סקר
עם סיום מסכת עירובין






 
מספר צפיות: 14
דף יז עמוד א
* יודע הקב''ה בישראל שאין יכולין לקבל גזירת רומיים (שגוזרין שמד שלא יתעסקו בתורה ולא יקיימו מצות), עמד והגלה אותם לבבל (בחורבן הבית).
* למסקנת הסוגיה דעתו של ר' יוחנן היא ששנים שהביאו גט ממדינת הים אין צריכין לומר בפנינו נכתב ובפנינו נחתם.
* נחלקו התנאים אם גט אשה שנכתב ביום ונחתם בלילה כשר.
* נחלקו האמוראים מדוע תיקנו לכתוב זמן (תאריך) בגט.

דף יז עמוד ב
* נחלקו האמוראים מאימתי אין הבעל רשאי למכור פירות מנכסי אשתו - האם כבר מזמן כתיבת הגט או רק מזמן נתינת הגט.
* לכתחילה אין להינשא בגט שאין בו זמן (תאריך).
* גט שכתוב בו תאריך של שנה או חודש או שבוע בלבד ללא ציון היום בשבוע - כשר לכתחילה להינשא בו.
מספר צפיות: 4
דף יח עמוד א
* אשה שמתגרשת מבעלה צריכה להמתין 3 חודשים עד שתוכל שוב להנשא - נחלקו האמוראים (והברייתות) האם מונים זמן זה משעת נתינת הגט או משעת כתיבת הגט.
* נחלקו האמוראים (והברייתות) ממתי תהיה כתובה כשאר שטרי חוב והשביעית תשמט אותה - משעה שפרעו לה חלק מהכתובה וזקפה את יתרת החוב בהלוואה או שכבר לאחר פעולה אחת מבין השתים הללו.
* לדעת שמואל כתובה יכולה להיכתב ביום ולהחתם בלילה.

דף יח עמוד ב
* ר' שמעון במשנה (בדף הקודם) מכשיר גט שנכתב ביום ונחתם בלילה, ונחלקו האמוראים אם מכשיר גם גט שנחתם 10 ימים לאחר כתיבתו.
* אם אמר ל-10 איש "כולכם כתבו גט לאשתי" הדין הוא שכולם צריכים לחתום, ונחלקו האמוראים אם ה-8 הנוספים שחותמים זה מדין עדות או מדין תנאי.
מספר צפיות: 8
דף יט עמוד א
* רבי יהושע בן לוי פסק ש"כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק" ולהכשיר גט שכתיבתו וחתימתו לא היו ביום אחד.
* יש לכתוב את הגט רק באמצעות דבר שרישומו ניכר (שלא נמחק) - המשנה מונה 5 מיני סממנים שמותר לכתוב בהם את הגט.
* מי שכתב בשבת 2 אותיות בדיו (שחור) על גבי 2 אותיות שהיו כתובים כבר בסקרא (אדום) - חייב שתים, אחת משום כותב ואחת משום מוחק (אך ר' יוחנן לא מחייב בקרבן, כי הוא לא בטוח שאכן חייב שתים).

דף יט עמוד ב
* הגמרא מביאה ברייתא כשיטת רב, שעדים שאין יודעים לחתום - שורטים בנייר את צורת האותיות של שמותיהם והעדים ממלאים את מקום השריטות בדיו.
* נתן גט לאשתו בפני עדים ולקחה האשה וזרקה את הגט לים/לאש וחזר הבעל ואמר שזה לא היה גט אלא שטר אחר - אינו נאמן.
מספר צפיות: 12
דף כ עמוד א
* גט שכתבו שלא לשמה והעביר עליו קולמוס לשמה - לדעת רב חסדא נחלקו התנאים אם הגט כשר.
* גט שנכתב על איסורי הנאה - כשר.
* גט שאותיותיו חקוקות - פסול אם החקיקה היתה מסביב לאותיות וכך נוצרו האותיות.

