סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 
מספר צפיות: 4
דף כט עמוד א
* הגמרא מקשה 7 קושיות על דעתו של ריש לקיש הסובר שהטעם שהאיש יכול להדיר את בנו שיהיה נזיר אך לא האשה הוא מדין חינוך, ומתרצת את כל הקושיות.
* לדעת ריש לקיש האב לא חייב לחנך את בתו אלא רק את בנו.
* ריש לקיש סובר שאין חובת שחיטה לעוף מן התורה (אלא צריך רק להוציא את דמו).

דף כט עמוד ב
* עד מתי מדיר האב את בנו בנזיר? עד שיביא שתי שערות דברי רבי, רבי יוסי ברבי יהודה אומר עד שיגיע לעונת נדרים (=12 שנה ויום אחד).
* עמד רבן גמליאל ונשקו (לרבי חנינא) על ראשו אמר מובטח אני בזה שמורה הלכה בישראל אמרו לא היו ימים מועטים עד שהורה הוראה בישראל.
מספר צפיות: 3
דף ל עמוד א
* האיש שהוא נזיר יכול לגלח על הקרבנות שיביא מהמעות שהופרשו לנזירות אביו, אבל אשה לא יכולה - שכך נאמרה הלכה למשה מסיני.
* לפי גרסת המשנה המודפסת לפנינו המקרה בו בן מגלח על נזירות אביו (לדעת ר' יוסי) זה כאשר היה הוא ואביו נזירים והפריש אביו מעות סתומים לנזירותו ומת.

דף ל עמוד ב
* הגמרא מבררת האם חכמים חולקים על ר' יוסי שבמשנה באיזה ענין חולקים.
* בגמרא מובאים כמה ספיקות בענין דין זה שהבן מגלח על נזירות אביו.
מספר צפיות: 7
דף לא עמוד א
* פרק חמישי עוסק בדיני הקדש ונזירות בטעות.
* במשנה מובאת מחלוקת ב"ש וב"ה האם אדם שהקדיש בטעות אם חל ההקדש, והמשנה מביאה 3 דוגמאות של הקדש בטעות.
* לפי ביאורו של רב פפא עולה שגם ב"ש סוברים שהקדש שיש בו טעות ממש אינו הקדש, אך הגמרא דוחה דבריו (בעמוד הבא).

דף לא עמוד ב
* שור שחור - עורו משובח יותר משאר השוורים.
* שור אדום - בשרו משובח.
* שור לבן - טוב לחרישה.
* המשנה השניה בפרק ממשיכה לדון בהקדש טעות.
מספר צפיות: 5
דף לב עמוד א
* מי שנדר ועבר על נזירותו בחלק מימי הנזירות - אין נזקקין לו אא"כ משלים ימים אלו, ור' יוסי סובר שדי בכך שקונסים אותו שישלים 30 יום נוספים.
* לדעת רב נחמן המעשר חל על הבהמה התשיעית דוקא אם המפריש (שקרא לתשיעי עשירי) עשה זאת בטעות ולא בכוונה, ולדעת רב חסדא ורבה בר רב הונא אף אם עשה זאת בכוונה.

דף לב עמוד ב
* רבי אליעזר שסבר במסכת נדרים ש"פותחים בנולד" חזר בו כאן במסכת נזיר והודה לדעת חכמים שאין פותחים.
* חכמים מודים שפותחים ב"תנאי נולד".
* כתוב בספר דניאל שנגזר שיהיו 70 שמיטות בין חורבן ביהמ"ק הראשון לחורבן ביהמ"ק השני (70 שנה שהיו בבבל ו420 שנה שהיו בבית שני).
מספר צפיות: 5
דף לג עמוד א
* בעמוד הקודם הובא ביאורו של רב יהודה לדברי ב"ה שבמשנה (שאמרו בנגע למקרה שבמשנה: "אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו"), ובעמוד קצר זה מובא ביאורו של אביי.
* הרמב"ם בפיהמ"ש ביאר פירוש מחודש (שלא הובא בגמרא) לדברי ב"ה, וכתב על כך התיו"ט: "אע"פ שבגמרא לא פירשו כן. הואיל לענין דינא לא נפקא מינה ולא מידי. הרשות נתונה לפרש. שאין אני רואה הפרש בין פירוש המשנה לפירוש המקרא שהרשות נתונה לפרש במקראות כאשר עינינו הרואות חבורי הפירושים שמימות הגמ'. אלא שצריך שלא יכריע ויפרש שום דין שיהא סותר דעת בעלי הגמ'".

דף לג עמוד ב
* עמוד זה הוא העמוד הקצר ביותר בש"ס - ללא מילה אחת של גמרא (בעמוד זה מופיעים הרבה "דיבורים" של תוס' שהצטברו מהדפים הקודמים והודפסו כאן).
מספר צפיות: 4
דף לד עמוד א
* לדעת רבי טרפון אין נזירות חלה אלא כשברור וידוע לנודר בשעת קבלת הנזירות שהוא אכן יהיה נזיר.
* לדעת רבי יהודה ספק נזירות להקל ורבי שמעון חולק.
* הנזיר אסור בטומאה ובתגלחת וביוצא מן הגפן.

דף לד עמוד ב
* לדעת המשנה עלין ולולבין של הגפן לא נאסרו לנזיר (דורשים כללי ופרטי), ור' אלעזר חולק (דורש ריבויי ומיעוטי).
* כל מקום שאתה מוצא פרט וכלל אי אתה רשאי למשכו ולדונו כעין הפרט אלא נעשה כלל מוסף על הפרט עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנזיר.
מספר צפיות: 4
דף לה עמוד א
* לדעת רבי אבהו ר' אלעזר דורש את הפסוק הבא בפרט וכלל ופרט: וכי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה (פרט) וכל בהמה (כלל) לשמור (פרט).
* לדעת רבא ר' אלעזר דורש את הפסוק הבא בפרט וכלל ופרט: ואם מן (פרט) הצאן (כלל) כבשים ועזים (פרט).

דף לה עמוד ב
* כלל ופרט וכלל - אי אתה דן אלא כעין הפרט (אפילו שדומה לפרט בצד אחד בלבד).
* פרט וכלל ופרט - אי אתה דן אלא כעין הפרט (רק אם דומה לפרט בשני צדדים).
* פרט וכלל - נעשה כלל מוסף על הפרט, מיעט וריבה - ריבה הכל.
* כל איסורין שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור חוץ מאיסורי נזיר.
מספר צפיות: 4
דף לו עמוד א
* לדעת זעירי גם באיסור הקטרת שאור על המזבח וגם באיסור חמץ - היתר מצטרף לאיסור.
* אביי מקשה על דעתו של ר' יוחנן הסובר שבשאר איסורים שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור.

דף לו עמוד ב
* רב דימי סובר שמדין תורה הוא שאכילת כזית בשיעור זמן של אכילת פרס מצטרפת לאכילה אחת, ואביי מקשה על כך מ-3 מקורות ורב דימי מתרץ.
* חיוב תרומה בתבלין היא מדרבנן.
מספר צפיות: 4
דף לז עמוד א
* חכמים לומדים מהמילה "משרת" דין טעם כעיקר, ומנזיר לומדים זאת לכל איסורין שבתורה.
* רבי עקיבא סובר שהיתר מצטרף לאיסור באיסורי נזיר, ולומד זאת מהמילה "משרת".
* לא ניתן ללמוד דין טעם כעיקר בכל האיסורים שבתורה מדין בשר וחלב, כי בשר וחלב זה "חידוש".

דף לז עמוד ב
* רבי עקיבא לומד דין טעם כעיקר בכל האיסורים שבתורה מגיעולי עובדי כוכבים.
* רבי עקיבא סובר שהיתר מצטרף לאיסור רק בנזיר ובחטאת, כי הם שני כתובים הבאים כאחד ולכן לא ניתן ללמוד מהם לכל התורה.
* היתר מצטרף לאיסור רק כשאוכלם בבת אחת, אך איסור מצטרף לאיסור אפילו כשאוכלם בזה אחר זה.
מספר צפיות: 3
דף לח עמוד א
* לדעת ר' אלעזר רק באיסורי שתיה של נזיר היתר מצטרף לאיסור, ולדעת רבי יוחנן גם באיסורי אכילה של נזיר.
* ר' אלעזר מנה 10 מקומות בהם מצינו בתורה שצריך שיהיה שיעור רביעית (5 ביין או דם, ו-5 במים או שמן), ולא מנה רביעיות השנויות במחלוקת.

דף לח עמוד ב
* בכל איסורי נזיר שנאמרו בתורה, אפילו באופן שהוא רק מין אחד, אך יש להם שני שמות - חייב מלקות על כל אחד בנפרד (אף שהתרו בו פעם אחת).
* אביי ורבא נחלקו האם לוקה על 'לאו שבכללות' (לדעת אביי: אכל חרצן לוקה שתים, אכל זג לוקה שתים, אכל חרצן וזג לוקה שלש, ורבא חולק וסובר שאינו לוקה אלא אחת).
מספר צפיות: 5
דף לט עמוד א
* סתם נזירות - ל' יום.
* הגמרא מסתפקת האם השער, כשהוא גדל, האם מלמטה הוא גדל (מצד השורש), או מלמעלה (בקצה השערות) [ונפקא מינה לנזיר שגילחוהו ליסטים בעל כרחו ושיירו בשערותיו כדי לכוף ראשו לעיקרו].

דף לט עמוד ב
* מסקנת הגמרא שהשער גדל מלמטה (מצד השורש).
* לדעת רבי אליעזר נזיר שגילחו את שערו לאחר מלאות ימי הנזירות לא ימתין 30 יום אלא רק 7 ימים.
* נחלקו התנאים לגבי איסור תגלחת של נזיר אם הוא דוקא בתער או גם אם תלש או מירט וכד' את שערו.
מספר צפיות: 3
דף מ עמוד א
* ללקות על איסור גילוח בימי נזירותו - די בשערה אחת, גילח שערו בסוף הנזירות חוץ מ-2 שערות - לא יצא, לסתור את הנזירות על ידי גילוח אינו סותר אלא בגילוח רוב ראשו, ובתער.
* שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה: נזיר ומצורע ולוים. וכולן שגילחו שלא בתער או ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום.

דף מ עמוד ב
* בעמוד זה מובא הלימוד של דעת חכמים לכך שגילוח מצורע הוא בתער.
* לדעת חכמים המשחית את זקנו חייב מלקות רק אם נטל את השערות בתער, ולדעת רבי אליעזר חייב גם אם נטל במלקט ורהיטני.
1 2 3 4
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר