סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 
מספר צפיות: 3
דף לח עמוד א
* לדעת ר' אלעזר רק באיסורי שתיה של נזיר היתר מצטרף לאיסור, ולדעת רבי יוחנן גם באיסורי אכילה של נזיר.
* ר' אלעזר מנה 10 מקומות בהם מצינו בתורה שצריך שיהיה שיעור רביעית (5 ביין או דם, ו-5 במים או שמן), ולא מנה רביעיות השנויות במחלוקת.

דף לח עמוד ב
* בכל איסורי נזיר שנאמרו בתורה, אפילו באופן שהוא רק מין אחד, אך יש להם שני שמות - חייב מלקות על כל אחד בנפרד (אף שהתרו בו פעם אחת).
* אביי ורבא נחלקו האם לוקה על 'לאו שבכללות' (לדעת אביי: אכל חרצן לוקה שתים, אכל זג לוקה שתים, אכל חרצן וזג לוקה שלש, ורבא חולק וסובר שאינו לוקה אלא אחת).
מספר צפיות: 5
דף לט עמוד א
* סתם נזירות - ל' יום.
* הגמרא מסתפקת האם השער, כשהוא גדל, האם מלמטה הוא גדל (מצד השורש), או מלמעלה (בקצה השערות) [ונפקא מינה לנזיר שגילחוהו ליסטים בעל כרחו ושיירו בשערותיו כדי לכוף ראשו לעיקרו].

דף לט עמוד ב
* מסקנת הגמרא שהשער גדל מלמטה (מצד השורש).
* לדעת רבי אליעזר נזיר שגילחו את שערו לאחר מלאות ימי הנזירות לא ימתין 30 יום אלא רק 7 ימים.
* נחלקו התנאים לגבי איסור תגלחת של נזיר אם הוא דוקא בתער או גם אם תלש או מירט וכד' את שערו.
מספר צפיות: 3
דף מ עמוד א
* ללקות על איסור גילוח בימי נזירותו - די בשערה אחת, גילח שערו בסוף הנזירות חוץ מ-2 שערות - לא יצא, לסתור את הנזירות על ידי גילוח אינו סותר אלא בגילוח רוב ראשו, ובתער.
* שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה: נזיר ומצורע ולוים. וכולן שגילחו שלא בתער או ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום.

דף מ עמוד ב
* בעמוד זה מובא הלימוד של דעת חכמים לכך שגילוח מצורע הוא בתער.
* לדעת חכמים המשחית את זקנו חייב מלקות רק אם נטל את השערות בתער, ולדעת רבי אליעזר חייב גם אם נטל במלקט ורהיטני.
מספר צפיות: 5
דף מא עמוד א
* בעמוד זה מובא הלימוד של דעת רבי אליעזר לכך שגילוח מצורע הוא בתער.
* חכמים לומדים מהמילה "(תער לא יעבור על) ראשו" שמצות תגלחת מצורע דוחה איסור הקפת הראש.

דף מא עמוד ב
* הגמרא מבארת את הצורך בשני לימודים (מהמילים "ראשו" ו"זקנו") לדעת חכמים.
* רבי אליעזר לומד שעשה דוחה לא תעשה מסמיכות הפסוק "גדלים תעשה לך" לפסוק "לא תלבש שעטנז".
מספר צפיות: 3
דף מב עמוד א
* רב אחא בריה דרב איקא דייק מדין מסויים בהלכות נזיר שדין רובו ככולו הוא מהתורה.
* מובאות 2 משניות המבארות מה כן מותר לנזיר לעשות בשערו ומה אסור (מלבד זה שאסור לו לגלח ישירות את שערו).

דף מב עמוד ב
* רבה ורב יוסף נחלקו האם נזיר שנטמא על ידי נגיעה במת ובעודו נוגע בו חזר ונגע שוב במת אחר, אם מתחייב מלקות פעמיים.
* לא אמרו "טומאה בחיבורין" (בחיבורי אדם, שהיא מדרבנן) אלא לתרומה וקדשים (אך לא לנזיר ועושה פסח).
מספר צפיות: 3
דף מג עמוד א
* לדעת ר' יוחנן ת"ק ורבי סוברים שכהן ונזיר מוזהרים רק על טומאת מת ולא על טומאת גוסס, אך לדעת ריש לקיש ת"ק סובר שהם מוזהרים גם על טומאת גוסס.
* לנזיר אסור להיטמא למתים אפילו הם קרוביו, אך מותר לו להיטמאות אם הם טמאים בטומאה אחרת בעודם בחיים (כגון זיבה או צרעת).

דף מג עמוד ב
* נחלקו התנאים אם רשאי כהן הדיוט להיטמא לשבעת קרוביו כאשר אין גופם שלם (ורב סובר כחכמים האוסרים).
* איזהו מת מצוה? כל שאין לו קוברין. קורא ואחרים עונין אותו - אין זה מת מצוה.
מספר צפיות: 5
דף מד עמוד א
* אם נטמא בתוך ימי נזירותו - ימי הנזירות שמנה עד כה נופלים וצריך להתחיל למנות מחדש וחייב קרבן.
* אם התגלח בתוך ימי נזירותו - צריך להשלים 30 יום נוספים ולא חייב קרבן.
* המטמא את הנזיר - אינו עובר עליו, אך המגלח את הנזיר - עובר בלאו.

דף מד עמוד ב
* נזיר שנטמא במת צריך לקבל הזאה של מי אפר פרה אדומה ביום השלישי והשביעי ולגלח את שערו ביום השביעי ולהביא את קרבנותיו ביום השמיני, ואם גילח ביום השמיני נחלקו התנאים אם יקריב קרבנותיו ביום השמיני או התשיעי.
* חבריו של רב נתן בר אושעיא סוברים שזב שטבל ועדיין לא העריב שמשו דינו כזב ממש ואסור לו להיכנס למחנה לויה.
מספר צפיות: 6
דף מה עמוד א
* נחלקו התנאים אם הנזיר צריך לגלח (בסיום נזירותו) על קרבן השלמים או החטאת.
* לדעת כמה תנאים הנזיר לא מגלח (בסיום נזירותו) בפתח אהל מועד כפשטות משמעות הכתוב [כי זה דרך בזיון / כי זה לא המקום בו מבשל את בשר השלמים], אך ר' שמעון שזורי חולק.

דף מה עמוד ב
* בסיום הנזירות, הנזיר נוטל את הרוטב שבישלו בו את השלמים ונותן ממנו על שער ראשו שגילח, ומניחם על האש שתחת הסיר שמבשלים בו את השלמים.
* במי אמור דין זה? לדעת ת"ק רק בטהור שגילח במקדש, לדעת ר' מאיר בכולם חוץ מטמא שגילח במדינה, לדעת חכמים מדובר בטהור שגילח (במקדש או במדינה).
מספר צפיות: 7
דף מו עמוד א
* לדעת רבי אליעזר מותר לנזיר לשתות יין אחר 'המעשים כולן' (=לאחר הקרבת כל הקרבנות והתגלחת), ולדעת חכמים מותר כבר אחרי 'מעשה יחידי' (=שנזרק עליו אחד מן הדמים).
* רב (בלישנא קמא) חידש שלדעת רבי אליעזר גם התנופה מעכבת את הנזיר מלשתות יין וליטמא למתים.

דף מו עמוד ב
* נזיר ממורט (=שאין לו שער) - ב"ש: אינו צריך להעביר תער על ראשו, ב"ה: צריך.
* לדעת רבי שמעון נזיר שגילח על שלמים שהביא בתורת נדבה (ולא לחובת נזירותו) יצא ידי חובת תגלחת ולא צריך לחזור ולגלח.
מספר צפיות: 4
דף מז עמוד א
* נזיר (בסיום נזירותו) שהקריב אחד מקרבנותיו ונזרק דמו על המזבח ונטמא - לדעת רבי אליעזר סותר קרבנותיו, ולדעת חכמים יביא שאר קרבנותיו ויטהר.
* כהן גדול ונזיר אין מיטמאין לקרוביהן אבל מיטמאין למת מצוה, ובמקרה ששניהם מצאו מת מצוה ביחד נחלקו התנאים מי מהם יטמא.

דף מז עמוד ב
* משוח בשמן המשחה ומרובה בגדים - מרובה בגדים יטמא למת מצוה.
* משוח שעבר ומרובה בגדים - משוח שעבר יטמא למת מצוה.
* עבר מחמת קירויו ועבר מחמת מומו - עבר מחמת מומו יטמא למת מצוה.
* משוח מלחמה וסגן - משוח מלחמה יטמא למת מצוה.
* המקור לכך שכהן גדול נטמא למת מצוה הוא מהמילה "ולאביו".
מספר צפיות: 5
דף מח עמוד א
* רק טומאת מת נאסרה על נזיר וכהן גדול, אך לא טומאת מצורע וזב.
* מותר לנזיר להיטמא לבהמה שמתה [המקור - ת"ק: "נפש מת", ר' ישמעאל: "לא יבא"].

דף מח עמוד ב
* למסקנה, לדעת רבי ישמעאל, המקור לכך שנזיר נטמא למת מצוה הוא מהמילה "לאחיו".
* לדעת רבי עקיבא, המקור לכך שנזיר נטמא למת מצוה הוא מהמילה "לאביו (ולאמו)".
מספר צפיות: 3
דף מט עמוד א
* הגמרא מבארת מדוע לשיטת רבי עקיבא התורה היתה צריכה לכתוב גם "לאביו" וגם "לאמו".
* הבן מתייחס אחר אביו (כך נלמד מהפסוק "למשפחתם לבית אבתם").

דף מט עמוד ב
* המשנה מפרטת את סוגי טומאות המת שנזיר נטמא מהם (כזית מן המת, כזית נצל, מלא תרווד רקב וכו').
* אחר פטירתו של רבי מאיר אמר להן רבי יהודה לתלמידיו אל יכנסו תלמידי רבי מאיר לכאן מפני שקנתרנין הן ולא ללמוד תורה הן באין אלא לקפחני בהלכות הן באין.
1 2 3
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר