סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 
מספר צפיות: 5
דף ס עמוד א
* ר' יוחנן ור''ש בן לקיש עיינו בספר אגדה - הגמרא מבארת שלמרות שאסור לכתוב תורה שבעל פה, הרי שמשום עת לעשות לה' הפרו תורתך, מותר (ולכן היה לפניהם ספר אגדה).
* נחלקו האמוראים אם התורה ניתנה מגילה מגילה או ניתנה חתומה.
* 8 פרשיות נאמרו ביום שהוקם בו המשכן (פרשת כהנים, פרשת לוים, פרשת טמאים, פרשת שילוח טמאים, פרשת אחרי מות, פרשת שתויי יין, פרשת נרות, פרשת פרה אדומה).

דף ס עמוד ב
* נחלקו האמוראים אם התורה רובה בכתב ומיעוטה בע"פ או להיפך.
* דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב.
* לא כרת הקב''ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה.
* שדות שעל שפת הנהר - נחלקו האמוראים אם העליונים רשאים לסכור את הנהר ולמושכו לשדותם או התחתונים.
מספר צפיות: 8
דף סא עמוד א
* מי שלקח מחרש שוטה וקטן את המציאה שמצאו - ניתן להוציא זאת ממנו באמצעות דיינים, לדעת ר' יוסי.
* מפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל, ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל, וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל - מפני דרכי שלום.
* מותר להשאיל לאשה החשודה על השביעית נפה וכברה וריחים ותנור, אבל אסור לסייע לה במלאכתה.

דף סא עמוד ב
* מותר להפקיד תרומה אצל ישראל עם הארץ, אך לא אצל כהן עם הארץ כיון שהוא רגיל בתרומה ועלול לגעת בה ולטמאה.
* הנותן מעיסתו לחמותו או לבעלת האכסניה שלו כדי שיאפו לו אותה וכדומה - הרי הן חשודות להחליף את העיסה בעיסה טובה יותר (ולכן צריך לעשר מה שנותן לה ומה שנוטל ממנה).
מספר צפיות: 11
דף סב עמוד א
* אין עודרין עם העכו''ם בשביעית ואין כופלין שלום לעובד כוכבים (כי מפני דרכי שלום מספיק פעם אחת).
* לא יכנס אדם לביתו של עובד כוכבים ביום חגו ויתן לו שלום, מצאו בשוק נותן לו בשפה רפה ובכובד ראש.
* אסור לו לאדם שיטעום כלום עד שיתן מאכל לבהמתו.

דף סב עמוד ב
* פרק שישי (המתחיל בעמוד זה) חוזר לעסוק בענייני שליחות בגט.
* הגמרא מסיקה שלא ניתן ללמוד מהמשנה שבתחילת הפרק אם האומר לחבירו 'הולך' אם הריהו כאומר 'זכה'.
* למסקנת הגמרא, גם איש וגם אשה יכולים להיות שליח להולכה או שליח לקבלה.
מספר צפיות: 4
דף סג עמוד א
* הגמרא הקשתה 3 קושיות (ותירצה) על שיטת רב נחמן מסוף העמוד הקודם [אשה שאמרה לשלוחה להיות שליח להולכה (אם הבעל יסכים) והלך השליח ואמר לבעלה שמונה להיות שליח לקבלה והבעל אמר 'הילך כמה שאמרה' - אינה מגורשת)]
* אשה שאמרה לשלוחה 'התקבל לי גיטי' וכך אמר השליח לבעל, והבעל אמר 'הולך ותן לה' - נחלקו התנאים אם יכול לחזור בו כל עוד לא הגיע הגט לידה.

דף סג עמוד ב
* אשה שאמרה לשלוחה 'התקבל לי גיטי' וכך אמר השליח לבעל, ואמר לו הבעל 'הילך הגט' - לדעת רבי נתן נחשב הדבר כאילו אמר לו הילך כמו שאמרה וזכה לה בגט.
* נחלקו האמוראים אם אשה יכולה לעשות שליח שיקבל את גיטה מיד שליח בעלה.
מספר צפיות: 9
דף סד עמוד א
* גט שנמצא בידי שליח קבלה של האשה, והבעל טוען שנתן לו זאת רק לפיקדון והשליח טוען שהבעל נתן לו כדי שהאשה תתגרש בקבלת השליח את הגט - נחלקו האמוראים מי מהם נאמן.
* בעל שאומר שנתן לשליח את הגט למוסרו לאשה לגירושין והשליח מודה על כך והאשה אומרת שקיבלה את הגט והגט אבד - אינם נאמנים וצריך 2 עדים.

דף סד עמוד ב
* נערה המאורסה - נחלקו חכמים ורבי יהודה אם יכולה לקבל את גיטה מיד בעלה או שרק אביה יכול.
* קטנה היודעת לשמור את גיטה - מתגרשת, ושאינה יודעת לשמור את גיטה - אינה מתגרשת.
* לדעת שמואל אין הקטן יכול לזכות בחפץ עבור אחרים.
מספר צפיות: 3
דף סה עמוד א
* אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג.
* הבן לא רשאי (מתקנת חכמים) למכור קרקעות שירש מאביו עד שיהא בן 20.
* קטנה לא יכולה למנות שליח שיקבל גט מבעלה.
* האומר לשלוחו 'תן גט זה לאשתי במקום פלוני' ונתנו לה במקום אחר - פסול, אך במקרה שהאשה אמרה לשליחה 'התקבל לי גיטי במקום פלוני' וקיבלו לה במקום אחר - לדעת ת"ק פסול ולדעת ר' אלעזר כשר.

דף סה עמוד ב
* האומר לשלוחו ערב לי (עירוב תחומין) בתמרים ועירב לו בגרוגרות - לדעת ברייתא אחת עירובו עירוב ולדעת ברייתא שניה אין עירובו עירוב (ונחלקו רבה ורב יוסף כיצד ליישב את הברייתות).
* במשנה ובברייתא מובאות לשונות שמתפרשים כציווי הבעל לכתוב גט ולשונות שלא מתפרשים כציווי הבעל לכתוב גט, ובגמרא מובאות ספקות בנוגע ללשונות נוספים.
מספר צפיות: 3
דף סו עמוד א
* מי שהיה מושלך בבור ואמר שכל מי ששומע אותו יכתוב עבורו גט לאשתו - אם שמעו זאת 2 בני אדם הרי אלו יכתבו ויתנו את הגט לאשתו (כיון שהיה טרוד סביר שהתכוון שאף יתנו לה את הגט).
* לשדים יש בבואה (=צל) אך לא בבואה של בבואה, בניגוד לאדם.
* אדם בריא שאמר לשנים 'כתבו גט לאשתי' - לא נותנים לה את הגט כי לא אמר 'תנו'.
* נחלקו האמוראים אם רגילים בני אדם למנות שליח את הבן בפני אביו או לא.

דף סו עמוד ב
* האומר ל-3 אנשים "תנו גט לאשתי" - נחלקו התנאים האם הם רשאים לומר לאחרים לכתוב ולחתום ולתת את הגט.
* אמר הבעל לשנים "כתבו ותנו גט לאשתי" ואמרו השנים הללו לסופר שיכתוב את הגט וכתב הסופר וחתמו הם - סובר שמואל שאם נשאת לאחר על בסיס גט זה תצא ממנו מספק שמא אין זה גט כשר.
מספר צפיות: 5
דף סז עמוד א
* מובאת ברייתא ובה איסי בן יהודה מונה שבחן של חכמים, לדוגמא: ר''ע אוצר בלום, משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי, ר' יוסי נמוקו עמו.
* אמר לשנים "אמרו לסופר ויכתוב ולפלוני ופלוני ויחתמו" - כשר אך אין לנהוג כך לכתחלה, אמר לשנים "אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו" - כשר ונחלקו האמוראים אם מותר לנהוג כך לכתחילה.

דף סז עמוד ב
* אמר לעשרה "כתבו גט ותנו לאשתי" - אחד כותב בשביל כולם, אך אם אמר להם "כולכם כתובו" - אחד כותב במעמד כולם.
* פרק שביעי פותח בדינו של מי שאחזו 'קורדייקוס' (מחלה שבעקבותיה אין דעתו מיושבת) בנוגע לציוויו לנתינת גט לאשתו.
* גדולה מלאכה שמחממת את בעליה - ולכן רב יוסף ורב ששת כאשר לקו בצינה עסקו במלאכה.
מספר צפיות: 9
דף סח עמוד א
* את בית המקדש שבנה שלמה לא סתתו באמצעות ברזל אלא באמצעות "שמיר" (בריה מששת ימי בראשית ,ואין דבר קשה יכול לעמוד מפניה).
* הגמרא מספרת באריכות איך שלמה השיג את ה"שמיר" באמצעות השדים שהיו לו (כמוזכר בפסוק: "עשיתי לי שרים ושרות... שדה ושדות").

דף סח עמוד ב
* אשמדאי מלך השדים הצליח לסלק את שלמה מכסאו למרחק 400 פרסה ונתיישב על כסא המלכות בדמותו של שלמה, ושלמה נאלץ לחזר על הפתחים עד שהצליח לשכנע את הסנהדרין שהוא שלמה.
* האמוראים נחלקו אם שלמה חזר למלכותו לאחר הסיפור עם אשמדאי מלך השדים ("מלך והדיוט" או "מלך והדיוט ומלך").
מספר צפיות: 9
דף סט
* כל הדף עוסק בענייני רפואות עבור מחלות שונות.
* המהרש"א כתב: "ומתוך זה תראה שאין התלמוד חסר מכל החכמות כי לכל חולי תמצא בו רפואה שלימה ואמתית... ואל יאמר המלעיג על חכמי התלמוד שהיו חסרים מחכמת הרפואה".
* המהרש"ל כתב: "יש חרם הקדמונים שאין לסמוך על רפואות התלמוד, כדי שלא להוציא לעז על חכמים הקדמונים, ולא ידעו שיש שינוי במקומות כ"ש בזמנים...".
* ר' אברהם בן הרמב"ם כתב: "לא נתחייב מפני גודל מעלת חכמי התלמוד ותכונתם... להאמין אותן כאשר נאמין אותן בפירוש התורה".
* דוגמאות למחלות המוזכרות בדף: חולי שבעין, סנוורים הבאים על האדם, דם הזב מנחירי אפו, דם הזב מן הפה, לחולי שיניים הפנימיים, חולי אבעבועות הגדלות בגרון, מחלות לב, מחלות מעיים, טחורים, קדחת.
מספר צפיות: 25
דף ע עמוד א
* 3 דברים מכחישים כחו של אדם: פחד, דרך, עון.
* 5 קרובין למיתה יותר מן החיים: אכל ועמד, שתה ועמד, הקיז דם ועמד, ישן ועמד, שימש מטתו ועמד.
* 8 דברים רובן קשה ומיעוטן יפה: דרך, תשמיש, עושר, מלאכה, יין, שינה, חמין, הקזת דם.

דף ע עמוד ב
* במשנה בתחילת הפרק נאמר "אמר כתבו גט לאשתי ואחזו קורדייקוס וחזר ואמר אל תכתבו אין דבריו האחרונים כלום" - והאמוראים בסוגייתנו נחלקו אם כותבים ונותנים לאלתר או רק לאחר שיבריא.
* ראוהו מגויד או צלוב על הצליבה ורמז ואמר כתבו גט לאשתי - הרי אלו יכתבו ויתנו.
מספר צפיות: 8
דף עא עמוד א
* מי שנשא אשה ונתחרש - אם יודע לכתוב "כתבו ותנו גט לאשתי" הרי הוא פיקח גמור וכותבים ונותנים לה את הגט [כך דעת רב כהנא, אך יש בכך מחלוקת תנאים].
* אילם אינו כשר לעדות (ולא רשאי לכתוב עדותו כי יש לימוד "מפיהם - ולא מפי כתבם").

דף עא עמוד ב
* מדין תורה ניתן לגרש את אשתו אם היא שוטה (כמו שמגרש את אשתו הפיקחת בעל כרחה), אך חכמים אמרו שלא ניתן לגרש אותה, כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר.
* במשנה נאמר שאם הבעל אמר לשני אנשים לכתוב את הגט לאשתו, והם ביקשו ממישהו אחר שיכתוב את הגט - הגט פסול (כי מקפיד היה בדבר שלא יאמרו לאחר ויכתוב שבושת הוא לו לגלות שאינו יודע לכתוב גט).
1 2 3
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר