סקר
עם סיום מסכת עירובין






 
מספר צפיות: 6
דף ה עמוד א
* גם בעמוד זה מובאות כמה דרשות העוסקות בגנות אדם שיש בו גסות רוח.
* לדעת רב ת''ח צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית של גאוה (שלא יהו קלי הראש מסתוללין בו ויהא דבריו מתקבלין עליהן בעל כרחם), ורב נחמן בר יצחק חולק על כך.
* אין תפלתו של אדם נשמעת אא''כ משים לבו כבשר (שהוא רך ולא כאבן שהוא קשה).

דף ה עמוד ב
* מי שדעתו שפלה - מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולם, ולא עוד אלא שאין תפלתו נמאסת.
* כל השם אורחותיו בעולם הזה (מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה) - זוכה ורואה בישועתו של הקב''ה.
מספר צפיות: 6
דף ו עמוד א
* נשות כהנים שאסורות מלאכול בתרומה: האומרת טמאה אני לך, ושבאו עדים שהיא טמאה, והאומרת איני שותה, ושבעלה אינו רוצה להשקותה, ושבעלה בא עליה בדרך.
* לדעת רב ששת: סוטה שיש לה עדים (שראו שזינתה עם אותו שקינא לה בעלה שלא תסתר עמו), אפילו אם העדים במדינת הים - אין המים בודקין אותה אם נטמאה או לא.

דף ו עמוד ב
* כל המנחות נפדות כל זמן שלא קדשו בכלי, אך לאחר שקדשו בכלי הרי שכלי שרת מקדשין את הראוי להם שלא לצאת עוד לחולין (רש"י).
* הגמרא מקשה ודנה בשיטת רב ששת, ולבסוף מביאה ברייתא הסוברת כמותו אך מטעם אחר.
מספר צפיות: 11
דף ז עמוד א
* לדעת ת"ק בית דין מוסרים לבעל 2 תלמידי חכמים שיעלו איתו ועם אשתו לירושלים כדי לשומרו (שמא יבוא עליה בדרך ואז אין המים בודקים אותה), אך רבי יהודה חולק, ובגמרא מובא טעמו תחילה מקל וחומר ולבסוף מפסוק.
* המקום בו משקים את הסוטה (ומטהרין את היולדות ומטהרין את המצורעין) הוא בפתח שער נקנור.

דף ז עמוד ב
* יהודה הודה ולא בוש (במעשה תמר), וכן ראובן הודה ולא בוש (במעשה יצועי אביו) - ונחלו חיי העולם הבא [ובעולם הזה יהודה זכה למלכות, וראובן נטל חלק תחילה בארץ בעבר הירדן]
* כל אותן שנים שהיו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון, עד שעמד משה ובקש עליו רחמים.
* רב ששת סובר שחצוף מי שמפרט חטאיו לרבים (כי נראה שאינו נכלם בדבר).
מספר צפיות: 8
דף ח עמוד א
* אין משקין 2 סוטות כאחת (ונחלקו התנאים אם דין זה הוא כדי שלא יהא לבה גס בחבירתה או כי כך גזירת הכתוב).
* אין עושין מצות חבילות חבילות (שנראה כמי שהיו עליו למשאוי וממהר לפרק משאו).
* אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות.

דף ח עמוד ב
* כל הרוצה לראות אשה סוטה בניוולה (כשמשקים אותה) - רשאי לבוא לראות, והנשים חייבות לראות, כדי שילמדו לנהוג בצניעות.
* במדה שאדם מודד - בה מודדים לו (וזה הטעם להנהגות הבזיון והעונשים שבסוטה בעת השקאתה).
* מיום שחרב ביהמ"ק אע"פ שבטלה סנהדרין - מהשמים יענישו את המחוייב בעונש דומה למה שהיה צריך לקבל.
מספר צפיות: 6
דף ט עמוד א
* אין הקב''ה נפרע מן המלך עד שעת שילוחו (=איבודו מן העולם).
* אין הקב''ה נפרע מן האדם עד שתתמלא סאתו.
* כל הנותן עיניו במה שאינו שלו - מה שמבקש אין נותנין לו ומה שבידו נוטלין הימנו [ולכן סוטה שנתנה עיניה במי שאינו ראוי לה - מה שביקשה לא ניתן לה ומה שבידה נטלוהו ממנה].

דף ט עמוד ב
* וכן מצינו בנחש הקדמוני ובקין וקרח ובלעם ודואג ואחיתופל וגחזי ואבשלום ואדוניהו ועוזיהו והמן: שנתנו עיניהם במה שאינו ראוי להם - מה שביקשו לא ניתן להם ומה שבידם נטלוהו מהם.
* המשנה מציינת כמה מקרים (שמשון, אבשלום, מרים, יוסף, משה) בהם מצינו שחל בהם "מידה כנגד מידה", ובגמרא מפורט בהרחבה בנוגע לשמשון.
מספר צפיות: 14
דף י עמוד א
* רוחב גופו של שמשון מצד אל צד היה 60 אמה (כרוחב דלתות העיר עזה שנשא על כתפיו).
* כל המזנה - אף אשתו מזנה עם אחרים.
* שמשון דן את ישראל במשפט צדק כאביהם שבשמים.
* מפני מה נענש אסא (חלה ברגליו)? מפני שעשה אנגריא בתלמידי חכמים.

דף י עמוד ב
* כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה - זוכה ויוצאין ממנה מלכים ונביאים (ודבר זה נלמד מתמר).
* נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים (דין זה נלמד מתמר).
* אבשלום בשערו מרד (נתגאה) - לפיכך נתלה בשערו (על העץ).
מספר צפיות: 10
דף יא עמוד א
* מדה טובה מרובה ממדת פורענות - ומקבל שכר יותר מכפי שעשה.
* ויקם מלך חדש על מצרים - נחלקו רב ושמואל אם הכוונה למלך חדש ממש או למלך שנתחדשו גזירותיו.
* 3 היו באותה עצה שיעץ פרעה על ישראל 'הבה נתחכמה לו' - בלעם שיעץ נהרג, איוב ששתק נידון ביסורים, יתרו שברח זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית.

דף יא עמוד ב
* בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים (והגמרא מתארת בהרחבה את מעשיהן).
* "ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות" - נחלקו רב ושמואל אם הכוונה ליוכבד ומרים או ליוכבד ואלישבע.
* "ויעש להם בתים" - נחלקו רב ושמואל אם הכוונה לבתי כהונה ולויה (אהרן ומשה) או לבתי מלכות (דוד).
מספר צפיות: 13
דף יב עמוד א
* כל הנושא אשה לשם שמים מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה.
* נשים צדקניות - לא היו בפיתקה של חוה (בקללה של "בעצב תלדי בנים") - דבר זה נלמד מיוכבד אם משה.
* הצדיקים - ממונם חביב עליהן יותר מגופן, וכל כך למה? לפי שאין פושטין ידיהן בגזל (וזו אחת הסיבות המובאות בגמרא לכך שיוכבד שמה את משה בתיבת גומא ולא בתיבה יקרה העשויה מעץ).

דף יב עמוד ב
* ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור - שירדה לרחוץ מגלולי אביה.
* האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העבריות - מלמד שהחזירוהו למשה על כל המצריות כולן ולא ינק, אמר (הקב"ה): פה שעתיד לדבר עם השכינה יינק דבר טמא?
* לא דיין לצדיקים שמחזירין להן אבידתן, אלא שנותנין להן שכרן.
מספר צפיות: 8
דף יג עמוד א
* הגמרא מתארת את תהליך קבורתו של יעקב ושל יוסף.
* קרית ארבע - 4 זוגות היו: אדם וחוה אברהם ושרה יצחק ורבקה יעקב ולאה.
* בא וראה כמה חביבות מצות על משה רבינו: שכל ישראל כולן נתעסקו בביזה (של מצרים) והוא נתעסק במצות (בקבורת יוסף).

דף יג עמוד ב
* כל העושה דבר ולא גמרו ובא אחר וגמרו - מעלה עליו הכתוב על שגמרו כאילו עשאו.
* מפני מה נקרא יוסף עצמות בחייו ("והעליתם את עצמותי מזה")? מפני שלא מיחה בכבוד אביו (שאמרו לו אחיו "עבדך אבינו" ולא מיחה בהם).
* מפני מה מת יוסף קודם לאחיו? מפני שהנהיג עצמו ברבנות.
* הקב"ה משלים שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש.
מספר צפיות: 8
דף יד עמוד א
* משה נקבר אצל בית פעור, כדי לכפר על מעשה פעור.
* אחרי ה' אלהיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה? והרי אש אוכלה הוא! אלא להלך אחר מדותיו של הקב''ה.
* תורה תחלתה גמילות חסדים (ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם) וסופה גמילות חסדים (ויקבר אותו בגיא).
* מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא''י וכי לאכול מפריה הוא צריך? אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא''י אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי.

דף יד עמוד ב
* מובאת ברייתא המבארת בפירוט את סדר הקרבת המנחות, והגמרא בכל העמוד עוסקת בביאור הברייתא.
* נחלקו התנאים אם כלי שרת שעשאן של עץ כשר או פסול.
* נחלקו התנאים אם המזבח ממוקם באמצע העזרה (כנגד ההיכל) או כולו בצפון או כולו בדרום.
מספר צפיות: 10
דף טו עמוד א
* הקומץ - מאימתי מתיר בהקטרתו את השיריים באכילה? רבי חנינא: משתשלוט בו האור, רבי יוחנן: משתיצת האור ברובו.
* הכהנים רשאים לערב יין שמן ודבש בשיירי המנחה שקיבלו, כי יש לאכול את המנחה כדרך שהמלכים אוכלים.
* כל המנחות (חוץ ממנחת חוטא ומנחת העומר) טעונות שמן ולבונה ובאות מן החיטין ובאות סלת.
* מנחת חוטא לא טעונה שמן ולבונה, וחטאת חלב לא טעונה נסכים - כדי שלא יהא קרבנו מהודר.

דף טו עמוד ב
* הכהן מביא כוס העשויה מחרס ונותן לתוכה מים מן הכיור שבעזרה - לדעת רבי ישמעאל הכוס צריכה להיות חדשה, וחכמים שבמשנה מכשירים גם ישנה (כל עוד לא הושחרו פניה ע"י האור).
* מי הכיור שבמקדש - לדעת רבי ישמעאל אלו מי מעיין וחכמים חולקים.
* כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין.
מספר צפיות: 5
דף טז עמוד א
* הגמרא מתלבטת האם כאשר אין עפר (בקרקע המקדש), האם יכול לתת אפר לתוך המים שמשקים את הסוטה או לא.
* ר' ישמעאל סובר שב-3 מקומות "הלכה עוקבת מקרא" (בכיסוי הדם, באיסור נזיר בגילוח שער, בדיני גט).
* רבי ישמעאל דורש את התורה כולה בכלל ופרט, ורבי עקיבא בריבוי ומיעוט.

דף טז עמוד ב
* 3 צריכין שיראו: עפר סוטה (שיראה על פני המים), אפר פרה (שיראה על פני המים), רוק יבמה (שתראה לעיני הדיינים), ולדעת רבי ישמעאל אף דם צפור של מצורע (שיראה על פני המים).
* נתן את עפר הסוטה לכלי קודם שנתן את המים - פסול, ור' שמעון מכשיר.
1 2 3 4
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר