דף כא עמוד א * לדעת רבי שמעון: כהן גדול שמת - מנחתו קרבה משל ציבור מדין תורה. * כהן גדול שמת - מקריבים מנחת חביתין שלמה בבוקר ומנחת חביתין שלמה בערב. * הגמרא מסתפקת ודנה בכמות הלוגין והקומצין שצריך להביא במנחת חביתין הבאה כשאין כהן גדול. * מדין תורה אין מועלים באפר פרה אדומה. * המשנה הראשונה בפרק שמיני, המתחיל בעמוד זה, מבארת את דין הרוקין הנמצאים בירושלים ודין הכלים הנמצאים בירושלים ודין סכין וקופיץ שנמצאו בי"ג ובי"ד בניסן. דף כא עמוד ב * הטעם לכך ש"כל הרוקין הנמצאין בירושלים טהורין חוץ משל שוק העליון" הוא מפני שהיו שם כובסים של נכרים (ודינם כזבים). * האמוראים נחלקו בדין רביעית דם של נבילה אם מטמאה או לא. *בנוגע לפרוכת נאמר במשנה שכל נימה ונימה היתה עשויה מעשרים וארבעה חוטין, ובברייתות מובאות דעות שהייתה עשויה משלושים ושתים חוטים או מארבעים ושמונה חוטים. * הגמרא מביאה מחלוקת בפירוש "מעשה רקם" ו"מעשה חשב". * במשנה נאמר ששלוש מאות כהנים היו מטבילים את הפרוכת, ובגמרא מבואר שזו לשון גוזמא.
דף כב עמוד א * המשנה (המתחילה בסוף העמוד הקודם) מביאה ארבע דעות של תנאים היכן שורפים בשר קדשי קדשים שנטמא. * בר קפרא ורבי יוחנן נחלקו לגבי המקרה במשנה של בשר שנטמא בולד הטומאה אם הכוונה היא לטומאה מדרבנן או מהתורה, והגמרא דנה ומקשה על הדעות השונות. * השקלים והביכורים - אינן נוהגין אלא בפני הבית, אבל מעשר דגן ומעשר בהמה ובכורות - נוהגין בין בפני הבית ובין שלא בפני הבית. * מוספי שבת קודמים למוספי ראש חודש, כי כל התדיר מחבירו קודם את חבירו. * המקדיש שקלים בזמן הזה - נחלקו התנאים בדעת רבי שמעון אם קדשו או לא. * גר בזמן הזה - לדעת ת"ק: צריך להפריש כסף עבור קרבנו, לדעת רבי שמעון: רבן יוחנן בן זכאי ביטל חובה זו מפני התקלה. דף כב עמוד ב * אין מקדישים שקלים לכתחילה בזמן הזה כי מצוה להקריב מתרומה חדשה והשקלים שמופרשים בזמן הזה יהיו שקלים ישנים אם תעבור השנה. * רב מכריע להלכה כדעת רבי שמעון. הדרן עלך מסכת שקלים