סקר
עם סיום מסכת עירובין






 
מספר צפיות: 8
דף ח עמוד א
* אין משקין 2 סוטות כאחת (ונחלקו התנאים אם דין זה הוא כדי שלא יהא לבה גס בחבירתה או כי כך גזירת הכתוב).
* אין עושין מצות חבילות חבילות (שנראה כמי שהיו עליו למשאוי וממהר לפרק משאו).
* אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות.

דף ח עמוד ב
* כל הרוצה לראות אשה סוטה בניוולה (כשמשקים אותה) - רשאי לבוא לראות, והנשים חייבות לראות, כדי שילמדו לנהוג בצניעות.
* במדה שאדם מודד - בה מודדים לו (וזה הטעם להנהגות הבזיון והעונשים שבסוטה בעת השקאתה).
* מיום שחרב ביהמ"ק אע"פ שבטלה סנהדרין - מהשמים יענישו את המחוייב בעונש דומה למה שהיה צריך לקבל.
מספר צפיות: 6
דף ט עמוד א
* אין הקב''ה נפרע מן המלך עד שעת שילוחו (=איבודו מן העולם).
* אין הקב''ה נפרע מן האדם עד שתתמלא סאתו.
* כל הנותן עיניו במה שאינו שלו - מה שמבקש אין נותנין לו ומה שבידו נוטלין הימנו [ולכן סוטה שנתנה עיניה במי שאינו ראוי לה - מה שביקשה לא ניתן לה ומה שבידה נטלוהו ממנה].

דף ט עמוד ב
* וכן מצינו בנחש הקדמוני ובקין וקרח ובלעם ודואג ואחיתופל וגחזי ואבשלום ואדוניהו ועוזיהו והמן: שנתנו עיניהם במה שאינו ראוי להם - מה שביקשו לא ניתן להם ומה שבידם נטלוהו מהם.
* המשנה מציינת כמה מקרים (שמשון, אבשלום, מרים, יוסף, משה) בהם מצינו שחל בהם "מידה כנגד מידה", ובגמרא מפורט בהרחבה בנוגע לשמשון.
מספר צפיות: 14
דף י עמוד א
* רוחב גופו של שמשון מצד אל צד היה 60 אמה (כרוחב דלתות העיר עזה שנשא על כתפיו).
* כל המזנה - אף אשתו מזנה עם אחרים.
* שמשון דן את ישראל במשפט צדק כאביהם שבשמים.
* מפני מה נענש אסא (חלה ברגליו)? מפני שעשה אנגריא בתלמידי חכמים.

דף י עמוד ב
* כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה - זוכה ויוצאין ממנה מלכים ונביאים (ודבר זה נלמד מתמר).
* נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים (דין זה נלמד מתמר).
* אבשלום בשערו מרד (נתגאה) - לפיכך נתלה בשערו (על העץ).
מספר צפיות: 10
דף יא עמוד א
* מדה טובה מרובה ממדת פורענות - ומקבל שכר יותר מכפי שעשה.
* ויקם מלך חדש על מצרים - נחלקו רב ושמואל אם הכוונה למלך חדש ממש או למלך שנתחדשו גזירותיו.
* 3 היו באותה עצה שיעץ פרעה על ישראל 'הבה נתחכמה לו' - בלעם שיעץ נהרג, איוב ששתק נידון ביסורים, יתרו שברח זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית.

דף יא עמוד ב
* בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים (והגמרא מתארת בהרחבה את מעשיהן).
* "ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות" - נחלקו רב ושמואל אם הכוונה ליוכבד ומרים או ליוכבד ואלישבע.
* "ויעש להם בתים" - נחלקו רב ושמואל אם הכוונה לבתי כהונה ולויה (אהרן ומשה) או לבתי מלכות (דוד).
מספר צפיות: 13
דף יב עמוד א
* כל הנושא אשה לשם שמים מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה.
* נשים צדקניות - לא היו בפיתקה של חוה (בקללה של "בעצב תלדי בנים") - דבר זה נלמד מיוכבד אם משה.
* הצדיקים - ממונם חביב עליהן יותר מגופן, וכל כך למה? לפי שאין פושטין ידיהן בגזל (וזו אחת הסיבות המובאות בגמרא לכך שיוכבד שמה את משה בתיבת גומא ולא בתיבה יקרה העשויה מעץ).

דף יב עמוד ב
* ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור - שירדה לרחוץ מגלולי אביה.
* האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העבריות - מלמד שהחזירוהו למשה על כל המצריות כולן ולא ינק, אמר (הקב"ה): פה שעתיד לדבר עם השכינה יינק דבר טמא?
* לא דיין לצדיקים שמחזירין להן אבידתן, אלא שנותנין להן שכרן.
מספר צפיות: 8
דף יג עמוד א
* הגמרא מתארת את תהליך קבורתו של יעקב ושל יוסף.
* קרית ארבע - 4 זוגות היו: אדם וחוה אברהם ושרה יצחק ורבקה יעקב ולאה.
* בא וראה כמה חביבות מצות על משה רבינו: שכל ישראל כולן נתעסקו בביזה (של מצרים) והוא נתעסק במצות (בקבורת יוסף).

דף יג עמוד ב
* כל העושה דבר ולא גמרו ובא אחר וגמרו - מעלה עליו הכתוב על שגמרו כאילו עשאו.
* מפני מה נקרא יוסף עצמות בחייו ("והעליתם את עצמותי מזה")? מפני שלא מיחה בכבוד אביו (שאמרו לו אחיו "עבדך אבינו" ולא מיחה בהם).
* מפני מה מת יוסף קודם לאחיו? מפני שהנהיג עצמו ברבנות.
* הקב"ה משלים שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש.
מספר צפיות: 8
דף יד עמוד א
* משה נקבר אצל בית פעור, כדי לכפר על מעשה פעור.
* אחרי ה' אלהיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה? והרי אש אוכלה הוא! אלא להלך אחר מדותיו של הקב''ה.
* תורה תחלתה גמילות חסדים (ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם) וסופה גמילות חסדים (ויקבר אותו בגיא).
* מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא''י וכי לאכול מפריה הוא צריך? אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא''י אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי.

דף יד עמוד ב
* מובאת ברייתא המבארת בפירוט את סדר הקרבת המנחות, והגמרא בכל העמוד עוסקת בביאור הברייתא.
* נחלקו התנאים אם כלי שרת שעשאן של עץ כשר או פסול.
* נחלקו התנאים אם המזבח ממוקם באמצע העזרה (כנגד ההיכל) או כולו בצפון או כולו בדרום.
מספר צפיות: 10
דף טו עמוד א
* הקומץ - מאימתי מתיר בהקטרתו את השיריים באכילה? רבי חנינא: משתשלוט בו האור, רבי יוחנן: משתיצת האור ברובו.
* הכהנים רשאים לערב יין שמן ודבש בשיירי המנחה שקיבלו, כי יש לאכול את המנחה כדרך שהמלכים אוכלים.
* כל המנחות (חוץ ממנחת חוטא ומנחת העומר) טעונות שמן ולבונה ובאות מן החיטין ובאות סלת.
* מנחת חוטא לא טעונה שמן ולבונה, וחטאת חלב לא טעונה נסכים - כדי שלא יהא קרבנו מהודר.

דף טו עמוד ב
* הכהן מביא כוס העשויה מחרס ונותן לתוכה מים מן הכיור שבעזרה - לדעת רבי ישמעאל הכוס צריכה להיות חדשה, וחכמים שבמשנה מכשירים גם ישנה (כל עוד לא הושחרו פניה ע"י האור).
* מי הכיור שבמקדש - לדעת רבי ישמעאל אלו מי מעיין וחכמים חולקים.
* כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין.
מספר צפיות: 5
דף טז עמוד א
* הגמרא מתלבטת האם כאשר אין עפר (בקרקע המקדש), האם יכול לתת אפר לתוך המים שמשקים את הסוטה או לא.
* ר' ישמעאל סובר שב-3 מקומות "הלכה עוקבת מקרא" (בכיסוי הדם, באיסור נזיר בגילוח שער, בדיני גט).
* רבי ישמעאל דורש את התורה כולה בכלל ופרט, ורבי עקיבא בריבוי ומיעוט.

דף טז עמוד ב
* 3 צריכין שיראו: עפר סוטה (שיראה על פני המים), אפר פרה (שיראה על פני המים), רוק יבמה (שתראה לעיני הדיינים), ולדעת רבי ישמעאל אף דם צפור של מצורע (שיראה על פני המים).
* נתן את עפר הסוטה לכלי קודם שנתן את המים - פסול, ור' שמעון מכשיר.
מספר צפיות: 7
דף יז עמוד א
* יש 3 דעות בתנאים מה כותבים במגילת הסוטה.
* איש ואשה זכו שכינה ביניהן לא זכו אש אוכלתן.
* מפני מה אמרה תורה הבא עפר לסוטה? זכתה יוצא ממנה בן כאברהם אבינו שנאמר בו "עפר ואפר", לא זכתה תחזור לעפרה.
* בשכר שאמר אברהם אבינו "ואנכי עפר ואפר" זכו בניו לב' מצות: אפר פרה ועפר סוטה.
* בשכר שאמר אברהם אבינו "אם מחוט ועד שרוך נעל" זכו בניו לב' מצות: חוט של תכלת ורצועה של תפלין.

דף יז עמוד ב
* מגילת סוטה שכתבה בלילה או שכתבה למפרע - פסולה.
* מגילת סוטה שכתבה קודם שתקבל עליה שבועה - פסולה.
* מגילת סוטה שכתבה איגרת (בלא שרטוט) - פסולה.
מספר צפיות: 9
דף יח עמוד א
* כתב את מגילת הסוטה בשני טורים (כצורת הכתיבה של ספר תורה הכתובה בטורים) - פסולה.
* מגילת הסוטה צריכה להיות כתובה כולה כאחת ורק אז ימחק אותה במים (ולכן אם כתב אות אחת ומחק אותה ואח"כ כתב אות נוספת ומחק אותה - פסולה).
* הגמרא מתלבטת אלו דינים נכללים בדין "לשמה" הנדרש בסוטה.
* דין גלגול שבועה מהתורה נלמד מדין סוטה שאומרת אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה.

דף יח עמוד ב
* לדעת רב המנונא שומרת יבם שזינתה אסורה ליבמה, ומערבא חולקים.
* לדעת רבי מאיר הסובר שאדם מתנה עם הסוטה על העתיד ע"י גלגול שבועה, יכול גם לגלגל עליה כעת שבועה שלא תטמא לאחר שיגרשנה ויחזירנה.
מספר צפיות: 9
דף יט עמוד א
* המשנה מבארת את סדר הקרבת מנחת הסוטה.
* חכמים סוברים שמשקה את האשה במים המאררים ואח''כ מקריב את מנחתה, ורבי שמעון חולק וסובר שהסדר הפוך.
* יש 2 ר' יאשיה: האמורא היה בדורו של רבי אלעזר בן פדת (והוא זה המוזכר בסוגייתנו), והתנא היה בר הפלוגתא של ר' יונתן. (רש"י)

דף יט עמוד ב
* הגמרא מבררת כיצד חכמים ורבי שמעון דרשו את הפסוקים (כמקור למחלוקתם שלעיל).
* אם נמחקה המגילה ואח"כ אמרה האשה "איני שותה" - אם ניכר בה שאינה רותתת ופוחדת הרי שמוכח שאכן נטמאה ולכן אין להשקותה בעל כרחה, אך אם ניכר בה שהיא פוחדת הרי שאם קרב כבר הקומץ ונמחקה המגילה משקין אותה בעל כרחה.
1 2 3 4
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר