי כהונה שלא בלו (שכל זמן שראויין לעבודה אין מעילה בשגגתן).
* לא ניתנה תורה למלאכי השרת.
* לדעת רבי מאיר/יהודה: אבני חומת ירושלים שנשרו - מועלים בהם (=אסור להנות מהן, ואם נהנה - מעל).

דף נד עמוד ב
* לדעת בר פדא, רבי מאיר סובר שהקדש לא מתחלל בשוגג, אלא אם כן כילה את ממון ההקדש.
* רב נחמן פסק שהלכה כרבי מאיר במעשר שני שממון גבוה הוא ואם קידש בו אשה אינה מקודשת, והלכה כרבי יהודה בהקדש שאם קידש בו אשה בשוגג מקודשת.
* לדעת ב"ה, בכרם רבעי יש דין חומש וביעור ולא נוהג בו דין פרט ועוללות.
מספר צפיות: 9
דף נה עמוד א
* במשנה בשקלים נאמר שבהמה שנמצאה בדרך מירושלים עד מגדל עדר וכמדתה לכל רוח, אם הבהמה שנמצאה היתה זכר הרי היא ספק עולה, ואם היא נקבה הרי היא ספק שלמים - וכל הדף עוסק בביאור משנה זו.
* לשיטת רבי מאיר: הקדש במזיד מתחלל, בשוגג אין מתחלל - אחד קדשי קדשים ואחד קדשים קלים.

דף נה עמוד ב
* "וכי אומרים לו לאדם עמוד וחטא (בדבר מסויים) בשביל שתזכה (בדבר אחר)?"
* קרבן אשם קרב כאשר הוא איל בן 2 שנים, למעט אשם מצורע ואשם נזיר שצריך להקריב כבש בן שנתו.
* קרבן חטאת היא כבשה בת שנתה.
* אין לוקחים בהמה במעות הקדושים בקדושת מעשר שני.
מספר צפיות: 11
דף נו עמוד א
* אין לוקחים בהמה טמאה עבדים וקרקעות במעות מעשר שני אפילו בירושלים.
* המקדש במעות מעשר שני אשה 'חבירה' שיודעת שאין מעות מעשר שני מתחללות על ידי קידושיה - לא קנסו חכמים שהקידושין יתבטלו (והיא תעלה ותאכל בירושלים).

דף נו עמוד ב
* "לאו עכברא גנב אלא חורא גנב" - לא העכבר הגונב את האוכל הוא הגנב אלא החור שבכותל שלתוכו הוא בורח וניצול מרודפיו הוא הגנב.
* המשנה מונה דברים שאסורים בהנאה ואין להם שווי ממוני (ערלה, כלאי הכרם, שור הנסקל, עגלה ערופה וכו') ולפיכך אם קידש בהם אינה מקודשת - והגמרא מבררת מה הן המקורות מן התורה שהדברים הללו אסורים בהנאה.
מספר צפיות: 6
דף נז עמוד א
* "את ה' אלהיך תירא" - לרבות תלמידי חכמים.
* ציפורי מצורע נאסרים בהנאה לדעת רבי יוחנן משעת שחיטה ולדעת ריש לקיש משעת לקיחה (ואף התנאים נחלקו במחלוקת זו).
* עגלה ערופה נאסרת מהרגע שזקני העיר מורידים אותה לנחל איתן להיערף שם.

דף נז עמוד ב
* את ציפור המצורע המשולחת הכהן צריך לזרוק מתוך העיר למחוץ לחומה לכיוון השדה.
* פטר חמור לאחר עריפתו אסור בהנאה, ולפני עריפתו יש מחלוקת תנאים אם אסור בהנאה.
* נאמר בתורה 3 פעמים "לא תבשל גדי בחלב אמו" ולומדים מכך שאסור באכילה ואסור בהנאה ואסור בבישול, אך לדעת ר"ש בן יהודה מותר בהנאה.
מספר צפיות: 6
דף נח עמוד א
* לדעת רבי שמעון, השוחט חולין בעזרה ונמצאת טריפה - הבשר לא נאסר בהנאה והמקדש בו אשה הקידושין חלין.
* כל איסורי הנאה אם מכר אותם וקידש בדמיהם - מקודשת (כי הדמים לא נאסרים בהנאה), חוץ מעבודת כוכבים ושביעית (שבהם הדמים כן נאסרים בהנאה).
* לדעת עולא "טובת הנאה" (=הזכות שיש לישראל במתנות כהונה לתת אותם לכהן שירצה) אינה נחשבת לממון לקדש בזה אשה.

דף נח עמוד ב
* הגמרא דחתה (ב-4 אופנים שונים) את האפשרות שהתנאים נחלקו אם "טובת הנאה" נחשבת לממון.
* הנוטל שכר לדון - דיניו בטלים, להעיד - עדותו בטלה, להזות ולקדש - מימיו מי מערה ואפרו אפר מקלה.
* (תחילת פרק שלישי) האומר לחבירו צא וקדש לי אשה פלונית והלך וקדשה לעצמו - מקודשת לשני, אלא שנהג בו מנהג רמאות.
מספר צפיות: 12
דף נט עמוד א
* עני המהפך בחררה (=עוגה) לזכות בה ובא אחר ונטלה הימנו (קודם שזכה בה העני) - נקרא רשע.
* "הרי את מקודשת לי לאחר 30 יום" - מקודשת ואפילו אם נתאכלו (=נאכלו) המעות.
* "הרי את מקודשת לי לאחר 30 יום" וחזרה בה האשה בתוך ה30 יום - נחלקו האמוראים אם אעפ"כ מקודשת (כי דיבור לא מבטל דיבור שעם מעשה קטן), והלכה כרבי יוחנן שלא מקודשת.

דף נט עמוד ב
* האשה שנתנה רשות לשלוחה לקדשה וחזרה בה לפני שהשליח קידש אותה- נחלקו האמוראים (לפי רב זביד) אם אעפ"כ מקודשת (כי דיבור לא מבטל דיבור), והלכה כרבי יוחנן שלא מקודשת.
* "הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר 30 יום" ובא אחר וקידשה בתוך 30 יום- לדעת רב ספק מקודשת, לדעת שמואל מקודשת לראשון (לאחר 30 יום), לדעת רבי יוחנן (בעמוד הבא) מקודשת לכולם.
מספר צפיות: 15
דף ס עמוד א
* הגמרא דנה בדעתו של רבי יוחנן הסובר, שאם אמר לאשה "הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר 30 יום" ובא אחר וקידשה בתוך 30 יום, שמקודשת לכולם וצריכה גט מכולם.
* נתן לאשה פרוטה ואמר לה "הרי את מקודשת לי על מנת שאתן לך 200 זוז" ולאחר זמן מה נתן לה 200 זוז - נחלקו האמוראים אם מקודשת משעת נתינת הפרוטה או משעת נתינת ה200 זוז.

דף ס עמוד ב
* אדם האומר שיחולו מעשיו על מנת שיתקיים תנאי מסוים - לדעת רב הונא רבי סובר שהרי הוא כאומר בפירוש שיחול המעשה מעכשיו ולדעת רבי יוחנן כך גם סוברים חכמים.
* הרי את מקודשת על מנת שיש לי 200 זוז - אם לא ידוע בבירור שיש לו, מקודשת מספק כיון שיתכן שיש לו.
מספר צפיות: 15
דף סא עמוד א
* המקדש אשה בתנאי שיש לו קרקע בית כור, ויש בה נקעים עמוקים 10 טפחים שאינם מלאים מים - הריהם עולים לשיעור בית כור ומתקיים התנאי (כדין הקדש ולא כדין מכר).
* לדעת ר' מאיר: כל תנאי שלא כפל המתנה את 2 הצדדים (שאם יתקיים התנאי יחול המעשה ואם לא יתקיים התנאי לא יחול המעשה) - אינו תנאי המועיל, ואף אם לא התקיים התנאי המעשה קיים.

דף סא עמוד ב
* הגמרא מקשה בעמוד זה 4 קושיות מפסוקים על דעתו של רבי חנינא בן גמליאל (הסובר שלא צריך לכפול את התנאי, וחולק על ר' מאיר) ומתרצת.
* אחת הקושיות היא מדוע התורה - שכתבה ש"אם בחקתי תלכו" הרי שתתברכו בכל הברכות המנויות בפרשיה - כתבה גם ש"ואם בחקתי תמאסו" הרי שתתקללו בכל הקללות המנויות שם, והרי לשיטתו מכלל הן אתה שומע לאו.
מספר צפיות: 20
דף סב עמוד א
* פת פורני (=פת גדולה) חריבה (=יבישה) במלח ובצלים - קשים לגוף כחרבות.
* הגמרא מקשה בעמוד זה 3 קושיות מפסוקים (קושיה אחת על ר' מאיר הסובר שצריך לכפול את התנאי, ו-2 קושיות על רבי חנינא בן גמליאל הסובר שלא צריך לכפול את התנאי) ומתרצת.
* לדעת רבי יוחנן כל דבר שבידו של האדם לעשותו, אף אם עדיין לא נעשה, אינו נחשב למחוסר מעשה.

דף סב עמוד ב
* גוי הרוצה להתגייר צריך להתגייר בפני 3 דיינים.
* האומר לחברו "אם תלד אשתך בת הרי אותה בת מקודשת לי", אם אשתו מעוברת הרי שדבריו קיימין (לדעת רבי חנינא).
* לדעת רבי אליעזר בן יעקב (ורבי ורבי מאיר) אדם יכול להקדיש דבר שעדיין לא בא לעולם ואינו בידו לעשותו.
מספר צפיות: 12
דף סג עמוד א
* האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר / לאחר שתתגיירי / לאחר שימות בעליך וכדומה- נחלקו התנאים אם מקודשת.
* האומר לאשה הרי את מקודשת לי בשכר זה שאדבר עליך לשלטון או שארכיבך על החמור (או כל פעולה אחרת) - לדעת התנא של הברייתא מקודשת (אם שווי הפעולה הוא פרוטה), אך לדעת התנא של המשנה איננה מקודשת.

דף סג עמוד ב
* כאשר במשנה מסויימת יש קושיה מתחילת המשנה לסופה - רבי ינאי מעדיף להדחק ולבאר שהמשנה עוסקת בשני אופנים שונים מאשר לטעון שהמשנה מורכבת מ2 דעות של תנאים.
* אבא שאמר "קדשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה" ובא אחד ואמר "אני קידשתיה" - לדעת רב נאמן אותו אחד לתת לה גט ולהתירה להנשא לכל העולם אך לא נאמן לשאת אותה לאשה בעצמו, ולדעת רב אסי נאמן אף לשאת אותה בעצמו.
1 2 3
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר