סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 
מספר צפיות: 4
דף לב עמוד א
* מי שנדר ועבר על נזירותו בחלק מימי הנזירות - אין נזקקין לו אא"כ משלים ימים אלו, ור' יוסי סובר שדי בכך שקונסים אותו שישלים 30 יום נוספים.
* לדעת רב נחמן המעשר חל על הבהמה התשיעית דוקא אם המפריש (שקרא לתשיעי עשירי) עשה זאת בטעות ולא בכוונה, ולדעת רב חסדא ורבה בר רב הונא אף אם עשה זאת בכוונה.

דף לב עמוד ב
* רבי אליעזר שסבר במסכת נדרים ש"פותחים בנולד" חזר בו כאן במסכת נזיר והודה לדעת חכמים שאין פותחים.
* חכמים מודים שפותחים ב"תנאי נולד".
* כתוב בספר דניאל שנגזר שיהיו 70 שמיטות בין חורבן ביהמ"ק הראשון לחורבן ביהמ"ק השני (70 שנה שהיו בבבל ו420 שנה שהיו בבית שני).
מספר צפיות: 4
דף לג עמוד א
* בעמוד הקודם הובא ביאורו של רב יהודה לדברי ב"ה שבמשנה (שאמרו בנגע למקרה שבמשנה: "אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו"), ובעמוד קצר זה מובא ביאורו של אביי.
* הרמב"ם בפיהמ"ש ביאר פירוש מחודש (שלא הובא בגמרא) לדברי ב"ה, וכתב על כך התיו"ט: "אע"פ שבגמרא לא פירשו כן. הואיל לענין דינא לא נפקא מינה ולא מידי. הרשות נתונה לפרש. שאין אני רואה הפרש בין פירוש המשנה לפירוש המקרא שהרשות נתונה לפרש במקראות כאשר עינינו הרואות חבורי הפירושים שמימות הגמ'. אלא שצריך שלא יכריע ויפרש שום דין שיהא סותר דעת בעלי הגמ'".

דף לג עמוד ב
* עמוד זה הוא העמוד הקצר ביותר בש"ס - ללא מילה אחת של גמרא (בעמוד זה מופיעים הרבה "דיבורים" של תוס' שהצטברו מהדפים הקודמים והודפסו כאן).
מספר צפיות: 3
דף לד עמוד א
* לדעת רבי טרפון אין נזירות חלה אלא כשברור וידוע לנודר בשעת קבלת הנזירות שהוא אכן יהיה נזיר.
* לדעת רבי יהודה ספק נזירות להקל ורבי שמעון חולק.
* הנזיר אסור בטומאה ובתגלחת וביוצא מן הגפן.

דף לד עמוד ב
* לדעת המשנה עלין ולולבין של הגפן לא נאסרו לנזיר (דורשים כללי ופרטי), ור' אלעזר חולק (דורש ריבויי ומיעוטי).
* כל מקום שאתה מוצא פרט וכלל אי אתה רשאי למשכו ולדונו כעין הפרט אלא נעשה כלל מוסף על הפרט עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנזיר.
מספר צפיות: 3
דף לה עמוד א
* לדעת רבי אבהו ר' אלעזר דורש את הפסוק הבא בפרט וכלל ופרט: וכי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה (פרט) וכל בהמה (כלל) לשמור (פרט).
* לדעת רבא ר' אלעזר דורש את הפסוק הבא בפרט וכלל ופרט: ואם מן (פרט) הצאן (כלל) כבשים ועזים (פרט).

דף לה עמוד ב
* כלל ופרט וכלל - אי אתה דן אלא כעין הפרט (אפילו שדומה לפרט בצד אחד בלבד).
* פרט וכלל ופרט - אי אתה דן אלא כעין הפרט (רק אם דומה לפרט בשני צדדים).
* פרט וכלל - נעשה כלל מוסף על הפרט, מיעט וריבה - ריבה הכל.
* כל איסורין שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור חוץ מאיסורי נזיר.
מספר צפיות: 3
דף לו עמוד א
* לדעת זעירי גם באיסור הקטרת שאור על המזבח וגם באיסור חמץ - היתר מצטרף לאיסור.
* אביי מקשה על דעתו של ר' יוחנן הסובר שבשאר איסורים שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור.

דף לו עמוד ב
* רב דימי סובר שמדין תורה הוא שאכילת כזית בשיעור זמן של אכילת פרס מצטרפת לאכילה אחת, ואביי מקשה על כך מ-3 מקורות ורב דימי מתרץ.
* חיוב תרומה בתבלין היא מדרבנן.
מספר צפיות: 3
דף לז עמוד א
* חכמים לומדים מהמילה "משרת" דין טעם כעיקר, ומנזיר לומדים זאת לכל איסורין שבתורה.
* רבי עקיבא סובר שהיתר מצטרף לאיסור באיסורי נזיר, ולומד זאת מהמילה "משרת".
* לא ניתן ללמוד דין טעם כעיקר בכל האיסורים שבתורה מדין בשר וחלב, כי בשר וחלב זה "חידוש".

דף לז עמוד ב
* רבי עקיבא לומד דין טעם כעיקר בכל האיסורים שבתורה מגיעולי עובדי כוכבים.
* רבי עקיבא סובר שהיתר מצטרף לאיסור רק בנזיר ובחטאת, כי הם שני כתובים הבאים כאחד ולכן לא ניתן ללמוד מהם לכל התורה.
* היתר מצטרף לאיסור רק כשאוכלם בבת אחת, אך איסור מצטרף לאיסור אפילו כשאוכלם בזה אחר זה.
מספר צפיות: 2
דף לח עמוד א
* לדעת ר' אלעזר רק באיסורי שתיה של נזיר היתר מצטרף לאיסור, ולדעת רבי יוחנן גם באיסורי אכילה של נזיר.
* ר' אלעזר מנה 10 מקומות בהם מצינו בתורה שצריך שיהיה שיעור רביעית (5 ביין או דם, ו-5 במים או שמן), ולא מנה רביעיות השנויות במחלוקת.

דף לח עמוד ב
* בכל איסורי נזיר שנאמרו בתורה, אפילו באופן שהוא רק מין אחד, אך יש להם שני שמות - חייב מלקות על כל אחד בנפרד (אף שהתרו בו פעם אחת).
* אביי ורבא נחלקו האם לוקה על 'לאו שבכללות' (לדעת אביי: אכל חרצן לוקה שתים, אכל זג לוקה שתים, אכל חרצן וזג לוקה שלש, ורבא חולק וסובר שאינו לוקה אלא אחת).
מספר צפיות: 4
דף לט עמוד א
* סתם נזירות - ל' יום.
* הגמרא מסתפקת האם השער, כשהוא גדל, האם מלמטה הוא גדל (מצד השורש), או מלמעלה (בקצה השערות) [ונפקא מינה לנזיר שגילחוהו ליסטים בעל כרחו ושיירו בשערותיו כדי לכוף ראשו לעיקרו].

דף לט עמוד ב
* מסקנת הגמרא שהשער גדל מלמטה (מצד השורש).
* לדעת רבי אליעזר נזיר שגילחו את שערו לאחר מלאות ימי הנזירות לא ימתין 30 יום אלא רק 7 ימים.
* נחלקו התנאים לגבי איסור תגלחת של נזיר אם הוא דוקא בתער או גם אם תלש או מירט וכד' את שערו.
מספר צפיות: 2
דף מ עמוד א
* ללקות על איסור גילוח בימי נזירותו - די בשערה אחת, גילח שערו בסוף הנזירות חוץ מ-2 שערות - לא יצא, לסתור את הנזירות על ידי גילוח אינו סותר אלא בגילוח רוב ראשו, ובתער.
* שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה: נזיר ומצורע ולוים. וכולן שגילחו שלא בתער או ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום.

דף מ עמוד ב
* בעמוד זה מובא הלימוד של דעת חכמים לכך שגילוח מצורע הוא בתער.
* לדעת חכמים המשחית את זקנו חייב מלקות רק אם נטל את השערות בתער, ולדעת רבי אליעזר חייב גם אם נטל במלקט ורהיטני.
מספר צפיות: 4
דף מא עמוד א
* בעמוד זה מובא הלימוד של דעת רבי אליעזר לכך שגילוח מצורע הוא בתער.
* חכמים לומדים מהמילה "(תער לא יעבור על) ראשו" שמצות תגלחת מצורע דוחה איסור הקפת הראש.

דף מא עמוד ב
* הגמרא מבארת את הצורך בשני לימודים (מהמילים "ראשו" ו"זקנו") לדעת חכמים.
* רבי אליעזר לומד שעשה דוחה לא תעשה מסמיכות הפסוק "גדלים תעשה לך" לפסוק "לא תלבש שעטנז".
מספר צפיות: 2
דף מב עמוד א
* רב אחא בריה דרב איקא דייק מדין מסויים בהלכות נזיר שדין רובו ככולו הוא מהתורה.
* מובאות 2 משניות המבארות מה כן מותר לנזיר לעשות בשערו ומה אסור (מלבד זה שאסור לו לגלח ישירות את שערו).

דף מב עמוד ב
* רבה ורב יוסף נחלקו האם נזיר שנטמא על ידי נגיעה במת ובעודו נוגע בו חזר ונגע שוב במת אחר, אם מתחייב מלקות פעמיים.
* לא אמרו "טומאה בחיבורין" (בחיבורי אדם, שהיא מדרבנן) אלא לתרומה וקדשים (אך לא לנזיר ועושה פסח).
מספר צפיות: 2
דף מג עמוד א
* לדעת ר' יוחנן ת"ק ורבי סוברים שכהן ונזיר מוזהרים רק על טומאת מת ולא על טומאת גוסס, אך לדעת ריש לקיש ת"ק סובר שהם מוזהרים גם על טומאת גוסס.
* לנזיר אסור להיטמא למתים אפילו הם קרוביו, אך מותר לו להיטמאות אם הם טמאים בטומאה אחרת בעודם בחיים (כגון זיבה או צרעת).

דף מג עמוד ב
* נחלקו התנאים אם רשאי כהן הדיוט להיטמא לשבעת קרוביו כאשר אין גופם שלם (ורב סובר כחכמים האוסרים).
* איזהו מת מצוה? כל שאין לו קוברין. קורא ואחרים עונין אותו - אין זה מת מצוה.
1 2 3
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר