סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 
מספר צפיות: 2
דף מב עמוד א
* רב אחא בריה דרב איקא דייק מדין מסויים בהלכות נזיר שדין רובו ככולו הוא מהתורה.
* מובאות 2 משניות המבארות מה כן מותר לנזיר לעשות בשערו ומה אסור (מלבד זה שאסור לו לגלח ישירות את שערו).

דף מב עמוד ב
* רבה ורב יוסף נחלקו האם נזיר שנטמא על ידי נגיעה במת ובעודו נוגע בו חזר ונגע שוב במת אחר, אם מתחייב מלקות פעמיים.
* לא אמרו "טומאה בחיבורין" (בחיבורי אדם, שהיא מדרבנן) אלא לתרומה וקדשים (אך לא לנזיר ועושה פסח).
מספר צפיות: 2
דף מג עמוד א
* לדעת ר' יוחנן ת"ק ורבי סוברים שכהן ונזיר מוזהרים רק על טומאת מת ולא על טומאת גוסס, אך לדעת ריש לקיש ת"ק סובר שהם מוזהרים גם על טומאת גוסס.
* לנזיר אסור להיטמא למתים אפילו הם קרוביו, אך מותר לו להיטמאות אם הם טמאים בטומאה אחרת בעודם בחיים (כגון זיבה או צרעת).

דף מג עמוד ב
* נחלקו התנאים אם רשאי כהן הדיוט להיטמא לשבעת קרוביו כאשר אין גופם שלם (ורב סובר כחכמים האוסרים).
* איזהו מת מצוה? כל שאין לו קוברין. קורא ואחרים עונין אותו - אין זה מת מצוה.
מספר צפיות: 4
דף מד עמוד א
* אם נטמא בתוך ימי נזירותו - ימי הנזירות שמנה עד כה נופלים וצריך להתחיל למנות מחדש וחייב קרבן.
* אם התגלח בתוך ימי נזירותו - צריך להשלים 30 יום נוספים ולא חייב קרבן.
* המטמא את הנזיר - אינו עובר עליו, אך המגלח את הנזיר - עובר בלאו.

דף מד עמוד ב
* נזיר שנטמא במת צריך לקבל הזאה של מי אפר פרה אדומה ביום השלישי והשביעי ולגלח את שערו ביום השביעי ולהביא את קרבנותיו ביום השמיני, ואם גילח ביום השמיני נחלקו התנאים אם יקריב קרבנותיו ביום השמיני או התשיעי.
* חבריו של רב נתן בר אושעיא סוברים שזב שטבל ועדיין לא העריב שמשו דינו כזב ממש ואסור לו להיכנס למחנה לויה.
מספר צפיות: 5
דף מה עמוד א
* נחלקו התנאים אם הנזיר צריך לגלח (בסיום נזירותו) על קרבן השלמים או החטאת.
* לדעת כמה תנאים הנזיר לא מגלח (בסיום נזירותו) בפתח אהל מועד כפשטות משמעות הכתוב [כי זה דרך בזיון / כי זה לא המקום בו מבשל את בשר השלמים], אך ר' שמעון שזורי חולק.

דף מה עמוד ב
* בסיום הנזירות, הנזיר נוטל את הרוטב שבישלו בו את השלמים ונותן ממנו על שער ראשו שגילח, ומניחם על האש שתחת הסיר שמבשלים בו את השלמים.
* במי אמור דין זה? לדעת ת"ק רק בטהור שגילח במקדש, לדעת ר' מאיר בכולם חוץ מטמא שגילח במדינה, לדעת חכמים מדובר בטהור שגילח (במקדש או במדינה).
מספר צפיות: 6
דף מו עמוד א
* לדעת רבי אליעזר מותר לנזיר לשתות יין אחר 'המעשים כולן' (=לאחר הקרבת כל הקרבנות והתגלחת), ולדעת חכמים מותר כבר אחרי 'מעשה יחידי' (=שנזרק עליו אחד מן הדמים).
* רב (בלישנא קמא) חידש שלדעת רבי אליעזר גם התנופה מעכבת את הנזיר מלשתות יין וליטמא למתים.

דף מו עמוד ב
* נזיר ממורט (=שאין לו שער) - ב"ש: אינו צריך להעביר תער על ראשו, ב"ה: צריך.
* לדעת רבי שמעון נזיר שגילח על שלמים שהביא בתורת נדבה (ולא לחובת נזירותו) יצא ידי חובת תגלחת ולא צריך לחזור ולגלח.
מספר צפיות: 3
דף מז עמוד א
* נזיר (בסיום נזירותו) שהקריב אחד מקרבנותיו ונזרק דמו על המזבח ונטמא - לדעת רבי אליעזר סותר קרבנותיו, ולדעת חכמים יביא שאר קרבנותיו ויטהר.
* כהן גדול ונזיר אין מיטמאין לקרוביהן אבל מיטמאין למת מצוה, ובמקרה ששניהם מצאו מת מצוה ביחד נחלקו התנאים מי מהם יטמא.

דף מז עמוד ב
* משוח בשמן המשחה ומרובה בגדים - מרובה בגדים יטמא למת מצוה.
* משוח שעבר ומרובה בגדים - משוח שעבר יטמא למת מצוה.
* עבר מחמת קירויו ועבר מחמת מומו - עבר מחמת מומו יטמא למת מצוה.
* משוח מלחמה וסגן - משוח מלחמה יטמא למת מצוה.
* המקור לכך שכהן גדול נטמא למת מצוה הוא מהמילה "ולאביו".
מספר צפיות: 4
דף מח עמוד א
* רק טומאת מת נאסרה על נזיר וכהן גדול, אך לא טומאת מצורע וזב.
* מותר לנזיר להיטמא לבהמה שמתה [המקור - ת"ק: "נפש מת", ר' ישמעאל: "לא יבא"].

דף מח עמוד ב
* למסקנה, לדעת רבי ישמעאל, המקור לכך שנזיר נטמא למת מצוה הוא מהמילה "לאחיו".
* לדעת רבי עקיבא, המקור לכך שנזיר נטמא למת מצוה הוא מהמילה "לאביו (ולאמו)".
מספר צפיות: 2
דף מט עמוד א
* הגמרא מבארת מדוע לשיטת רבי עקיבא התורה היתה צריכה לכתוב גם "לאביו" וגם "לאמו".
* הבן מתייחס אחר אביו (כך נלמד מהפסוק "למשפחתם לבית אבתם").

דף מט עמוד ב
* המשנה מפרטת את סוגי טומאות המת שנזיר נטמא מהם (כזית מן המת, כזית נצל, מלא תרווד רקב וכו').
* אחר פטירתו של רבי מאיר אמר להן רבי יהודה לתלמידיו אל יכנסו תלמידי רבי מאיר לכאן מפני שקנתרנין הן ולא ללמוד תורה הן באין אלא לקפחני בהלכות הן באין.
מספר צפיות: 2
דף נ עמוד א
* (בהמשך לסיפור מהעמוד הקודם) אמר ר' יוסי: יאמרו מאיר שכב, יהודה כעס, יוסי שתק תורה מה תהא עליה?
* מובאים 3 אפשרויות לבאר מדוע המשנה נקטה שהנזיר מגלח על מת (והרי זה נלמד בכל שכן מכך שהוא נטמא בכזית מן המת).
* הגמרא מסתפקת אם יש "נצל לבהמה" או לא.

דף נ עמוד ב
* הגמרא מסתפקת אם יש 'נצוק לאוכלין' או לא (מביאה 2 נסיונות לענות על השאלה ודוחה אותן).
* במשנה (בדף הקודם) מובא שהנזיר נטמא ל'מלא תרווד רקב' - ומובא אצלנו בסוגיה מחלוקת מהו שיעורו.
מספר צפיות: 3
דף נא עמוד א
* הדף כולו עוסק בדיני "רקב הבא מן המת".
* הרקב שמטמא בטומאת מת זהו רקב של מת שנקבר ערום בארון של שיש או על גבי רצפה של אבנים.
* אין דין רקב אלא הבא מן הבשר ומן הגידים ומן העצמות של המת גם יחד.

דף נא עמוד ב
* מת שטחנו - אין לו דין רקב (והגמרא מתלבטת מה יהיה הדין במת שטחנו ולאחר מכן הרקיבה עפרורית זו).
* מת שחסר חלק מגופו - אין לו דין רקב (ורבא התלבט מה יהיה הדין כאשר הרקיב אבר אחד כשהוא חי וחזר ומת והרקיב כל גופו).
מספר צפיות: 2
דף נב עמוד א
* במשנה (מט:) מובא שהנזיר מגלח אם נטמא ל'שדרה וגולגולת' - והגמרא אצלנו מתלבטת האם מגלח רק כאשר נגע בשניהם יחד או אף באחד מהם לחוד (ומביאה 4 נסיונות הוכחה [אחד מהם בעמוד הבא] ודוחה אותן).
* 6 דברים בדיני צירוף טומאה היה רבי עקיבא מטמא טומאת אוהל וחכמים מטהרים, ולאחר מכן חזר בו רבי עקיבא מדבריו.

דף נב עמוד ב
* לדעת רבי שמעון לא חזר בו רבי עקיבא כלל מכל 6 הדברים (ע"פ ביאור הרש"ש) - "עד (סוף) ימיו היה מטמא, אם משמת חזר בו איני יודע".
* במשנה (מט:) מובא שהנזיר מגלח אם נטמא ל'חצי קב עצמות' - והגמרא אצלנו מתלבטת האם גם בעצמות הבאים מן השדרה וגולגולת מגלח בחצי קב או אף ברובע קב עצמות. (ע"פ ביאור תוס')
מספר צפיות: 4
דף נג עמוד א
* מקצת מזקנים הראשונים סברו שהמאהיל על חצי קב עצמות או חצי לוג דם מן המת נטמא, ומקצתם סברו שאף המאהיל על רובע קב עצמות או רביעית לוג דם נטמא, ובית דין שלאחריהם סברו שבמקרה זה נטמא רק לתרומה ולקדשים אך לא לנזיר ועושה פסח.
* אין הנזיר מגלח אלא אם נגע או נשא עצם כשעורה, אך אם האהיל עליה טהור.

דף נג עמוד ב
* נזיר שנטמא באבר מן החי/המת כאשר אין עליו בשר כראוי - נחלקו האמוראים אם הנזיר מגלח על טומאת מגעם או לא.
* כלי מתכת הנוגע במת נעשה כמת עצמו ומטמא טומאת שבעה את הנוגע או מאהיל עליו ("חרב הרי זה כחלל").
1 2 3
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר