סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 
מספר צפיות: 6
דף כט עמוד א
* מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא.
* לדעת רב המקור לכך, שספק טומאה דינו כטומאה הוא דוקא בדבר שיש בו דעת לישאל, נלמד מהפסוק "והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל... והבשר כל טהור יאכל בשר".
* הגמרא עושה צריכותא ומבארת מדוע יש צורך גם בלימוד של רב וגם בלימוד מסוטה כמובא בברייתא בדף הקודם.

דף כט עמוד ב
* רבן יוחנן בן זכאי סובר שככר של תרומה שנגע בשני לטומאה נעשה שלישי לטומאה - המקור לכך הוא מדין קל וחומר מטבול יום וכלי חרס.
* רבי יוסי לומד באמצעות קל וחומר שבקודש שלישי עושה רביעי.
* המקור לכך ששלישי פסול בקודש הוא מפסוק בתורה.
* נחלקו התנאים לגבי דין טבול יום שנגע בבשר קדשים אם נחשב כראשון לטומאה או כשני לטומאה או שרק פוסל קדשים וזהו.
מספר צפיות: 5
דף ל עמוד א
* ר''מ, ר' יוסי, ר' יהושע, ר' אלעזר, ר' אליעזר - כולם סוברים שאין שני לטומאה מטמא בחולין (אינו עושה שלישי בחולין).
* מצוה לתרום חלה על העיסה "מן המוקף" (העיסה והחלה צריכות להיות מחוברות/קרובות). (רש"י)

דף ל עמוד ב
* לדעת רבי עקיבא איסור תחומין (2000 אמה) הוא מהתורה ור' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי חולק עליו.
* נחלקו התנאים באיזה אופן אמרו בני ישראל את שירת הים: כגדול המקרא את ההלל (שעונין אחריו ראשי פרקים), כקטן המקרא את ההלל (שעונין אחריו כל מה שהוא אומר), כסופר הפורס על שמע (שהוא פותח תחילה וכולם קוראים יחד את כל הברכה).
* אפילו עוברים שבמעי אמן אמרו את שירת הים.
מספר צפיות: 6
דף לא עמוד א
* לדעת רבי מאיר איוב עבד את ה' מאהבה (כמו אברהם).
* גדול העושה מאהבה יותר מן העושה מיראה שזה תלוי לאלף דור וזה תלוי לאלפים דור.
* מי שקנא לאשתו ולאחר מכן היא נסתרה - לדעת רבי אליעזר אפי' שמע מעוף הפורח שנסתרה יוציא ויתן כתובה, אך לדעת רבי יהושע רק אם נתפרסם קלקולה ברבים.

דף לא עמוד ב
* עד א' שהעיד על אשה (שלא קינא לה בעלה) ואמר נטמאת - לא נאמן אלא צריך שני עדים (נלמד בגזירה שוה "דבר" "דבר").
* כל מקום שנאמר "עד" הרי כאן שנים, עד שיפרוט לך הכתוב אחד.
* רבי נחמיה אומר כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הלך אחר רוב דעות.
מספר צפיות: 7
דף לב עמוד א
* מדף זה (תחילת פרק שביעי) ועד סוף המסכת עוסקות המשניות בביאור הדברים הנאמרים בכל לשון ובדברים הנאמרים רק בלשון הקודש.
* אלו נאמרין בכל לשון: פרשת סוטה, וידוי מעשר, קרית שמע, תפלה, ברכת המזון, שבועת העדות, שבועת הפיקדון.
* ואלו נאמרין בלשון הקודש: מקרא ביכורים, חליצה, ברכות וקללות, ברכת כהנים, ברכת כהן גדול, פרשת המלך, פרשת עגלה ערופה, משוח מלחמה בשעה שמדבר אל העם.

דף לב עמוד ב
* מפני מה תקנו תפלה בלחש? כדי שלא לבייש את עוברי עבירה.
* כל מי שאירע בו דבר - צריך להודיע לרבים ורבים מבקשים עליו רחמים.
* רבי חולק על חכמים וסובר שקריאת שמע נאמרת רק בלשון הקודש.
מספר צפיות: 5
דף לג עמוד א
* ניתן להתפלל בכל לשון, כי זו בקשת רחמים וכל אחד יכול לבקש באיזה לשון שרוצה.
* כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי - דין זה הוא ביחיד, אך ציבור לא צריכים שיסייעו להם מלאכי השרת ולכן יכולים בארמית.
* "בת קול" יודעת 70 לשון (ובכלל זה ארמית), וכך גם המלאך גבריאל.

דף לג עמוד ב
* נחלקו התנאים בנוגע למקומם של הר גריזים והר עיבל: רחוק הרבה מן הירדן לצד מערב או סמוך לצידו המערבי של נהר הירדן.
* ב-3 מקומות נשאו כהנים את הארון: כשעברו את הירדן, כשהסיבו את יריחו, כשהחזירוהו למקומו (בימי שלמה).
מספר צפיות: 10
דף לד עמוד א
* כשעם ישראל עברו את הירדן כשנכנסו לארץ, המים נעצרו ונערמו אחד על השני בגובה 12 מיל לדעת רבי יהודה, ולדעת רבי אלעזר ברבי שמעון בגובה של יותר מ300 מיל.
* 8 מרגלים (ששלח משה) נשאו אשכל ענבים, מרגל אחד נשא רימון, ומרגל אחד נשא תאינה, ואילו יהושע וכלב לא נשאו כלום - או בגלל חשיבותם או בגלל שלא היו באותה עצה (שהמרגלים לרעה נתכוונו לומר כשם שפירותיה משונים כך יושביה משונים וגבורים וגבוהים).

דף לד עמוד ב
* ה' אמר למשה "שלח לך אנשים" (מרגלים) - וכוונתו היתה ש: שלח לך - מדעתך, אך אני איני מצוה אותך.
* "ויעלו בנגב ויבא עד חברון" - מכך שנאמר "ויבא" בלשון יחיד דורש רבא שמלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות ואמר להן אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים.
מספר צפיות: 8
דף לה עמוד א
* כל לשון הרע שאין בו דבר אמת בתחילתו אין מתקיים בסופו (ולכן המרגלים שיבחו בתחילה את הארץ ורק אח"כ דיברו בגנותה).
* "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו" - אותו היום ערב תשעה באב היה, אמר הקב''ה: הן בכו בכיה של חנם ואני אקבע להם בכיה לדורות.
* מפני מה נענש דוד (שמת עוזא)? מפני שקרא לדברי תורה זמירות.

דף לה עמוד ב
* 3 פעמים הקימו ישראל אבנים: אחד שהקים משה בארץ מואב, ואחד שהקים יהושע בתוך הירדן, ואחד שהקים בגלגל.
* נחלקו התנאים כיצד כתבו ישראל את התורה על גבי המזבח לאחר שעברו את הירדן - על גבי אבנים ואח"כ סדו את האבנים בסיד, או סדו בסיד ואח"כ כתבו על הסיד.
מספר צפיות: 6
דף לו עמוד א
* הברייתא מפרטת כמה ניסים שנעשו באותו היום שעברו ישראל את הירדן.
* ראויין היו ישראל לעשות להם נס בביאה שניה (בימי עזרא) כביאה ראשונה (בימי יהושע) אלא שגרם חטאם של ישראל בימי בית ראשון ונגזר עליהם שלא יעלו אלא ברשות.

דף לו עמוד ב
* יש מחלוקת תנאים מה סדר החקיקה של שמות השבטים על אבני האפוד.
* בזרע יוסף לא שולטת עין הרע.
* יוסף שקידש שם שמים בסתר הוסיפו עליו אות אחת משמו של הקב''ה, יהודה שקידש שם שמים בפרהסיא נקרא כולו על שמו של הקב''ה.
* היה ראוי יוסף לצאת ממנו י''ב שבטים כדרך שיצאו מיעקב אביו לולי המעשה עם אשת פוטיפר, ואעפ''כ יצאו מבנימין אחיו וכולן נקראו על שמו.
מספר צפיות: 6
דף לז עמוד א
* כשעמדו ישראל על הים - לדעת ר' מאיר השבטים רבו ביניהם מי ירד לים ראשון, וקפץ שבט בנימין וירד לים ראשון, אך לדעת ר' יהודה אף אחד מהשבטים לא רצה לרדת לים, וקפץ נחשון בן עמינדב וירד לים ראשון.
* באותה שעה היה משה מאריך בתפלה, אמר לו הקב''ה: ידידיי טובעים בים (שישראל נתונין בצרה) ואתה מאריך בתפלה לפני? אמר לפניו: רבונו של עולם ומה בידי לעשות? אמר לו: דבר אל בני ישראל ויסעו.

דף לז עמוד ב
* רבי ישמעאל אומר: כללות (כללי המצוה) נאמרו בסיני ופרטות (פרטי המצוה) באהל מועד, ר' עקיבא אומר: כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באהל מועד ונשתלשו בערבות מואב.
* אין לך כל דבר מצוה ומצוה שכתובה בתורה שלא נכרתו עליה 48 בריתות (ויש בהמשך הסוגיה דעות נוספות).
מספר צפיות: 5
דף לח עמוד א
* דינים שנאמרו בסוגיה בנוגע לברכת כהנים:
- הברכה בלשון הקודש.
- הברכה בעמידה.
- הברכה במקדש היא בשם המפורש ובגבולים בכינוי.
- הברכה היא לא רק לבני ישראל אלא גם לגרים נשים ועבדים משוחררים.
- הברכה היא פנים כנגד פנים ולא פנים כנגד עורף.
- הברכה היא בקול רם.
- אם יש 2 כהנים אז קורא להם "כהנים" לפני הברכה.

דף לח עמוד ב
* דרשות ריב"ל בנוגע לברכת כהנים:
- הקב''ה מתאוה לברכת כהנים.
- כל כהן שמברך מתברך, ושאינו מברך אין מתברך.
- כל כהן שאינו עולה לדוכן עובר על 3 מצוות עשה (כה תברכו אמור להם ושמו את שמי).
- כל כהן שאינו עוקר רגליו לכיוון הדוכן בברכת עבודה ("רצה") שוב אינו רשאי לעלות.
* אף אם מבדילה מחיצה בין הכהן למתברך אין בכך כלום.
מספר צפיות: 7
דף לט עמוד א
* כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה.
* כל כהן שלא נטל ידיו לא ישא את כפיו, שנאמר: שאו ידיכם קדש וברכו את ה'.
* ר' אלעזר בן שמוע השיב לתלמידיו שהוא האריך ימים בזכות זה שמימיו לא קיצר את דרכו דרך בית הכנסת, וכשתלמידיו ישבו על הקרקע לא הלך ביניהם, ולא נשא כפיו בלא ברכה.
* בסוגיה מפורטות הברכה והתפילות שמברכים הכהנים לפני ואחרי ברכת כהנים.

דף לט עמוד ב
* בעמוד זה מובאות הלכות נוספות בענין ברכת כהנים וכן הלכות בענין קריאת שמע.
* אין הכהנים רשאים לכופף בחזרה את אצבעותיהם (שהיו פתוחות בשעת ברכת כהנים) עד שיחזירו את פניהם מן הצבור כלפי התיבה (לאחר שיתחיל שליח צבור ברכת שים שלום).
מספר צפיות: 4
דף מ עמוד א
* רבי אבהו המשיל את דברי ההלכה לאבנים טובות ואת דברי האגדה למיני סדקית שמושכים יותר את הצבור בגלל שהם זולים ולא בגלל מעלתם.
* לעולם תהא אימת צבור עליך, שהרי כהנים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי שכינה.

דף מ עמוד ב
* במקדש לא עונים אמן על שום ברכה אלא ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
* המשנה מבארת את סדר קריאת התורה של הכהן הגדול ביום הכפורים לאחר שסיים את עבודת היום.
* אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד.
1 2
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר