סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 
מספר צפיות: 5
דף עג עמוד א
* "מאן דמקדש - אדעתא דרבנן מקדש" - ולכן יש לחכמים אפשרות להפקיע קידושין.
* מוכר שמקבל על עצמו לפצות את הלוקח עבור כל אונס שיארע - פטור מאונס שלא שכיח (כי מסתבר שלא העלה זאת על דעתו).
* נתן גט ואמר לה "מהיום אם מתי" - לא תתייחד עמו, שמא יבא עליה.

דף עג עמוד ב
* "ראוה שנתייחדה עמו - אין חוששין שמא נתעסקו בתשמיש וחוששין משום זנות ואין חוששין משום קדושין רבי יוסי ברבי יהודה אומר אף חוששין משום קידושין" - בגמרא מובאים 3 דעות של אמוראים כיצד לפרש ברייתא זו.
* בברייתא (המסתיימת בעמוד הבא) מובאות 4 דעות של תנאים מה המעמד של אשה זו בימים שבין נתינה למיתה.
מספר צפיות: 6
דף עד עמוד א
* האומר לאשתו "הרי זה גיטך ע''מ שתתני לי 200 זוז" - לדעת רב הונא הגירושין חלים מיד ובתנאי שתתן לו 200 זוז, ולדעת רב יהודה הגירושין יחולו בפועל רק מהרגע שבו תתן לו 200 זוז.
* באופן דומה נחלקו רב הונא ורב יהודה במקרה בו אמר לאשה "הרי את מקודשת לי על מנת שאתן לך 200 זוז".
* לדעת רב יהודה רבי סובר ש"כל האומר 'על מנת' כאומר 'מעכשיו' דמי" וחכמים חולקים עליו (וכך סובר רב יהודה), אך לדעת רבי יוחנן חכמים לא חולקים על רבי.

דף עד עמוד ב
* האומר לאשתו "הרי זה גיטך ע"מ שתתני לי איצטליתי (סוג של בגד)" ואבדה איצטליתו - נחלקו ת"ק ורשב"ג אם יכולה לתת לו את דמי האיצטלית ובכך תהיה מגורשת.
* האומר לאשתו "הרי זה גיטך ע''מ שתתני לי 200 זוז" וחזר ואמר לה "מחולים לך" - אינה מגורשת.
מספר צפיות: 7
דף עה עמוד א
* בכל המקומות במשנה בו מופיעה דעתו של רשב"ג - הלכה כמותו, חוץ מ-3 מקרים ("ערב", "צידן", "ראיה אחרונה").
* "הרי זה גיטיך והנייר שלי - אינה מגורשת, על מנת שתחזירי לי את הנייר - מגורשת" - בגמרא מובאות 5 הצעות (2 מהן בעמוד הבא) כיצד לבאר את ההבדל בין הרישא לסיפא של ברייתא זו.

דף עה עמוד ב
* "לא מקדים איניש פורענותא לנפשיה" - ולכן תיקן שמואל בגט של "שכיב מרע" שיכתוב קודם "אם לא אמות לא יהא גט".
* "הרי זה גיטיך ע''מ שתשמשי את אבא על מנת שתניקי את בני" - במשנה ובברייתא מובאות דעות שונות כמה זמן היא צריכה לשמש את אביו ולהניק את בנו, והגמרא דנה ומבארת דעות אלו.
מספר צפיות: 8
דף עו עמוד א
* "הרי זה גיטך ע"מ שתשמשי את אבא שתי שנים וע"מ שתניקי את בני שתי שנים" - מובאות דעות שונות מה יהיה הדין אם לא נתקיים התנאי.
* "הרי זה גיטך ע"מ שתשמשי את אבא ב' שנים" וחזר ואמר לה "ע"מ שתתני לי 200 זוז" - רצתה משמשתו רצתה נותנת לו 200 זוז, אבל אמר לה "ע''מ שתתני לי 200 זוז" וחזר ואמר לה "ע"מ שתתני לי 300 זוז" - ביטל דברי האחרון את הראשון.

דף עו עמוד ב
* אסור לצאת מארץ לחוצה לארץ.
* במשנה (בעמוד א) נאמר: "הרי זה גיטך כל זמן שאעבור מכנגד פניך 30 יום היה הולך ובא הולך ובא הואיל ולא נתיחד עמה הרי זה גט", ובגמרא מובאת מחלוקת אמוראים מה הכוונה "פניך" ומתי יחול הגט.
* ה''ז גיטך אם לא באתי מכאן ועד י''ב חדש ומת בתוך י''ב חדש אינו גט, אך רבי יהודה נשיאה חולק.
מספר צפיות: 3
דף עז עמוד א
* "זה גיטך אם לא אבא לאחר שמטה זו" - ממתינים לו שנה שמינית, "לאחר שנה" - ממתינים לו חודש נוסף, "לאחר חודש" - ממתינים לו שבוע נוסף, "לאחר שבת" ממתינים לו עד סוף יום שלישי.
* אינו צריך לתת את הגט דוקא בידה ממש אלא אף אם נותן את הגט לרשותה (חצרה וכדו') מגורשת.

דף עז עמוד ב
* לדעת רבא ניתן לזרוק את הגט לחצר האשה אף שהיא קנויה לבעלה משום שגיטה וחצרה באין כאחד.
* נחלקו האמוראים אם זה ששנינו שחצירה קונה לה את גיטה ומגורשת זה דוקא אם עומדת באותה שעה בתוך חצירה או אף אם היא רחוקה מחצרה.
מספר צפיות: 11
דף עח עמוד א
* במשנה בתחילת הפרק (בדף הקודם) נאמר שהזורק גט לתוך הסל של אשתו אע"פ שעומדת בתוך ביתו מגורשת, ובסוגייתנו מובאות 5 דעות המבארות כיצד היא זוכה בגט למרות שהיא עומדת ברשותו.
* האומר "טלי גיטך מעל גבי הקרקע" ולא נתנו בידה - אינה מגורשת (לפי שנאמר "ונתן בידה").
* אין האשה קונה את גיטה בקנין חצר אלא בחצר המשתמרת לדעתה.

דף עח עמוד ב
* לדעת רבי יוחנן קנין הגט לא תלוי בקירבתו לאשה בתוך 4 אמות אלא כל שהגט נח במקום שהיא יכולה לשמרו ולא הוא.
* נתן גט לאשתו אך חוט הקשור בגט נשאר בידו - אם יכול למשוך את הגט אליו באמצעות החוט אינה מגורשת.
מספר צפיות: 8
דף עט עמוד א
* אם האשה עמדה על ראש הגג וזרק לה לשם את הגט - כיון שהגיע לאויר הגג הרי זו מגורשת (ומדובר במקרה שיש לגג מעקה או במקרה שהגט הגיע לגובה של פחות מ3 טפחים מקרקע הגג).
* רבי וחכמים נחלקו בדיני שבת האם "קלוטה כמי שהונחה דמיא", אך לגבי מסירת הגט כולם מודים ש"קלוטה כמי שהונחה דמיא".

דף עט עמוד ב
* היו לו 2 גגות סמוכים זה לזה והשאיל לאשתו מקום בגג אחד לקבל את גיטה וקיבלתו בשני - מגורשת (כי הבעל לא מקפיד על כך).
* גט ישן (=שנתייחד איתה לאחר שכתב את הגט לפני שמסרו לה) - כשר לדעת ב"ש, אך ב"ה חולקים ("גזרה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה").
מספר צפיות: 3
דף פ עמוד א
* חכמים תיקנו לכתוב בגט את מנין שנות המלכות שבאותו מקום "משום שלום מלכות" (שיהא לנו שלום עמהם).
* אם עבר על תקנה זו הגט פסול ותצא מבעלה השני והולד מבעלה השני ממזר (כך דעת רבי מאיר הסובר שכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר).
* הסופר צריך לכתוב בגט את מקום כתיבתו (ואפילו אם כאשר נצטווה לכתוב אותו היה במקום אחר).

דף פ עמוד ב
* שמואל סובר שלדעת חכמים אם לא כתב בגט לשם המלכות אלא למינויו של זקן הבקי בגבולות שדות העיר - הרי זו מגורשת.
* רב סובר שלדעת חכמים גט שלא נכתב בו לשם מלכות, אם נישאת מחמת גט זה הולד שנולד מהבעל השני כשר, אך במקרה ששינה הסופר את שם האיש/האשה או שם עירו/עירה - הולד ממזר.
* לדעת רב המנונא שומרת יבם שזינתה אסורה ליבמה.
מספר צפיות: 6
דף פא עמוד א
* מי שכתב גט כדי לגרש את אשתו אך לבסוף לא נתן לה את הגט, או שנתן לה גט על תנאי ולא התקיים התנאי - לדעת בית שמאי נפסלה מן הכהונה, אך בית הלל חולקים.
* אשה שיצא עליה קול שהיא גרושה - לא רשאית להינשא לכהן, לדעת שמואל.
* פירות טבל מתחייבים במעשר רק כאשר נכנסו לבית דרך שער הבית (ולא אם נכנסו לבית בדרך עקיפה אחרת), ולדעת ר' יוחנן מתחייבים משעה שנכנסו לחצר שלפני הבית.

דף פא עמוד ב
* במשנה (בעמוד א) מובא שנחלקו ב"ש וב"ה אם "המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי" צריכה גט נוסף - מחלוקת זו היא דוקא כשלא ראו שנבעלה כשלנה עמו, אך לדעת ר' שמעון בן אלעזר (וכך סובר ר' יוחנן) המחלוקת היא דוקא כאשר כן ראו שנבעלה.
* "גט קרח" פסול, גזירה משום "כולכם" (הסוגיה מבארת את דיני "גט קרח").
מספר צפיות: 6
דף פב עמוד א
* המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני - לפי המשנה שלנו (הפותחת את פרק תשיעי): לדעת ר' אליעזר התנאי שלו מתקיים אך חכמים חולקים, אך לפי ר' יוסי בר' יהודה שבברייתא לדעת כולם אינה מגורשת.
* כל הבתים נטמאים אם נראה בהם נגע צרעת, חוץ מבתים של עובדי כוכבים.

דף פב עמוד ב
* לפי ר' יוסי בר' יהודה (שבברייתא) ר' אליעזר וחכמים נחלקו במקרה שגירש את אשתו ואמר לה "הרי את מותרת לכל אדם על מנת שלא תנשאי לפלוני".
* המקדש את אשתו ואמר לה "הרי את מקודשת לי חוץ מפלוני" - נחלקו בכך ר' אליעזר וחכמים (כשם שנחלקו בדין המגרש באופן זה).
מספר צפיות: 5
דף פג עמוד א
* לאחר פטירתו של ר' אליעזר נכנסו 4 זקנים (רבי יוסי הגלילי, ר''ט, רבי אלעזר בן עזריה, ר''ע) להשיב על דבריו (שאמר שהמגרש את אשתו יכול להתנות איתה שהגט הוא על תנאי שלא תינשא לפלוני מסויים).
* ר' יהושע אמר לאותם זקנים ש"אין משיבין את הארי לאחר מיתה".
* רבא אמר שניתן לדחות את הטענות של אותם הזקנים חוץ משל רבי אלעזר בן עזריה.

דף פג עמוד ב
* מובאת ברייתא ובה גם ר' יהושע דוחה את דבריו של ר' אליעזר.
* אשה הנודרת - כוונתה היא שהנדר יחול רק אם בעלה ירצה בכך.
* הרי זה גיטך ע''מ שלא תשתי יין / ע''מ שלא תלכי לבית אביך: "לעולם" - אין זה כריתות, "30 יום" - הרי זה כריתות.
מספר צפיות: 3
דף פד עמוד א
* המגרש את אשתו ומתנה ואומר לה "היום אי את אשתי ולמחר את אשתי" - הגט חל ואין בתנאי זה כלום (לדעת כולם).
* הרי זה גיטך ע''מ שתנשאי לפלוני - הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר, ואם נשאת לו לא תצא, לאחר תצא.
* ה"ז גיטך ע''מ שתעלי לרקיע - אינו גט, רבי יהודה בן תימא: אומר כזה גט.

דף פד עמוד ב
* הרי זה גיטך ע''מ שתאכלי בשר חזיר - רבא סובר שלדעת כולם הגט חל רק אם נתקיים התנאי, אך אביי סובר שלדעת רבי יהודה בן תימא הגט חל בכל מקרה.
* לדעת רבא אם הבעל אומר בע"פ תנאי הפוסל את הגט לפני שהסופר כותב את התורף - הגט פסול, ורב ספרא חולק ומכשיר אם חוזר בו בשעת מסירה ולא מזכיר את התנאי.
1 2
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר