דף קכא עמוד א
* נפל למים - לדעת רבי מאיר: בין שיש להם סוף בין שאין להם סוף (ולא ידוע מה עלה בגורלו), אשתו אסורה, ולדעת חכמים: מים שיש להם סוף אשתו מותרת, ושאין להם סוף אשתו אסורה (בגמרא מובאים כמה סיפורים המחזקים את דעת חכמים).
* אם יבואו רשעים על אדם (וחושש שיזיקו לו) - ינענע לו ראשו (לא יתגרה בהם, אלא יתכופף בפניהם עד שיעברו מעליו).
* נפל לחפורה מלאה נחשים ועקרבים - נחלקו התנאים אם מעידים עליו שמת.

דף קכא עמוד ב
* נפל ליורה מלאה יין - נחלקו התנאים אם מעידים עליו שמת.
* אין מזכירין מעשה נסים.
* בתו של נחוניא חופר שיחין נפלה לבור הגדול וניצלה, ואילו בנו מת בצמא.
* הקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו (=הצדיקים) כחוט השערה.
* גוי שהעיד "איש פלוני מת השיאו את אשתו" - לא נאמן, "איש פלוני מת" - מחלוקת אם נאמן, ואם הסיח לפי תומו ואמר שפלוני מת - נאמן.

דף קכב עמוד א
* הגמרא מביאה שלושה מעשים בהם סמכו על עובד כוכבים, המסיח לפי תומו על אדם שמת, כדי להתיר את האשה להינשא.
* לדעת בית הלל: משיאין את האשה על פי בת קול (ששמעו קול קורא 'פלוני מת', ולא ראו מי הוא הקורא כך), ובית שמאי חולקים.
* הוחזקו להיות משיאין את האשה בהתבסס על עדות של: עד מפי עד, מפי עבד, מפי אשה, מפי שפחה.
* "ולא תהא כהנת כפונדקית?".

דף קכב עמוד ב
* יש מחלוקת תנאים אם צריך לבדוק בדרישה וחקירה את העדים שמעידים שמת אדם פלוני ואשתו מותרת להינשא.
* תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר: "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

הדרן עלך מסכת יבמות