דף כ עמוד ב
* כתב לה גט על טס של זהב ואמר לה התקבלי גיטך והתקבלי יחד עמו את פרעון כתובתך תמורת שווי זהב הטס - הרי היא מגורשת וגם נפרע חוב כתובתה בזה.
* "הרי זה גיטך והנייר שלי" - אינה מגורשת, "על מנת שתחזירי לי את הנייר" - הרי זו מגורשת.
* היו מוחזקים בעבד שהוא שלו וגט כתוב על ידו והרי הוא יוצא מתחת ידה - אינה מגורשת (כי יתכן שהעבד הלך מעצמו לאשה, ולא שנתן לה בעלה את העבד).
מספר צפיות: 9
דף כא עמוד א
* לדעת רבא, כתב גט לאשתו ונתנו ביד עבדו, וכתב לה שטר מתנה על העבד - קנתה האשה את העבד ומתגרשת על ידי הגט שבידו, ואביי חולק.
* לדעת רבא, כתב לאשתו גט ונתנו בחצרו, וכתב לה שטר מתנה על החצר - קנתה האשה את החצר ומתגרשת על ידי הגט שבתוכה, ואביי חולק.

דף כא עמוד ב
* גט שנכתב על קרן של פרה צריך לתת לאשה את כל הפרה בשביל שתתגרש בגט שעל הקרן, אך אם קצץ את הקרן ונתן אותו לאשה אינה מגורשת.
* גט שנכתב על עלה של עציץ נקוב - נחלקו אביי ורבא אם כשר.
מספר צפיות: 6
דף כב עמוד א
* עציץ נקוב, שהנקב שלו נמצא בארץ [אך השורשים עדיין לא השרישו], והנוף שלו נמצא בחו"ל - נחלקו האמוראים אם הולכים אחר הנקב (וחייב במעשרות) או אחר הנוף (ופטור).
* יש 3 דרגות בעיבוד העור - הגמרא מפרטת את 3 הסוגים הללו, את שמותם ואת שיעורם לענין איסור הוצאה בשבת.

דף כב עמוד ב
* גט שנכתב על דבר שיכול להזדייף כשר לדעת רבי אלעזר (כי "עדי מסירה כרתי")
- נחלקו האמוראים אם כשר רק אם קיבלה את הגט ובאה לבית דין לאלתר כדי שיתירו לה לינשא, או אף אם באה לאחר זמן מרובה.
- עוד נחלקו האמוראים אם רבי אלעזר הכשיר רק בגיטי נשים או אף בשאר שטרות.
מספר צפיות: 4
דף כג עמוד א
* במשנה (בעמוד הקודם) נאמר ש"הכל כשרין לכתוב את הגט אפילו חרש שוטה וקטן":
- רב הונא מבאר שזה רק אם גדול עומד על גביו ואומר לו לכתוב "לשמה" (והמשנה כדעת רבי אלעזר, וצריך כתיבה לשמה),
- רב נחמן מבאר שאין צורך בתנאי זה (והמשנה כדעת רבי מאיר, וצריך חתימה לשמה, אך לא כתיבה לשמה).
- אפשרות נוספת לבאר היא שמדובר שהם לא כתבו את התורף אלא רק את הטופס (והמשנה כדעת רבי אלעזר, אך רק את התורף צריך לכתוב לשמה).
* הכל כשרין להביא את הגט מחו"ל, חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא ועובד כוכבים.

דף כג עמוד ב
* נחלקו האמוראים אם עבד יכול להיות שליח הולכה/קבלה לגט.
* הנשים שאינן נאמנות להעיד לאשה שמת בעלה (חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה) - לדעת רב יוסף נאמנות להביא גיטה בארץ אך לא מחו"ל, ולדעת אביי להיפך.
מספר צפיות: 4
דף כד עמוד א
* במשנה (בעמוד הקודם) נאמר: "האשה עצמה מביאה את גיטה ובלבד שהיא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם" - הגמרא מבררת לאורך כל העמוד באיזה מקרה בדיוק מדובר.
* האומר לאשתו "טלי גיטך מעל גבי הקרקע" - לא אמר כלום (כי צריך נתינה ממנו אליה).
* החלק הראשון של פרק שלישי (המתחיל בסוף העמוד) עוסק בדיני כתיבת הגט שיהא לשמה.

דף כד עמוד ב
* הגמרא מבארת שהמשנה מלמדת שצריך לכתוב את הגט גם לשם האיש המגרש וגם לשם האשה המתגרשת.
* לדעת שמואל, כל מקום ששנו חכמים שהגט פסול, הכוונה היא שהגט אמנם פסול אך אם בעלה כהן הרי שהיא נפסלה עליו משום גרושה [אך רב חולק על כך].
מספר צפיות: 7
דף כה עמוד א
* היו לו 2 נשים עם אותו השם ואמר לסופר "כתוב גט לאיזו שתצא בפתח תחילה" - לדעת רב יהודה פסול לגרש בגט כזה (כי "אין ברירה").
* הלוקח פירות מכותים בארץ ישראל (בתקופה בה נחשבו לגירי אמת) - צריך לההפריש את כל התרומות ומעשרות (ולא כמו הלוקח מעם הארץ שחייב להפריש רק מעשרות).

דף כה עמוד ב
* חולה שאמר לאשתו "הרי זה גיטך מעכשיו אם אמות מחולי זה" ומת מחולי זה - הרי היא מגורשת למפרע, ולדעת רבי יהודה הדין שלה באותם הימים שבין נתינת הגט למיתה כדין אשת איש.
* האומר לאשה "הריני בועליך על מנת שירצה אבא" - אע''פ שלא רצה האב, מקודשת לדעת ת"ק, אך ר' שמעון בן יהודה חולק.
מספר צפיות: 5
דף כו עמוד א
* סופר שמכין טפסי גיטין שיהיו מזומנים לו - צריך לדעת ת"ק שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן (ולדעת שמואל אף מקום הרי את מותרת לכל אדם).
* ר' יונתן מבאר שהתירו לסופר להכין טפסי גיטין (ולא גזרו משום התורף), "משום תקנת סופר" שיהו מזומנין לו.

דף כו עמוד ב
* מובאים בסוגיה פירושים נוספים לדין האמור במשנה ("משום קטטה" / "משום תקנת עגונות").
* גם המגרש את ארוסתו - צריך לכתוב בגט זמן כשר ולא מוקדם (או בגלל "בת אחותו" שלא יחפה במקרה שזינתה לאחר האירוסין, או משום "גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה").
מספר צפיות: 4
דף כז עמוד א
* במשנה נאמר ש"המביא גט ואבד הימנו - מצאו לאלתר כשר ואם לאו פסול" - הגמרא הקשתה על כך ממשנה במסכת ב"מ ואילו רבי זירא הקשה על כך מברייתא.
* לשיטת רבה, במקום שהשיירות מצויות והוחזקו שני אנשים באותו השם - מי שמצא גט אשה (או שטרות מסוגים אחרים), אין להשיב זאת לבעליו (מחשש שזה לא שלו).

דף כז עמוד ב
* לדעת רבי ירמיה אם העדים העידו על גט שנמצא ש"מעולם לא חתמנו אלא על גט אחד של שם זה ואותו חתמנו לאיש זה התובעו" - נאמנים, ואפילו אם הגט נמצא לאחר זמן רב.
* לדעת רב אשי אם העדים העידו על סימן מובהק בגט שנמצא (כגון: נקב יש בו בצד אות פלונית) - נאמנים, ואפילו אם הגט נמצא לאחר זמן רב.
מספר צפיות: 5
דף כח עמוד א
* שליח שהביא גט מזקן או מחולה, יכול לתת לאשה את הגט ולהסתמך על 'חזקת חיים' שלהם - לדעת רבא זה רק בזקן שלא הגיע לגבורות ובחולה שאינו גוסס.
* "בת ישראל הנשואה לכהן והלך בעלה למדינת הים אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים" - לדעת אביי דין זה שנוי במחלוקת תנאים, ולדעת רבא לא.

דף כח עמוד ב
* קרבן נשים וחטאת העוף לא צריכים סמיכה.
* לפי הלישנא הראשונה בדעת רב יוסף: מי שנגמר דינו למיתה - בבית דין של ישראל, עדיין יתכן שלא יומת כי ימצאו לו זכות, אך בבית דין של גוים בודאי שיומת.
1 2 3 4 5 6 7
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר