סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 
מספר צפיות: 2
דף ה עמוד א
* נחלקו התנאים כל כמה זמן התגלח אבשלום (שהיה נזיר עולם): כל 12 חודש, כל 30 יום, כל ערב שבת (והגמרא מביאה את המקור לכל דעה).
* בשנה העשירית בה שפט שמואל את ישראל, עם ישראל ביקש ממנו למנות להם מלך.
* סתם נזירות ל' יום (המקור: רב מתנא - מהגימטריה של המילה "(קדוש) יהיה", בר פדא - מכך שהמלים 'נזיר' נזרו' אמורים 29 פעם בפרשת נזיר).

דף ה עמוד ב
* הגמרא מקשה ממשניות ודנה באריכות (לדף וחצי) במחלוקת רב מתנא ובר פדא.
* לדעת רב מתנא 'מקצת היום ככולו'.
* רש"י מבאר שבר פדא ורב מתנא נחלקו במקרים הבאים: (1) אם נטמא ביום 30 (לבר פדא אינו סותר את נזרו) (2) אם אמר הריני נזיר 29 ימים (לבר פדא מגלח לכתחילה ליום 30, ולרב מתנא הולך ומשלים כל 30).
מספר צפיות: 3
דף ו עמוד א
* הגמרא מקשה בעמוד זה 3 קושיות ממשניות על בר פדא ומתרצת (הקושיה הראשונה התחילה בעמוד הקודם, ואת הקושיה השלישית מתרצים בעמוד הבא).
* מובא חידוש נוסף בדעת רב מתנא: הוא סובר שאומרים 'מקצת היום ככולו' גם לשתי נזירויות (שיום 30 עולה לסיום הנזירות הקודמת ולתחילת הנזירות הבאה, במי שקיבל על עצמו 2 נזירויות).

דף ו עמוד ב
* מי שאמר "הריני נזיר 100 יום" ונטמא ביום ה100 לדעת רבי אליעזר אינו סותר אלא 30 יום - בגמרא מבואר שרבי אליעזר סובר שלא אומרים 'מקצת היום ככולו' (וכך שיטת בר פדא) אך יש לימוד מפסוק שמי שנטמא ביום שנשלמה נזירותו צריך לחזור ולמנות רק 30 ימי נזירות נוספים.
* מובאת מח' תנאים למקור לנזירות 30 יום - רבי יאשיה: "קדוש יהיה גדל פרע", רבי יונתן: "עד מלאת הימים".
מספר צפיות: 3
דף ז עמוד א
* "חדשים מחשבין לשנים ולא ימים לשנים" (לפי תוס' הכוונה היא שמשלימים את השנה בהוספת חודשים [אדר ב'] ולא בהוספת ימים).
* אמר "הריני נזיר מכאן ועד סוף העולם" - הרי הוא נזיר 30 יום, כי כוונתו היתה שהנזירות קשה עליו כאילו נדר שתחול מכאן ועד סוף העולם.
* "הריני נזיר ויום אחד / הריני נזיר ושעה אחת / הריני נזיר אחת ומחצה"- במשנה מובא, שהאומר אחת מלשונות אלו, הרי הוא כמי שקיבל עליו 2 נזירויות, ובגמרא מבואר מדוע המשנה נקטה 3 דוגמאות.

דף ז עמוד ב
* האומר "הריני נזיר 30 יום ושעה אחת" - נזיר 31 יום, שאין נזירות לשעות.
* האומר הריני נזיר 30 יום ויום אחד" - הרי הוא כמי שקיבל עליו 2 נזירויות, מכיון שהוסיף לומר תיבת "יום" מיותרת הרי שכוונתו היתה לקבל עוד נזירות.
מספר צפיות: 3
דף ח עמוד א
* במשנה מובא שהאומר "הריני נזיר מלא הקופה" ואמר "סתם נזרתי", רואין את הקופה כאילו היא מלאה חרדל ונזיר כל ימיו - ונחלקו חזקיה ור' יוחנן אם משנה זו "במחלוקת שנויה" או שהיא לדעת כולם.
* ר' שמעון סובר שספק נזירות להחמיר, ור' יהודה חולק עליו.

דף ח עמוד ב
* רבי סובר שהאומר 'הריני נזיר', אף אם הזכיר 'מנין' ("הריני נזיר כמנין ימות החמה") כוונתו לנזירות אחת ארוכה, אך רבי יהודה סובר שכשהזכיר 'מנין' מונה נזירויות נפרדות.
* מובאת ברייתא המחדשת שאפשר לקבל נזירות בכל לשון (ע"פ פירוש רש"י).
* בית נטמא בנגעים רק כשיש לו 4 קירות.
מספר צפיות: 3
דף ט עמוד א
* האומר "הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה" - לדעת ב"ש: נזיר, לדעת ב"ה: אינו נזיר, לדעת ב"ש לפי רבי יהודה: כוונתו היתה לנדר ולאסור על עצמו גרוגרות ודבילה.
* בגמרא מבואר למסקנה, שהטעם לשיטת ב"ש זה שהם סוברים כרבי מאיר שאין אדם מוציא דבריו לבטלה, וסוברים שאין 'שאלה' בנזירות.

דף ט עמוד ב
* בגמרא מובאות 2 לישנות של ברייתות ובהם דעת רבי נתן המעמיד את מחלוקת ב"ש וב"ה באופנים אחרים מאשר המובא במשנה.
* במשנה במנחות נאמר "האומר הרי עלי מנחה להביא מן השעורים יביא מן החיטים" - לדעת חזקיה משנה זו היא רק כדעת ב"ש שבמשנתנו, ולדעת ר' יוחנן אף כב"ה, ולדעת חזקיה לאחר שחזר בו משנה זו היא כדעת ב"ש לפי רבי יהודה שבמשנתנו.
מספר צפיות: 2
דף י עמוד א
* נחלקו התנאים מה יהיה הדין במקרה המובא במשנה ("אמר אמרה פרה זו הריני נזירה אם עומדת אני אומר הדלת הזה הריני נזירה אם נפתח אני") - לדעת ב"ש: נזיר, לדעת ב"ה: אינו נזיר, לדעת ב"ש לפי רבי יהודה: כוונתו היתה לנדר (ולא לנזירות).
* לפי רמי בר חמא, יסוד המחלוקת במשנה זו זהה למחלוקת במשנה הקודמת, והגמרא מבארת מדוע יש צורך בכפילות.

דף י עמוד ב
* הדף כולו עוסק בבירור המקרה המובא במשנה - בעמוד הקודם הובא הסברו של רמי בר חמא (עליו הקשה רבא), והסברו הראשון של רבא (עליו הקשתה הגמרא), והסברו השני של רבא (התחיל בעמוד א והסתיים בעמוד ב, ואף עליו הקשתה הגמרא), ובעמוד זה הובא ההסבר האחרון שנשאר למסקנה.
מספר צפיות: 6
דף יא עמוד א
* מזגו לו לאדם את הכוס (של יין) ואמר "הריני נזיר ממנו" - הרי זה נזיר, ואם שיכור הוא ואמר "הריני נזיר ממנו" - אינו נזיר.
* האומר "הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין/מיטמא למתים" - לדעת ת"ק הרי זה נזיר ואסור בכולן, ונחלקו האמוראים אם ר' שמעון חולק על כך או לא (בגלל שזה כמתנה על מה שכתוב בתורה).

דף יא עמוד ב
* בגמרא (מסוף עמוד א) מובאים 3 אפשרויות לביאור מחלוקות ת"ק ור"ש שבמשנה.
* "4 נדרים התירו חכמים: נדרי זרוזין ונדרי הבאי ונדרי שגגות ונדרי אונסין" - נחלקו האמוראים אם נדרים אלו צריכים 'שאלה' לחכם או לא.
* האומר "הריני נזיר ועלי לגלח נזיר" ושמע חבירו ואמר "ואני" - למסקנת הגמרא כוונתו היתה לקבל על עצמו רק חצי דיבורו של הראשון (החצי הראשון) ולא כל דבריו.
מספר צפיות: 8
דף יב עמוד א
* האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה (איזו שתרצה) ומת השליח ולא ידוע מי קידש עבורו - אסור בכל הנשים שבעולם כי 'חזקה שליח עושה שליחותו' ולכן ודאי שקידש לו אשה, ובכל אשה יש לחשוש שהיא קרובת האשה שנתקדשה לו ואסורה עליו.
* המשלח הנ"ל לא נאסר באשה שאין לה קרובות משפחה, ואפילו לא אם היתה לה אחות נשואה בשעה ששלח את השליח ונתגרשה לאחר ששלח את השליח.

דף יב עמוד ב
* אין אדם יכול למנות שליח בדבר שהוא (המשלח) לא יכול לעשותו כעת.
* נחלקו התנאים אם אדם יכול להפר נדרי אשתו ע"י שליח.
* האומר 'חצי קרבנות נזיר עלי' - עליו להביא חצי מקרבנות הנזיר, האומר 'קרבנות חצי נזיר עלי' - עליו להביא את כל הקרבנות של הנזיר, האומר 'הרי עלי לגלח חצי נזיר' - נחלקו ר' מאיר וחכמים מה דינו (הכל או חצי).
מספר צפיות: 1
דף יג עמוד א
* ולד שנחשב בין האנשים הוא דוקא בן (ולא בת), אך האומר "הריני נזיר כשיהיה לי ולד" הרי הוא נזיר אף כאשר נולדה לו בת.
* לדעת ר' יהודה ספק נזירות להקל ור' שמעון חולק.
* הגמרא מביאה כמה ספיקות בענין ניסוחים שונים של המקבל נזירות כשיהיה לו בן.

דף יג עמוד ב
* המשנה מפרטת את הדין לגבי מי שמקבל על עצמו נזירות וכן מקבל על עצמו נזירות כשיולד לו בן (ותלוי הדבר מה מקבל על עצמו ראשונה).
* רבא מסתפק (באופנים שונים) מה יהיה הדין של מי שמקבל על עצמו 2 נזירויות שזמן תחילתן ומשכן שונה ופוגעין זה בזה.
מספר צפיות: 3
דף יד עמוד א
* האומר 'הריני נזיר לאחר 20 יום, ומעכשיו הריני נזיר 100 יום' - מונה מיד 20 יום לנזירות הראשונה של '100 יום', ואח"כ מונה 30 יום לנזירות של 'לאחר 20 יום', ואח"כ מונה 80 יום כדי להשלים את הנזירות הראשונה.
* האומר 'הריני נזיר כשיהיה לי בן ונזיר' ונטמא בימי נזירות בנו - נחלקו האמוראים אם סותר גם את ימי הנזירות שלו שמנה כבר.

דף יד עמוד ב
* נזיר שנהיה מצורע באמצע נזירותו ונטמא בימי צרעתו - נחלקו האמוראים אם סותר את ימי הנזירות.
* 'נטמא ביום גידול שער' - נחלקו האמוראים אם סותר ימי נזירותו.
* נזיר שסיים את ימי נזירותו ועדיין לא הביא קרבנות - לדעת רבי יוסי ברבי חנינא לוקה אם נטמא במזיד, אך לא לוקה אם גילח או שתה יין במזיד [הגמרא בעמוד הבא הקשתה עליו מברייתא].
מספר צפיות: 3
דף טו עמוד א
* נזיר שסיים את ימי נזירותו ועדיין לא הביא קרבנות - מובא בברייתא שאסור לגלח ולשתות יין ולטמא למתים ואם גילח ושתה יין ונטמא למתים ה''ז סופג את הארבעים (וקשה מכך על רבי יוסי ברבי חנינא שבעמוד הקודם).
* האומר 'הריני נזיר לכשיהא לי בן ונזיר מאה יום' ונולד לו בן ביום 70 - יום זה עולה לו לכאן ולכאן (נחלקו הראשונים בביאור הענין), לדעת רב, אך מהמשנה מוכח שלא כדעתו.

דף טו עמוד ב
* לדעת אבא שאול אם חל ערב הרגל ביום השביעי לאבילות - בטלה ממנו אבילות שלשים (ע"פ תוס').
* לדעת רבי אושעיא, רבי יוסי סובר שזב שרואה זיבה ביום השביעי לנקיים מטמא למפרע מדרבנן.
מספר צפיות: 3
דף טז עמוד א
* לשיטת ר' יוסי אשה נהיית זבה גדולה או כאשר שופעת דם 3 ימים רצוף, או כאשר רואה דם 3 ימים סמוך לשקיעת החמה.
* מי שנזר 2 נזירות - מגלח את הראשונה ביום 31 ואת השניה ביום 61, ואם גילח את הראשונה ביום 30 מגלח את השניה ביום 60 ואם גילח ביום 59 יצא (שיום של 30 עולה לו מן המנין).

דף טז עמוד ב
* לדעת ר"א הדין שנזיר שנטמא סותר את הימים הקודמים ומביא קרבן טומאה מתקיים רק אם יהיו לו לפחות 2 ימים לסתור (ות"ק חולק).
* מי שנזר והוא בבית הקברות - ר' יוחנן אמר: נזירות חלה עליו, ור''ל אמר: אין נזירות חלה עליו (בעמוד הבא מחלוקתם תבואר באופן אחר).
* ר' יוחנן מקשה 3 קושיות על ריש לקיש (ממשנה וברייתות), וריש לקיש תירץ את 2 הקושיות הראשונות. [הקושיה השלישית מובאת בעמוד הבא]
1 2 3 4 5 6
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר